משאלי עם שהתקיימו אתמול (ראשון) בשני מחוזות עשירים בצפון איטליה, ונטו ולומבארדיה, הסתיימו בניצחון למבקשי האוטונומיה. משאלים אלו הוכרזו בשאיפה להעביר סמכויות נוספות ותשואה ממיסים מהשלטון המרכזי ברומא, אל המחוזות עצמם, והם באים כחלק מגל גלובלי של מאבקים להגדרה עצמית, כמו למשל בקטלוניה שבספרד.
משאל העם אמנם לא מחייב את ממשלת איטליה, אבל מנהיגי שני המחוזות השכנים מקווים למנף את התוצאה החד המשמעית אותה השיגו, על מנת להשיג תוצאות טובות יותר בעבורם בשיחות מול הממשלה. הממשלה האיטלקית מורכבת מקואליציה של שמאל-מרכז. כחברים מובילים בליגה המתנגדת לאיחוד האירופי ולקליטת מהגרים בשטחה של איטליה, הם מבקשים לשמור חלק גדול יותר מהתשואות ממסים אצלם בבית ולקבל אוטונומיה על המדיניות בנושאים שונים כגון הגירה, ביטחון, חינוך וסביבה.
"זהו המפץ הגדול שיניע רפורמה מבנית" אמר נשיא ונטו לוצה זאיהי בעיר ונציה, בירת מחוזו. "אנחנו משוכנעים, ואני מקווה שגם רומא מבינה, שזו לא רק משאלה של מפלגה פוליטית. זהו רצון העם". באותו הזמן בעיר מילאן, מקבילו במחוז לומבארדיה רוברטו מרוני, אמר שעם תוצאות ההצעה, שני המחוזות "יכולים לאחד כוחות כדי שנוכל לצאת לקרב המאה".
שני המנהיגים אמרו שהם יפגשו עם המועצה המחוזית שלהם כדי לסכם את בקשותיהם לפני נסיעתם לרומא לפגוש את ראש הממשלה פאולו גנטילוני.
בניגוד למצב בקטלוניה, משאלי העם לא שאפו לעצמאות אלא לאוטונומיה בלבד, וזכו לאישור בית המשפט החוקתי באיטליה. בכל זאת, המהלך להגברת האוטונומיה מהווה איום משמעות על סמכויות רומא. יחדיו, המחוזות ונטו ולומוברדיה מספקים 30% מהתמ"ג וכמעט מרבע ממצביעי האומה האיטלקית.
המפלגה הדמוקרטית, המובילה את הממשלה המרכזית ברומא, ביקרה את המשאלים. לטענתה, אופיים הלא מחייב מרוקן אותם ממשמעות חוקית, והם אינם נדרשים על מנת להתחיל את המשא ומתן על קבלת אוטונמיה. כלומר הם מהווים בזבוז משאבים מיותר.
טיעונים כאלו שיחקו לידיהם של דורשי האוטונומיה, הרואים בטיעונים אלה דוגמה לתהליכי קבלת ההחלטות הממורכזים והאנטי דמוקרטיים. תחושות אלו מהדהדות גם במהלך הקטלוני לקבלת עצמאות מספרד, בבחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ובהצבעתה של בריטניה לעזוב את האיחוד האירופי בו חברות 28 מדינות.
הניצחון במשאל העם מעלה את קרנה של הליגה הצפונית, מפלגת ימין איטלקית, לקראת הבחירות הארציות בשנה הבאה, אבל יתכן כי ניצחון זה יכול ליצור חיץ בין הצפון העשיר והדרום העני בדיוק כאשר מנהיג הליגה הדרומית מטאו סלביני, התומך באוטונומיה, דוחף גם הוא לחשיפה ארצית ורחבה יותר למה שהיה פעם המפלגה הדרומית.
מפלגת הליגה הצפוניה נוסדה במטרה לקדם היפרדות של הצפון העשיר והיצרני יותר מאיטליה רבתי, אבל וויתרה על שאיפתה זו כשהצטרפה כמפלגה לממשלה הארצית תחת ראש הממשלה דאז סילביו ברלוסקוני בשנות ה-90 של המאה הקודמת. הדרישה לאוטונומיה מהווה את הביטוי החדש של פוליטיקת הזהויות של המפלגה.
"זהו המפץ הגדול שיניע רפורמה מבנית" אמר נשיא ונטו לוצה זאיהי בעיר ונציה, בירת מחוזו. "אנחנו משוכנעים, ואני מקווה שגם רומא מבינה, שזו לא רק משאלה של מפלגה פוליטית. זהו רצון העם"
הניצחון במשאל העם מהווה את הצעד הראשון במאמצי האזור לאוטונומיה מוגברת. חלק מהסוגיות ניתנות לפיתרון בחקיקה פשוטה. אבל הנושאים הכבדים יותר – שליטה פיסקאלית מוגברת, הגירה וסוגיות ביטלחוןן – ידרשו שינויים חוקתיים קשים להשגה.
"אני לא חושב שזה אפשרי" אומר פאולו נטל, חוקר מדעי המדינה באוניברסיטה של מילאן. "למדינה יהיה קשה לקבל את זה שיילקחו ממנה סמכויות בנושא חינוך וביטחון. ניהול מדיניות ההגירה חייבת להיעשות ברמה הלאומית".
ראוי לציין כי החוקה האיטלקית כבר מקנה רמות שונות של אוטונומיה לחמישה מחוזות, מתוך עשרים, בשל הכרה במעמדם המיוחד. מדובר במחוזות הנמצאים במיקום מיוחד (כגון האיים סיציליה וסרדיניה) או כאלו בהם יש רוב לדוברי שפה אחרת (גרמנית וצרפתית).
