בעקבות החלטת דירקטוריון קק"ל להעביר לקופת המדינה מיליארד שקלים בלבד – מחצית הסכום אותו דרש משרד האוצר – החליטה הבוקר (שלישי) הממשלה לקדם את חוק שיחייב את הקרן לעביר כספים לקופת המדינה. החלטת הממשלה נדרשה כיוון שב-2015 היא קיבלה החלטה שלא לקדם את החוק.

בפתח ישיבת הממשלה הבוקר, שעסקה בנושא, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "במהלך השנים, הקרן הקיימת לישראל עשתה דברים חשובים למען העם היהודי ולמען מדינת ישראל. אבל היום ברור יותר מתמיד שעתידו של העם היהודי קשור בעבותות לעתידה של מדינת ישראל, כאן ייקבע גורלו ועתידו של העם היהודי. הצרכים של מדינת ישראל הם רבים, הקרן הקיימת לישראל מוכרת מידי שנה קרקעות ומקבלת עבור זה מיליארדי שקלים. חשוב מאוד שהכסף הזה יופנה לצרכים של מדינת ישראל. הצרכים אינם יכולים לחכות, זה מהות הישיבה שאנחנו מקיימים היום ואנחנו נקבל החלטה בנידון".

רה״מ בנימין נתניהו בישיבת הממשלה,ארכיון (צילום: אמיל סלמן / פלאש 90).

אחרי אישור ההצעה לקדם את הליכי החקיקה, שקובעת כי קק"ל תעביר מדי שנה סכומי כסף לקופת המדינה, הוסיף נתניהו כי "מדינת ישראל היא מדינה מפותחת ומתפתחת ולשם כך היא צריכה להשקיע סכומים עצומים בתשתיות ובצרכים אחרים כפי שאנחנו עושים והכל מתנקז בסופו של דבר להוצאה לאומית ענקית. כדי להבטיח את שגשוגה של המדינה נצטרך להשקיע סכומי עתק בהמשך. אנחנו מדינה קטנה, יש לנו צרכים גדולים מאוד. צורכי ביטחון של מעצמה וצרכים לאומיים של העם היהודי להבטיח את עתידו. העתיד של העם היהודי נקבע במדינת היהודים, זה עד כדי כך פשוט".

מנגד, אמר שר החקלאות אורי אריאל, שהצביע נגד ההצעה, לצד השר חיים כץ, כי "הלאמת קק"ל נוגדת את האינטרס של מדינת ישראל ושל העם היהודי. על המדינה לנהל שיח עם קק"ל ולהגיע להסכמות על העברות הכספיות מקק"ל למדינה בתוך כמה שבועות".

בתוך כך, יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), שיגר לפני זמן קצר מכתב ליו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ שולי מועלם- רפאלי,  בדרישה  להוציא את ח"כ בצלאל סמוטריץ' מחברותו בוועדת הכספים, זאת בגלל התנגדותו לחוק קק"ל.

בתגובה, מסרה מועלם כי " סיעת הבית היהודי היא זו שתחליט מי יהיה חבר מטעמה בוועדות. אנחנו גם מחליטים בעצמנו במה אנחנו תומכים ובמה לא. אין לי שום כוונה להזיז את בצלאל ממקומו בוועדת הכספים. כפי שזה לא נעשה כאשר כולנו התנגדו לחוק ההסדרה לאחר שאושר בוועדת השרים, זה לא יקרה גם עכשיו".

לפני כשבועיים, לקראת דיו האמור היה להיערך בוועדת הכספים בנושא החוק, שלח סמוטריץ' מכתב לראש הממשלה לשרת המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, בו דרש שהממשלה תסיר את הצעת החוק הממשלתית. סמוטריץ' טען כי מדובר בהלאמה, הלכה למעשה של קק"ל, וכי מדובר בהפרת ההסכם שחתמה המדינה מול קק"ל בשלהי כהונתו של יו"ר קק"ל הקודם, אפי שטנצלר. במכתבו הבטיח סמוטריץ' כי יתנגד להצעת החוק ואף יקדם חקיקה שתחזק אתת עצמאות קק"ל.

כרוניקה של ניסיונות גבייה

בספטמבר האחרון דרשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון מקק"ל להעביר מיליארד שקל לתקציב 2018. לפני שבועיים החלה הכנסת לדון בהצעת חוק הקובעת שקק"ל תהיה חייבת להעביר 80% מרווחיה מהשבחת קרקעות למדינה בכל שנה או שתאבד באותה שנה את הפטור שלה ממסים. כן מבטלת ההצעה את הפטור ממכרז של קק"ל בהתקשרויות עם המדינה. זאת, כאמצעי לחץ להעברת הכסף.

לפני כשבועיים הושג הסכם בין יו"ר קק"ל דני עטר למנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד לפיו תעביר הקרן לקופת המדינה כשני מיליארד שקלים נוספים במשך 2018 ו-2019; ובתמורה, ההצבעה בוועדת הכספים על הצעת החוק שתכפה על קק"ל להעביר מהכנסותיה לקופת המדינה ירדה מסדר היום; עוד הוסכם שקק"ל תמשיך לנהל את הביצוע של הפרויקטים, והאוצר יוכל לרשום את הכסף כהכנסות בתקציב המדינה.

למרות סיכום זה, טען סגן יו"ר קק"ל ארנן פלמן, שיזם את ההחלטה להעביר מיליארד שקלים בלבד, טען כי זהו הסכום המקורי אותו דרש מנכ"ל האוצר כשהגיע לפני מספר שבועות לישיבת הדירקטוריון של הקרן. לטענתו, מיליארד שקלים הוא גם הסכום שסוכם בינו ובין ראש הממשלה נתניהו (פלמן הוא נציג הליכוד בדירקטוריון קק"ל), וסכום הדרישה המקורי של משרד האוצר מקק"ל.

יש לציין כי הסיכום שהושג בין באב"ד לעטר נסגר בעל פה בין השניים במסדרונות הכנסת, בזמן שבוועדת הכספים מתקיים דיון בהצעת החוק שתכפה על קק"ל את העברת רווחיה. עטר, שחשש מהליך החקיקה, נכנע ללחץ שהופעל עליו מצד האוצר. הסיכום בין עטר לבאב"ד  התייחס לשנתיים, 2019 ו-2018, וכלל העברת מיליארד שקלים בכל אחת מהשנים האלו. דירקטוריון קק"ל אישר העברת מיליארד שקלים ב-2018 ומצפה כי העברה זו תהיה האחרונה מבין ההעברות הנדרשות על ידי המדינה, לאחר שבשנים 2017-2016 העבירה הקק"ל, לטענתה, כ-2.2 מיליארד שקלים.

בנוסף ביקשו בקק"ל להתנות את העברת הסכום בכך שהמדינה תעמוד בהתחייבויותיה כלפי הקרן במסגרת ההסכם שנחתם בין האוצר לקק"ל בסוף 2015, ופורסם לראשונה בדבר ראשון. בהסכם זה התחייבה המדינה להסיר את החקיקה שתכפה על קק"ל להעביר את רווחיה לקופת המדינה. בנוסף התחייבה המדינה למנות שלושה נציגי קק"ל למועצת מקרקעי ישראל, ולהעביר לקק"ל ארבעה מתחמים שאותם קק"ל תתכנן ותמכור.

לאחר החתימה על ההסכם בין קק"ל למדינה, 18 נובמבר 2015. בתמונה משמאל: עדיאל שמרון מנכ"ל רמ"י, אפי שטנצלר יו"ר קק"ל (בזמנו), משה כחלון שר האוצר, אבי גבאי השר להגנת הסביבה (בזמנו), מאיר שפיגלר מנכ"ל קק"ל. צילום: דוברות האוצר

חשוב לציין, לצורך השלמת התמונה, שכאשר קק"ל והאוצר אומרים "להעביר כספים מהקק"ל לתקציב המדינה" הם למעשה מתכוונים לדברים שונים. קק"ל מתכוונת להעברת חלק מהכנסותיה לקופה מיוחדת אשר תבצע פרויקטים לאומיים עליהם יוחלט יחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בהתאם להסכם שנחתם בנובמבר 2015. הגוף המבצע של הפרוייקטים האלו, לשיטתה של קק"ל, היא קק"ל, וכך הגוף הזה אמור להמשיך לשלוט בתקציב האדיר "המועבר" למדינה. לראיית האוצר, והדברים מבוטאים בהצעת החוק שהניח לפתח וועדת הכספים, על הקק"ל להעביר את הכסף לקופת המדינה והכסף יכנס (או לא יכנס) לתוך תקציב המדינה, ויוחלט עליו כפי שמחליטים על תקציב המדינה. הצורך הדחוף בהוספת כספים לתקציב המדינה הוא יותר ממוזר, במציאות שבה לממשלה עודפי גבייה אדירים שהיא מנועה מלהכניסם לתוך תקציב המדינה בשל כלל ההוצאה. בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה בתחילת אוקטובר נימקו יואב הורביץ, ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, ושי באב"ד, מנכ"ל האוצר, את הצורך בהעברה של מיליארד שקלים ב"צורך ביטחוני חשוב שהתעורר".