השבוע נפתחה ועידת האומות המאוחדות לשינויי אקלים 2017, (COP23) הנערכת בעיר בון שבגרמניה. הועידה היא למעשה המשך של ועידת פריז מ-2015 ובה ידונו מדינות העולם בגיבוש המדיניות והמתווה ליישום ההחלטות שנחתמו בו. בהסכם פריז הסכימו כלל מדינות העולם (מלבד סוריה וניקרגואה) על הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. זאת כאשר השאיפה היא להגביל את ההתחממות אף ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד עד סוף המאה ה-21. בינתיים הספיק ההסכם לעלות לכותרות לאחר שנשיא ארה"ב טראמפ הידוע בהכחשת משבר האקלים הכריז כי ארה"ב תפרוש מההסכם.
בחודשים האחרונים נראה השפעותיו משבר האקלים והתחממות הגלובלית נראות ביתר שאת. מדענים וחוקרים רבים מייחסים את השיטפונות בדרום אסיה ואפריקה, שריפות הענק באירופה וארה"ב, וכמובן את עונת ההוריקנים האינטנסיבית שהכתה באיים הקאריביים ובחופה המזרחי של ארה"ב, לשינויים במערכת האקלים העולמית, וצופים שתופעות אלה ילכו ויתגברו. מלבד מעטים אשר ממשיכים להכחיש את המשבר, רובם המוחלט של מנהיגי העולם וקובעי המדיניות מכירים בהשפעה של בני האדם על אקלים כדור הארץ והתחממות כדור הארץ, ולראייה ההסכם ההיסטורי שנחתם בוועידת האקלים בפריז ב-2015 בו הסכימו כל מדינות העולם מלבד סוריה וניקרגואה להגביל את קצב ההתחממות הגלובלית על ידי התחייבות כל מדינה להפחתה בפליטת גזי חממה. סוריה לא חתמה אז על הסכם עקב מלחמת האזרחים שקורעת את המדינה בשנים האחרונות, בעוד שניקרגואה לא חתמה על ההסכם בטענה כי הוא לא מספיק.
ארה"ב לבדה
כאמור על אף שנשיא ארה"ב טראמפ הכריז שארה"ב המזהמת השנייה בגדולה בעולם, תצא מהסכם פריז ואף כינה אותו "דיל רע לאמריקאים", היציאה שלה מהסכם תתרחש רק ב-4 בנובמבר 2020, שזה באופן אירוני יום לאחר הבחירות הבאות לנשיאות ארה"ב. ולכן ארה"ב תשלח נציגים ותשתתף בוועידה העולמית. לפי הגארדיאן, נציג ותיק בוועידה אמר כי "לפי המצב רוח בשטח, נראה שהולך להיות בסדר, ארה"ב לא הולכת להיות קוץ בתחת. הם עדיין לא יודעים מה הם באמת רוצים".
בימים האחרונים נטען בסוכנויות הידיעות השונות כי סוריה החליטה לחתום על הסכם פריז. לפי סוכנות AP נציג רשמי של הממשל הסורי הודיע על זה ביום שלישי האחרון. המדינה שסועת המלחמה לא חתמה על הסכם פריז ב-2015 עקב מלחמת האזרחים שמתחוללת בה מאז 2011. המשמעות של צעד זה עדיין לא ברורה. הצטרפותה של סוריה מתווספת לזו של ניקרגואה שהכריזה על הצטרפותה בסוף חודש אוקטובר האחרון, המדינה שסובלת מהוריקנים באופן תדיר לא חתמה על ההסכם ב-2015 משום שלטענתה היה צורך בצעדים יותר דרסטים להגבלת עליית הטמפרטורות. הצטרפות שתי המדינות האלה תותיר את ארה"ב לבדה מחוץ להסכם.
סכנה לאיים
בראש הוועידה השנה עומדת מדינת האיים פיג'י, בניסיון להדגיש את הפגיעות הרבה של מדינות האיים כתוצאה מהתחממות הגלובלית המובילה לעליית מפלס מי הים. לוועידה יגיעו למעלה מ-25,000 נציגים מכלל המדינות, כולל ארה"ב, שאמנם הכריזה כי תפרוש מהסכם פריז, אך למעשה צעד זה יתרחש באופן סופי רק ב-4 בנובמבר 2020 (יום אחד לאחר הבחירות הבאות לנשיאות ארה"ב). במהלך הוועידה ידונו הצדדים כיצד ובאיזה אופן על כל מדינה ליישם את הסכם פריז, שכאמור איננו הסכם מחייב לכשעצמו אלא רק התחייבות כללית של כל מדינה ליעד הפחתת פליטת גזי החממה שלה. לפי הוועידה שלוש השאלות המרכזיות בהם יעסקו הדיונים הם: איפה אנחנו היום? לאן אנחנו רוצים ללכת? וכיצד אנו מגיעים לשם? הדיונים השונים שהתחילו בוועידת האקלים במרקש שבמרוקו בשנה שעברה אמורים להגיע לכלל מיצוי בוועידת האקלים בפולין שתתקיים בשנה הבאה. אחד הנושאים המרכזיים עליהם ידונו בוועידה הוא העברה של 100 מיליארד דולר לתמיכה במדינת מתפתחות עד 2020.
בפתיחת הוועידה אמר ראש ממשלת פיג'י פרנק ביינימאראמה "הסבל האנושי הנגרם כתוצאה מהתגברות הוריקנים, שריפות, בצורות, שיטפונות, וחששות למחסור למזון הוא כתוצאה משינויי האקלים משמע אין לנו זמן לבזבז". עוד הוא הוסיף כי "עלינו לשמר את הקונצנזוס העולמי לנקיטה בפעולה מכריחה ולהבטיח את הסכם פריז והיעד השאפתני ביותר שלו- להגביל את התחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות מעל הטמפרטורה לפני המהפכה התעשייתית".
פטרישיה אספינוסה מזכ"לית ארגון שינוי האקלים באו"ם, מארגני הועידה אמרה "ועידת האקלים בבון תראה לעולם את שני הפנים של שינוי האקלים, הראשונה- חיובית נחרצת והחלטית ומלאת השראה עקב המומנטום של כל כך הרבה ממשלות, ערים וגופים אזרחיים ועסקים לצד סוכנויות האו"ם לקיים את הסכם פריז. השנייה היא בחינת המציאות כיום, הדופק של הכוכב שלנו מאיץ, האנשים נפגעים וחלון ההזדמנויות שלנו נסגר".
