השופטת המחוזית קולין קולאר-קוטלי פסקה אתמול (שני) כי הטרנסג'נדרים המשרתים כיום והגישו עתירה כנגד מדיניותו של טראמפ צודקים בטענתם. השופטת הורתה על חזרה למצב שהיה לפני הכרזתו של טראמפ על מדיניותו החדשה וטענה כי הממשל לא סיפק ראיות מוצקות המצדיקות את החלת המדיניות המדירה.
באוגוסט הורה טראמפ בצו על הפעלה מחדש של מדיניות ישנה שמנעה מטרנסג'נדרים להצטרף לצבא וכחלק מכך, שחרורם של א.נשים טרנסג'נדרים שכבר שירתו בצבא באותה העת. תחת ממשלו של הנשיא אובמה ההוראה הזאת שונתה בשנה שעברה על מנת לאפשר לכולם לשרת מבלי להסתיר את זהותם. ממשל טראמפ עשוי לערער על פסיקתה של קולאר-קוטלי אך לעת עתה, האיסור נותר בלתי ניתן לאכיפה בשל פסיקתה הראשונית.
"אנו לא מסכימים עם פסיקת בית המשפט וכעת שוקלים את צעדינו הבאים", אמרה דוברת משרד המשפטים לורן ארסם שחזרה על עמדת המשרד על פיה התביעה הוגשה טרם זמנה שכן הפנטגון עדיין עסוק בלבחון כיצד המדיניות ביחס לטרנסג'נדרים תתעצב.
אחת מעורכות הדין המעורבות בעתירה,  שאנון מינטר מהמרכז לזכויות ללסביות, אמרה כי הפסיקה היא הקלה עצומה עבור מרשיה ומרשותיה. "חייהם נהרסו מאז שטראמפ צייץ לראשונה שהוא מחזיר את האיסור", אמרה מינטר. "כעת הם יכולים לשרת בתנאים שווים לכל אחד אחר".
טראמפ הודיע ביולי בטוויטר כי הממשל "לא יאפשר או יתיר לטרנסג'נדרים לשרת בכל תפקיד בצבא ארה"ב". ההמשך היה במזכר שנשלח באוגוסט לפנטגון המורה להרחיב לצמיתות את האיסור על הצטרפות טרנסג'נדרים לשירות והקציב לשר ההגנה ג'ים מאטיס חצי שנה לגבש מדיניות "כיצד יש לנהוג" באלה שכבר משרתים.
תחת ממשל אובמה הכריז משרד ההגנה ב-2016 כי לא ניתן לשחרר משרתים בצבא רק על בסיס זהותם המגדרית וכי טרנסג'נדרים יורשו להתגייס החל מחודש יוני 2017, מועד שנדחה מאוחר יותר, עם כניסתו של טראמפ לנשיאות, לינואר 2018.
עו"ד מינטר ציינה כי משמעות פסיקת בית המשפט מעכשיו היא כי טרנסג'נדרים יוכלו להתגייס החלר ממועד זה.
ממשל טראמפ ביקש מבית המשפט לדחות את התביעה והשופטת קולאר-קוטלי סירבה לעשות זאת כשלהערכת מינטר, כעת ייתכן שהמשפט ימשיך לערכאות גבוהות יותר.
נושא אחד שלא נידון בפסיקה אתמול הוא האם תקציב הביטחון אמור לממן ניתוחים לשינוי מין לטרנסג'נדרים שכבר משרתים. הממשל מעוניין לאסור על תשלומים אלה וקולאר-קוטלי טענה שאין לה את הסמכות לפסוק בנושא שכן אף אחד מהעותרים במקרה לא ביסס סבירות כי הדבר עלול להשפיע עליו או עליה.
התביעה הוגשה באוגוסט על-ידי המרכז לזכויות ללסביות ומכון לסיוע משפטי ללהט"ב (GLAD) בשם שמונה טרנסג'נדרים המשרתים בחיל האוויר, משמר החופים, והצבא כמו גם סטודנטים במכללה של חיל הים.
משרד המשפטים, בנסיון להביא לביטול הדיון בעתירה, טען כי אף אחד מן העותרים לא אמור להיות מושפע מהפעלה מחדש של האיסור ושני הגופים שהגישו את העתירה תקפו את הטענה הזאת. הם הדגישו את חוסר הבהירות בדבר עתידו של ריגן קיבי, סטודנט טרנסג'נדר במכללה של חיל הים שלא בטוח אם יוכל להתקבל לחיל הים עם תום לימודיו.
השופטת ציינה כי העותרים ביססו בבירור כי הם ייפגעו מהוראות הממשל וטענה גם כי העותרים יצליחו להוכיח כי האיסור מפלה באופן שנוגד את החוקה – הפליית טרנסג'נדרים מבלי להוכיח כי יש שירותם הצבאי יוצר בעיות משמעותיות עבור הצבא. "נראה כי ההנחיות לא מגובות בעובדות", כתבה השופטת.
עתירות נוספות נגד ההנחייה הנשיאותית הוגשו בסיאטל ובבולטימור. שלה הטיעונים בעל-פה לעתירה בבולטימור נקבע ל-9 בנובמבר. עתירה זו הוגשה על-ידי ההתאחדות האמריקנית לזכויות אזרחיות בשם 6 טרנסג'נדרים המשרתים כיום בכוחות הביטחון בארה"ב. "בתי המשפט הפדרליים מזהים את מה שכולם יודעים כי הוא האמת: החלטתו האימפולסיבית של הנשיא טראמם לחסום את השירות בפני טרנסג'נדרים היא הפרה בוטה של החוקה", אומר ג'ושוע בלוק מפרוייקט ההגנה על להט"ב ונשאי HIV של ההתאחדות.
הפנטגון לא שחרר מידע לגבי מספר הטרנסג'נדרים בשירות כיום אך מחקר של מכון רנד מעריך כי מדובר במספר הנע בין 1,320 ל-6,630 מבין 1.3 מיליון המשרתים בצבא ארה"ב.