הבידוד של סודאן מתפרק: מדינות אירופאיות ואפריקאיות שהחרימו בעבר את ממשלת סודן מנרמלות את היחסים אתה, וזאת למרות שהיא ממשיכה לרדוף את אזרחיה הדארפורים. כמה מדינות אפריקאיות אף דורשות לבטל את צו המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד נשיא סודאן, עומר אל-באשיר.

פאטו בנסודה, התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), קראה ביום שישי האחרון למועצת הביטחון של האו"ם לפעול מיד למעצר החשודים ברצח העם בדארפור, ביניהם נשיא סודאן עומר אל-באשיר. בנסודה גינתה את החברות במועצת הביטחון על כך ש"אף לא אחד מבין החשודים שיצא נגדם צו מעצר לא הובא לדיון בבית הדין בהאג", והדגישה "בואו לא נשכח כי האנשים האלה מואשמים בכמה מהפשעים החמורים ביותר שהוגדרו באמנת רומא."

בנסודה מתחה ביקורת על ירדן, שלא עצרה את נשיא סודאן אל-באשיר בזמן שביקר בה במרץ האחרון במסגרת ועידת הליגה הערבית. על פי אמנת רומא עליה חתומה המדינה, מחויבת ירדן מחויבת לעצור את נשיא סודאן ולהסגירו לבית הדין הפלילי הבינלאומי, אולם בית הדין בירדן אפילו לא דן בכך.

בתגובה לדבריה של התובעת הראשית בנסודה אמר שגריר מצרים באו”ם, עמר עבד אל-לטיף אבו לאטה, שעל בית הדין הבינלאומי להפסיק את ההליכים נגד נשיא סודאן. עוד הוסיף כי "על בית הדין הפלילי הבינלאומי להיזהר מפני ערעור השלום והביטחון באפריקה". שגריר אתיופיה באו”ם, טקדה אלמו, חזר על בקשת האיחוד האפריקאי מבית הדין הפלילי הבינלאומי להפסיק את ההליכים נגד נשיא סודאן וקרא "למצוא פתרונות מקומיים למשבר". עוד הוסיף כי האיחוד האפריקאי משוכנע שההליכים של בית הדין בחקירת רצח העם בדארפור יגרמו יותר נזק מתועלת בזמן שיפגעו במאמצים ליישב את הסכסוך.

בדו"ח שהגישה התובעת הראשית בנסודה למועצת הביטחון בדצמבר 2016, דווח כי מאז מרץ 2009 חצה נשיא סודאן את גבול המדינה 131 פעמים, מספר זה כולל 14 ביקורים במדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי.

באוגוסט 2016 דווח בירחון האמריקאי פוריין-פוליסי כי האיחוד האירופי העביר עשרות מילוני דולרים לממשלת סודאן על מנת לחסום את זרם המהגרים מאפריקה לאירופה, וזאת בניגוד לסנקציות שהוטלו על ממשלת סודאן בגין רצח העם בדארפור. עשרה ימים לאחר דיווח זה, פקיד בכיר בירושלים סיפר לעיתון "הארץ" כי דיפלומטים ישראלים ביקשו מבני שיחם באירופה לסייע לסודאן להתמודד עם החוב החיצוני העצום שלה.

ביוני 2016 אמר שגריר תורכיה בסודאן, אדין איידן, כי ארצו "מחדשת את תמיכתה המלאה בסודאן כדי להסיר את העוול ולהתנגד לצביעות הבינלאומית", וציטט את בית הדין הפלילי הבינלאומי כ"הוכחה לצביעות הזאת".

עמדה פייסנית זו של הליגה הערבית, האיחוד האירופי, מצרים, ירדן, טורקיה ואתיופיה מגיעות בשעה שממשלת סודאן ממשיכה לבצע טיהור אתני ורצח אזרחים בדארפור, בהרי הנובה ובנילוס הכחול. לפני פחות מחודש דווח כי 50 כפרים נשרפו ועשרות אזחרים נרצחו בפשיטה של צבא סודאן וכוחות הג'ינג'אוויד ברחבי דארפור, כך על פי העיתון סודאן טריביון הפועל מפריז. רדיו דבאנגה המנוהל מאמסטרדם דיווח לאחרונה על הפצצות אוויריות של חיל האוויר הסודאני כנגד אזרחים בג'אבל מארה וטאווילה שבדארפור. שני ארגוני זכויות אדם הפועלים בדארפור אימתו את הדיווחים על רצח מאורגן של אזרחים, ביזה של בקר, ומעצרים שרירותיים שנערכו במהלך חודש מאי בדארפור. דוח של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל שפורסם בספטמבר 2016, קבע כי צבא סודאן הפציץ אזרחים בחבל דארפור בנשק כימי. הארגון תיעד לפחות 32 מקרים בהם נעשה שימוש בנשק כימי בפצצות שהוטלו מהאוויר, ורקטות ששוגרו מהקרקע, כנגד כפרים בדארפור. על פי הערכות אמנסטי אינטרנשיונל 200-250 בני אדם נהרגו בהתקפות אלו בדארפור בשמונה החודשים האחרונים, חלק גדול מהם ילדים.

ביום חמישי האחרון פורסם כי ישראל תעניק מעמד "תושב ארעי" ל-200 פליטים דארפורים שהגישו בקשות מקלט לפני שנים אחדות. קבוצה זו מצטרפת ל-600 פליטים דארפורים שממשלת אולמרט העניקה להם מעמד זהה ב-2009 ולפליט דארפורי נוסף שזכה במעמד זהה בלחץ היועץ המשפטי לממשלה. לפי נתוני משרד הפנים, 283 סודאנים מחכים למעלה משלוש שנים וחצי להכרעה בבקשת המקלט שלהם, ונכון לדצמבר 2016 הוגשו יותר מ–2,300 בקשות מקלט על ידי יוצאי דארפור. מנהיגי הקהילה בישראל טוענים כי בארץ חיים כ-3,500 דארפורים, מרביתם בני שבט פור, לפחות מאה משבט מאסאליט ואחרים משבטי זאח'אווה, טאמה, ברגו ובנג'ו.