השיח הציבורי על פרשת האמוניה מתכנס בדרך כלל לתבניות שחוזרות על עצמן: חברה פרטית זרה שרודה בעובדיה, ומלהטטת בין רשויות המדינה השונות בכדי למצוא בתוכן את הבקיעים שיאפשרו לה לשמור על מתח רווחים גבוה, תוך הפקרת הציבור הרחב לסכנות. מנגד, טוענים התעשיינים והממשלה כי מדובר בשילוב בין בורות לפופוליזם ציבורי, שפיתח סנטימנט כנגד כל התעשייה הכבדה. בפועל, יש מחלוקת ממשית לגבי הערכות הסיכון, שחוצה גם אנשי מדע, שמספקים טענות מנומקות בעבור עמדות סותרות.

אחרי שנים רבות בהן פעל מיכל האמוניה במפרץ חיפה, למרות ביקורת ציבורית, הסתבר שלמוסדות המדינה היה חסר ידע מדעי משמעותי – הן בתחום ריקון המיכל, והן בתחומי הערכות הסיכונים הנובעים ממנו ומהחלופות הקיימות. מכינוס מדעי בטכניון שהתקיים באמצע החודש (באנגלית), ודרך כינוס באוניברסיטת חיפה ביום רביעי הקרוב, מסתבר שנושאים אלה נמצאים במחלוקת ממשית גם בין אנשי המדע ומחקר, ולא רק בקרב יחצני"ם ודוברים.

כבר שנים שמתקיים ויכוח ער בין מי שמתריע שוב ושוב מפני אסונות רבי נפגעים בתרחיש של דליפת אמוניה גדולה, לבין הטוענים שמדובר בסיכון סביר. בצד הראשון נמצאים פעילי סביבה, עיריית חיפה, מספר פורשי מערכת הביטחון, ומספר חברי כנסת, בעיקר מן האופוזיציה. אחרי סגירת מיכל האמוניה, בחרה המדינה לאשר חלופה של אניית אמוניה מוקטנת, בתמיכת המשרד להגנת הסביבה, יועצים מהאקדמיה והתעשייה מחו"ל, ובתמיכת משרדי ממשלה נוספים.

גם בצד של עירית חיפה וארגוני הסביבה נמצאים אנשי מדע, שמתכוונים להצביע על ה"חורים" בהערכות המוסמכות. ברקע כל אלו תלויה פרנסתם של עובדי חברת חיפה כימיקלים, שחדלו לקבל שכר, ומבלי הסכמה על שיטת יבוא אמוניה, לא יוכלו לחזור לעבוד. משבר האמוניה – תמונת מצב.

לחיי האניה שבדרך

את הטיעון הנחרץ ביותר בעד שימוש במערך משולש – אנייה בעגינה קבועה, צינור תת-קרקעי ומיכליות כביש – הציג בכנס מדעי בטכניון ד"ר גורג' פמיני, מומחה הערכות סיכונים אמריקאי בעל ניסיון בטחוני בתחום מניעת טרור כימי שהוזמן ע"י חיפה כימיקלים להעריך את הסיכונים שבחלופות.

לשיטתו , המערך המשולש יקטין את מספר פעולות ההובלה לרבע, בהשוואה לחלופת המיכלים הקטנים (האיזוטנקים), בשל השימוש בצנרת תת-קרקעית בצפון ובמיכליות כביש שתכולתן כפולה מזו של איזוטנקים. לטענתו, המיכליות גם יציבות יותר על הכביש ופשוטות יותר להפעלה.

הערכת הסיכון היא שילוב בין ההסתברות לדליפת אמוניה לבין עוצמת הנזק שעלול להיגרם בכל חלופה. לטענת פמיני, למרות החיסכון בהיקף התובלה היבשתית בעזרת פריקת איזוטנקים בנמל אשדוד, העובדה שיש הרבה פעולות של הנפה ופריקה מסרבלת את החלופה הזו לעומת שיטת מיכליות הכביש, ויוצרת תובלה מיותרת של חומרים מסוכנים בכבישי חיפה. יתרון נוסף הוא השימוש באמוניה מקוררת ובלחץ נמוך באנייה, לעומת איזוטנקים שמסיעים אמוניה ללא קירור ובלחץ גדול יותר.

מיכלי איזוטנקים לאמוניה (צילום: באדיבות חברת אירטמד בע"מ)

המדען הישראלי ד"ר אלי שטרן, המועסק ע"י המשרד להגנת הסביבה, הציג את חישוביו שכוללים גם תרחישים חמורים יותר מאלו של פמיני. מוקד הדילמה המדעית הוא באילו תנאים דליפת אמוניה אכן תעלה לשמיים במהירות, בהיותה גז קל מהאוויר, לעומת מצבים נדירים בהם היא תישאר קרובה לפני הקרקע ותתפשט במורד הרוח.

שטרן גם התייחס למפגש בין האמוניה לאדי מים באוויר הפתוח, שצפוי ליצור כמות קטנה של אמוניה מימית – חומר רעיל ומסוכן, ואף כבד מהאוויר. שטרן הסביר כי על פי הידוע כיום, שימוש באנייה מוקטנת (בעלת שני מיכלים של 1,250 טון במקום אנייה בת 4 מיכלים של 4,000 טון) מונע אסון רב נפגעים, ומכאן המסקנה שזו חלופה עדיפה.

הוא הסביר כי עבודתו נדרשה על מנת להפריך את העיקר של דו"ח קינן, שהתריע מפני אסון של מאות אלפי נפגעים, וזכה לתהודה ציבורית נרחבת. לטענת שטרן, מדובר בדו"ח מקיף ביותר, אך דווקא החלק המרכזי בתוכו – הערכת הסיכון, מבוסס על תוכנה לא מתאימה למשימה, קביעות שגויות, והיעדר כל חישוב מקצועי של הערכות סיכון, מהסוג שפמיני ושטרן בעצמו מספקים.

הכנס כלל מגוון רב של הרצאות, כולן בנושא אמוניה, אך לא כולן קשורות לדילמה העכשווית בישראל. לפי פרץ לביא נשיא הטכניון, הכנס נולד באיחור, לאחר עיסוק ציבורי רב בשאלת האמוניה, בו השתתפו חוקרים מהטכניון מבלי שלמוסד הייתה אמירה משל עצמו. מלבד פמיני ושטרן, שאר הדוברים עסקו בסוגיות נקודתיות יותר, כמו למשל – האם פיצוץ האנייה יכול לגרום לאמוניה לבעור בעצמה.

כינוס מדעי או מפגש פוליטי ?

ראש הפקולטה להנדסה כימית בטכניון ויוזם הכנס, פרופסור גדעון גרדר, אמר כי בכנס השתכנע ש"אין סכנה של פיצוץ, אלא של התלקחות נקודתית בלבד", לפי ההרצאה של טום ספייסר. למרות שתמך בעבר בחלופת האיזוטנקים, ההרצאות בכנס גרמו לו להעריך מחדש את עמדתו.

על הבמה אמר גרדר כי השתכנע, אך כששותפיו למאבק הציבורי כתבו לו על אכזבתם ממאמירה זו בדוא"ל, חזר בו. גרדר הסביר כי הכנס היה פתוח לכל הדעות, והוא קיווה כי יהיו בו גם הרצאות "ירוקות" יותר, אך איש מעשרת המדענים שחתמו על דו"ח קינן לא הציע את עצמו. הוא הביע שביעות רצון כי בקהל השתתפו נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, מחברי הסגל האקדמי והסטודנטים, מכיבוי האש, הוא ראה בכך הישג חשוב בתחום הידע המקצועי של מקבלי ההחלטות.

מימון הכנס נעשה מתקציב הטכניון, ללא תשלום למרצים. חיפה כימיקלים לא השיבה לשאלת דבר ראשון בדבר תמיכה במרצים שהציגו בכנס עבודות שביצעו בעבורה, בעבור תשלום בדמות כרטיסי הטיסה אליו.

מהטכניון נמסר כי החברה לא תורמת לטכניון ולא תרמה לכנס, אך בעלי החברה, האחים טראמפ, תרמו בעבר לטכניון באמצעות קרן טראמפ. תרומות שהסתכמו בשלושה מליון שקלים.

לפי המקומון ידיעות חיפה, בינואר השנה נפגשו פרץ לביא, ג'ולס טראמפ ומנכ"ל חיפה כימיקלים נדב שחר, אך זאת לפני שבכלל הוחלט לסגור את מיכל האמוניה, ולפני השבתת החברה. לו רצו אנשי החברה לגייס את הטכניון לטובתם, כדי להתמודד ציבורית עם דו"ח קינן, הרי שאיחרו את המועד. הרי בכנס השתתפו גם מדענים מחו"ל ואנשי תעשייה שלא עבדו עם חיפה כימיקלים, וגם בקרבם היה נראה שהם מחזקים את הקול שסבור שאניית אמוניה במפרץ מהווה חלופה עדיפה.

קנט אנדרסון, נשיא לשעבר במכון הבינלאומי לקירור אמוניה, יו"ר לשעבר במכון לבטיחות והכשרה באמוניה (צילום: דוברות הטכניון).

גרדר אמר לדבר ראשון כי בכנס השתתפו רק שני מומחים, אנשי מקצוע רבי ניסיון, שעבדו עם חיפה כימיקלים, לצד עמיחי זיידר, סמנכ"ל התפעול של החברה. מדובר בשלושה דוברים בסך הכל, מתוך 15. עוד הוסיף כי כל המצגות והקישורים לסרטונים של ההרצאות עצמן מופיעות באתר הכנס, ומאפשרות לכל אחד להתרשם מהטיעונים בכוחות עצמו (באנגלית).

עוד אמר גרדר כי "עוד לא קיבלתי תשובה לתרחיש האפוקליפטי של פגיעה מטיל – אם יווצר גל הדף שמעיף לאוויר סילון של מאות טונות אמוניה זה בעייתי. אך התרחיש הזה יגרום לפליטה מהירה של עשרות טונות לאוויר, הרי שהאנייה עדיפה על פני איזוטנקים. זה רע לדגים, אבל עדיף לבני האדם, בשל אפקט העילוי".

במשרד להגנת הסביבה מצאו בכנס חיזוק מדעי לעמדה שלהם – המיכל הקודם היה מסוכן מדי, ואילו אנייה היא סיכון קביל, בעוד מבקריהם מציגים עמדה זו כהתכופפות בעבור האינטרסים של חיפה כימיקלים. עובדה נוספת שהרימה לא מעט גבות בקרב העיתונאים, וגם בפרקליטות ואצל מבקר המדינה, היא שההעדפה המסחרית של חיפה כימיקלים לשימוש באוניה, שחוסכת לה עלויות, תואמת את ההערכות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה. לפי הכנס בטכניון, מדובר פשוט בצירוף מקרים. גרדר עצמו הביע צער על כך שאף אחד מבעלי הביקורת הציבורית על חלופת האנייה, לא בחר להשתתף בכנס.

ירון חנן, מסיעת "הירוקים" במועצת העיר חיפה, בעל הכשרה בתחום הערכת הסיכונים, אמר לדבר ראשון כי "אף אחד בכנס האמוניה בטכניון לא הציג ראייה שלמה ואמינה, ולכן אין אפשרות ללמוד משהו השוואתי בין החלופות השונות מההרצאות שהיו בכנס, וכך הוחמצה ההזדמנות לקבלת תשובה אמתית בהשוואה בין החלופות הקיימות".

חנן קבל על הגישה של היצמדות לתחומי דעת צרים, ללא תכלול של סכנות התקלה התפעולית, פגיעה מכוונת של טיל או מטען וסכנת אסון הטבע – רעידת אדמה או צונאמי. לדברי חנן, יש חשיבות לאופן הניסוח של השאלה, והערכה מקצועית בנושא החלופות בהזמנת עיריית חיפה עתידה להתפרסם בקרוב.

גם נציגת עמותת "צלול", דליה טל, שנכחה בשני ימי הכנס, אמרה לדבר ראשון כי "הביאו אנשים מהתעשייה, וחברות שעובדות בעבורן. ניסו להגיד שאמוניה זה לא מוצר מסוכן. אולי זה נכון במקומות שיש פיקוח נורמלי ואין סכנות ביטחוניות כמו בישראל".

"הרגשתי שהכל שם לטובת התעשייה, ודווקא השינוע הוא מסוכן" הוסיפה, "אנחנו מסכימים ששינוע הוא מסוכן, ולכן אנחנו תומכים בהקמת מפעל אמוניה בנגב. בנושאי ביטחון איש מהמומחים לא היה מוכן לדבר. אין בעולם נסיון של נפילת טיל על מיכל אמוניה ואני לא רוצה שנהיה שפן ניסיונות".

לגבי תרחישי הקיצון הנדירים אמר גרדר כי הם אפילו לא מכונים "ברבור שחור", אלא זוכים לתואר "חד-קרן שחור" כדי לסמל את אי סבירותם.

התוצאה עוד לא ברורה, אבל גם התהליך חשוב

סמנכ"ל חיפה כימיקלים, עמיחי זיידר, טען בכנס כי המרוויח העיקרי מפרשת האמוניה בינתיים הוא חסן נאסראללה, שהגביר את הבהלה הציבורית ופוגע בתעשייה הישראלית וכל זאת באמצעות הכרזות לתקשורת בלבד. באוניברסיטת חיפה יתקיים ביום רביעי כנס בעברית, העוקב אחר ההיבט המשפטי של קבלת ההחלטות ביחס למיכל האמוניה, שנסגר סופית בהוראת בית המשפט העליון.

בכנס ישתתפו עו"ד ימית קליין – היועצת המשפטית של עיריית חיפה, השופט (בדימוס) פרופ' דן ביין, מאיה יעקבס –  מנכ"לית עמותת צלול, ניר קנטור – ראש חטיבת כימיה ופרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים, פרופ' אהוד קינן – יו"ר הוועדה המקצועית לבחינת נושא האמוניה במפרץ חיפה, ירון חנן – מרכז צוות המומחים לגיבוש מתווה חדש למשק האמוניה, פרופ' עדי וולפסון – מומחה לקיימות ולהנדסה כימית ועוד. כאמור, הכנס ינעל בפאנל פתוח שקורא לציבור להפנות שאלות אל הדוברים.