לאחר שנים של הפעלת קו פתוח לזכויות נשים בעבודה, הארגון הפמיניסטי הוותיק שדולת הנשים, משיק לראשונה קו ייעודי וייחודי לזכויות נשים עובדות מהחברה החרדית שיופעל על ידי עורכות דין חרדיות.
"הקו הפתוח הכללי פועל כ-30 שנה ועשרות אלפי פניות של נשים עברו אצלנו. הנשים מתייעצות לגבי הפרת זכויות בשוק העבודה, בעיקר בנושאים שבהם נתקלות רק נשים, כמו היריון או טיפולי פוריות, הטרדות מיניות ופערי שכר בינן לבין גברים," הסבירה עו"ד גילי פטרן המנהלת את מערך האכיפה בשדולת הנשים ואת הקו הפתוח. לדבריה של פטרן, עד כה קיבל הקו פניות בעיקר מנשים חילוניות, אך בשלוש השנים האחרונות החלו להגיע גם פניות של נשים חרדיות. "החלטנו להקים קו שיהיה יעודי רק לנשים חרדיות, שבו ישבו גם מתנדבות חרדיות שמכירות את המושגים של החברה החרדית ומדברות 'את השפה שלהן'".
הקו יפעל בימי שלישי וחמישי בשעות 13:00-10:00 בטלפון: 03-3731200
"אני וחברות פעילות אחרות שלי חשבנו כבר שנים שיש צורך בקו כזה, עם ייעוץ משפטי והעלאת מודעות לזכויות", אומרת הפעילה החברתית הוותיקה בתחום זכויות העובדים במגזר החרדי מיכל צ'רנוביצקי, שבשנה האחרונה פועלת כחברת הנהלה בשדולת הנשים. "נשים חרדיות עשויות להסס לפנות לקו הכללי כיוון שזה גוף חילוני, ויש גם עניין של מודעות – זו תקשורת אחרת, פרסום אחר, שפה אחרת. רבות מאוד בכלל לא חשופות לאינטרנט. לכן עשינו פרסומים במקומונים של המגזר החרדי שמאוד נקראים, במיוחד על ידי נשים, וכן גם בקבוצות הפייסבוק של פעילות חרדיות. ביום הראשון של הפעלת הקו הטלפון לא הפסיק לצלצל".
"ההבדלים בשכר בין נשים חרדיות לנשים שאינן חרדיות גדולים אפילו יותר מפערי השכר בין גברים לנשים" מדגישה צ'רנוביצקי. "זו אוכלוסיה שיוצאת לשוק העבודה עם השכלה פחות גבוהה, מה שמגביל את אפשרויות העבודה שלה, ומגדיל את הביקוש לכל משרה. כמחצית מהנשים החרדיות עובדות בתחום החינוך, שזה המון – שום חברה לא צריכה שחצי מהנשים שלה יעבדו בחינוך. זה אומר שישנן המון עובדות במשרות חלקיות, עובדות בלי תקנים, שאפשר לשחק איתן, ומעסיקים שבעמדה מאוד חזקה מול העובדת. רבות מהן הן מפרנסות יחידות של משפחות שהן הרבה פעמים גדולות".
לדבריהן הקו החם החדש מבקש להנגיש לעובדות את הידע החסר להן בתחום זה. מלבד זאת מלווה שדולת הנשים גם בהליך מיצוי הזכויות באופן פרטני, ואף מעניקה סיוע משפטי, אולם הן מודעות לעובדה שבמגזר החרדי נושא זה מורכב יותר בשל לחצים קהילתיים המופעלים פעמים רבות על העובדות, שרבות מהן גם עובדות בקהילה. "המצב שם מבעבע והן לא מוכנות יותר לספוג את זה" אומרת פטרן. "יש לנו הכלים לסייע אבל אנחנו מודעות גם לחסמים שלהן. מקובל אצלן מאוד לפעול ביחד. אנחנו נותנות היום סיוע פרטני – אבל להסתדרות יש כיום גם חטיבה חרדית, ודיברנו גם על אפשרות של שיתוף פעולה".
"לפעמים גם המעסיק עצמו בכלל לא יודע את החוקים, והרבה בעיות יכולות להגמר במשפט אחד" מוסיפה צ'רנוביצקי. "לדוגמא, עובדת שמעוניינת להאריך את חופשת הלידה על חשבונה אמרה למעסיק שלה, והמעסיק אמר לה שאי אפשר. היא לא התווכה איתו בכלל. עכשיו יש לה מקום שהיא יכולה להתקשר ולברר את זה – ובאמת רוב הפניות זה שאלות. נשים בכלל לא יודעות מה מגיע להן ומה לא, ולפעמים זו שיחה של חמש דקות רק להבין מה בסדר ומה לא בסדר".
על פי דו"ח נציבות שיוויון זכויות בעבודה לשנת 2015, למעלה ממחצית הפניות שקיבלו באותה שנה נגעו לזכויות נשים בעבודה בתקופת ההיריון או במהלך טיפולי פוריות, ו-61% מכלל הפניות היו של נשים. בקרב ציבור הנשים החרדיות חלה עליה חדה בשיעורי התעסוקה שצמחו מ-61% ב-2010 ל-73.1% כבר ב-2015, כשהוא עוקף את היעד שהציבה הממשלה עצמה לשנת 2020 שעמד על 63% בלבד. לצד זאת חצה גם אחוז הגברים החרדים העובדים את ה-50%. עם זאת, על אף העליה בשיעור העובדות והעובדים בחברה החרדית, נותר שיעור העוני בחברה החרדית גבוה, והתייצב בעשור האחרון על כ-52% לעומת כ-19% באוכלוסיה הכללית – ככל הנראה כתוצאה מכך שרבות מהעובדות החרדיות מועסקות בתנאים פחותים ומינימליים. הדבר בא גם לידי ביטוי בשיעור ההתאגדות הנמוך במגזר העומד על 18% בלבד לעומת 27% באוכלוסיה הכללית, זאת על אף ריבוי העוסקות והעוסקים בחינוך שנחשב בישראל לענף עבודה מאורגן.