לקונים שנכנסו לחנות זארה באיסטנבול בשבת האחרונה ציפתה הפתעה שחשפה אותם לצד האפל של תעשיית האופנה. לפי דיווח הסוכנות הידיעות AP, עובדים במערך הייצור של זארה נכנסו לחנות והשאירו על הבגדים תוויות ועליה כתוב: "אני הכנתי את הפריט הזה שאת/ה עומד/ת ללבוש, אך לא קיבלתי על כך כסף." את התוויות השאירו עובדי מפעל קבלני, שייצר בגדים בין היתר עבור זארה, next ומנגו בטורקיה ומונה 140 פועלים. המפעל בשם בראבו (Bravo) נסגר ביולי 2016 בבת אחת, ומאז לא קיבלו העובדים שכר של שלושה חודשי עבודה ואף לא פיצוי פיטורין.
תעשיית האופנה ידועה בתנאי העסקה מעורפלים ובעיתיים, במהלכם המותג מייצא את עבודות הייצור עצמם לקבלנים וקבלני משנה, דבר המאפשר לחברות הענק להתכחש ולהסיר אחראיות מזכויות העובדים, בעיות בטיחות או מקרי זיהום מים ואוויר. גם במקרה הנוכחי המפעל אשר העסיק 140 עובדים, ייצר בגדים בטורקיה בעיקר עבור זארה גם עבור חברות האופנה next ומנגו, אך כאשר המפעל נסגר לפני למעלה משנה, סירבו החברות, ביניהן זארה האחראית ל-75% מהייצור במפעל, לשלם לעובדים את משכורות שלושת החודשים האחרונים ופיצויי פיטורין. על פי ארגון Clean Clothes Campaign המלווה את העובדים במאבקם, הסכום הכולל של דרישות העובדים עומד על כ-650 אלף יורו בלבד, פחות מ-0.01% מסך הרווחים ברבעון הראשון של 2017 של חברת אינדיטקס (Inditex), המחזיקה בבעלות על זארה.
"המותגים הם המעסיק הראשי, הם הוכיחו שוב ושוב שהם שולטים בכל פרט ופרט בהזמנות מהספקים שלהם, ולכן ברור שבכוחם לוודא שהעובדים שייצרו את הבגדים שלהם יקבלו משכורות חודשיות ויעבדו בתנאים בטוחים ומוסרים זוהי חובתם" אמר בגו דמיר מהארגון CCC בטורקיה. "אנחנו דורשים את מה שמגיע לנו בזכות, אנחנו רוצים דורשים פיצוי על העבודה שביצענו ושום דבר מעבר לזה", הוסיפה ייליץ קוטלר, אחת מהעובדות במפעל הטקסטיל. "אבא שלי עבד קשה וללא הפסקה, אז אני רוצה שהוא ייקבל את מה שמגיע לנו, זארה, מנגו ו-next צריכים לשמוע את הקול שלנו, זה כל מה שאני רוצה" אמרה בתו של עובד נוסף.
כבוד בסיסי
בארגון ccc הוסיפו כי לאחר למעלה משנה של משא ומתן עם זארה, next ומנגו – לא הצליחו הצדדים להגיע להסדר בקשר לפיצוי מלא של 140 הפועלים. המותגים הציעו לשלם רק רבע מהסכום לו העובדים זכאים בדין. בספטמבר האחרון פתחו העובדים במפעל עצומה אינטרנטית וקראו לציבור לחתום עליה, במטרה ללחוץ על זארה ושאר החברות למלא את האחריות שלהן כלפי העובדים. נראה כי הפעולה שבוצעה בשבת האחרונה נועדה אף היא לעורר את עניין הציבור והתקשורת בנושא, בתקווה להגיע לפתרון בקרוב.
בעצומה כתבו העובדים בין היתר כי "מאז יולי 2016 הבוס שלנו מסרב לשלם חלק נכבד מהמשכורות שלנו על הבגדים שייצרנו, הנושים באו למפעל ולקחו כל דבר בעל ערך ובינתיים הבוס שלנו נעלם ולקח איתו את המשכורות שלנו. המותגים הכריזו שישלמו לנו קצת יותר מרבע ממה שאנו דורשים, ובמילים אחרות הם מקבלים את האחריות, אך לא חושבים שמגיע לנו יותר משאריות. עבדנו בעבור זארה מנגו ו-next במשך שנים, וייצרנו במו ידינו מוצרים שהניבו רווח רב לאותם מותגים, וכעת אנחנו דורשים שאותם מותגים ייתנו לנו כבוד בסיסי ויפצו אותנו על עבודתנו".
סגירת פתע של מפעלים איננה דבר נדיר בתעשיית האופנה. התחרות הרבה והמרוץ לתחתית, בניסיון לספק למותגי האופנה הגדולים כמה שיותר בכמה שפחות כסף, מנתבים את רוב כח המיקוח למותגי האופנה הגדולים, שלהם שליטה רבה בנעשה במפעלים בהם מיוצרים הבגדים שהם מוכרים בכסף רב. בתקדימי עבר במדינות רבות כמו אינדונזיה, קמבודיה ובדרום אמריקה, מותגים גדולים, בינהם וולמארט, H&M ונייקי לקחו אחראיות על העובדים שסבלו מאובדן הפרנסה הפתאומי, ופיצו אותם כראוי.
"ביאסתם לנו את השופינג"
במדור האופנה של 'וואלה!' דיווחו על מחאת העובדים, אך בחרו להתייחס אליה כאל דבר ש"מבאס את השופינג" עבור הקונים. "הצד האפל של תעשיית האופנה, הכולל תנאי העסקה בעייתיים וניצול של עובדים, נחשף אלינו שוב – והפעם דרך מפעל בטורקיה, שעובדיו מצאו דרך מקורית למחות על עיכוב תשלום משכורותיהם ועל אי מתן פיצויי פיטורין. ביאסתם לנו את השופינג" נכתב בכותרת המשנה של הכתבה. ההתייחסות של וואלה! מוכיחה כי לפחות במטרה אחת הצליחו העובדים – לחשוף את העובדה כי ישנו מחיר אמיתי וקשה שמשלמים א.נשים בתהליך הייצור, הנסתר לרוב מעינינו הצרכניות.
חברת זארה וחברת האם אינדיטקס סירבו להשיב לפניות סוכנות הידיעות AP וכלי תקשורת אחרים בנושא. 'דבר ראשון' פנה אף הוא לחברת זארה בבקשת תגובה, ותגובתם טרם התקבלה ותתפרסם לכשתתקבל.