האם ברשות המיסים מסרבים ללמוד לקח מהטבות המס המפליגות שניתנו לחברת אייפקס, אותן ביקר מבקר המדינה? בדיון שערכה אתמול (רביעי) הוועדה לביקורת המדינה, הצדיקו בכירי הרשות את הטבת המס שניתנה לקרן בעסקה לרכישת תנובה, זאת על אף שהעסקה עצמה לא הוכיחה כל תרומה למשק הישראלי, לצמיחה, להכנסות המדינה ממסים, לעובדים או לצרכנים.

הדיון, אותו יזמה יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני), התמקד בפרק מתוך דו"ח מבקר המדינה האחרון שעסק בליקויים באישור הטבות המס שקיבלה קרן אייפקס בעסקת תנובה, במסגרתה רכשה הקרן את ענקית המזון הישראלית ולאחר שנים ספורות מכרה אותה ברווח גדול ומבלי שנדרשה לשלם מס על רווחיה מהעסקה.

פרופ' אבי בן בסט: "שיטת ההטבות במס, היא שיטה גרועה ביותר. עדיף להתערב באמצעות תמריצים. עלותם ברורה, אפשר לתקצב אותם, הם נידונים מידי שנה".

בפתיחת הדיון הציגו צחי סעד וחנן פוגל ממשרד המבקר את עיקרי הליקויים שהופיעו בדוח. "הפטור ניתן ללא הסמכה בחוק, ללא קריטריונים , ללא תהליכי פיתוח ובקרה למציאת איזון, ללא שקיפות וללא בחינת התועלת המשקית – מה המשק באמת מקבל? במקרה של קרן א' (אייפקס – ע.כ.)ראינו העברת כספים אך לא ראינו שום השפעה על המשק הישראלי בתוספת מקומות עבודה ובהשקעות", אמרו השניים.

מנהל רשות המסים, משה אשר, נכח בדיון ותיאר את הבסיס החוקי, ואת מדיניות הרשות בגינה קיבלה הקרן את ההטבות. אשר תיאר את החשיבות שבעידוד קרנות הון סיכון, המסייעות לצמיחת תעשיית ההיי-טק הישראלי, ולדבריו "קרן א׳ הייתה בעברה קרן הון סיכון כמו כולם, ובתחילה השקיעה רק בהון סיכון. לימים שינתה את דפוס ההשקעות ועברה להשקעות בחברות גדולת וקיימות. היא לא לבד בשוק הזה. בארץ יש בין 10 ל-20 קרנות כאלה". עוד אמר אשר כי "החקיקה בישראל בדומה לכל העולם קובעת שרווח הון של משקיע זר בישראל  פטור ממס וזאת כדי לעודד השקעות בישראל. אנחנו לא אומרים במה להשקיע, אנחנו לא אומרים כמה עובדים להעסיק, זו מדיניות שמקובלת ללא שום תנאי".

משה אשר יו"ר רשות המסים (צילום: דבר ראשון)

על דברים אלו השיב הפרופ' אבי בן בסט, מומחה למדיניות מיסוי, כי "שיטת ההטבות במס, היא שיטה גרועה ביותר. עדיף להתערב באמצעות תמריצים. עלותם ברורה, אפשר לתקצב אותם, הם נידונים מידי שנה. ואילו כאשר מדובר בהטבות, אתה לא יודע כמה זה יעלה לך, זה תלוי ברווח של היזם. זה פוגע ביכולת לשקול את סדר העדיפות".

עוד תיאר בן בסט את הבעייתיות שבשימוש בפטורים ממס כתמריצי השקעות לחברות, כשאמר כי "יש פטורים שלכאורה יש להם יעד כלכלי. בחוק לעידוד השקעות הון מ-2003 יש העדפה לחברות גדולות. המטרה הייתה שיותר חברות יבואו לארץ. בפועל אז היו ארבע חברות, והיום יש את אותן החברות בדיוק. נתנו חמישה מיליארד שקלים בשנה בהטבות מס, ולא קרה כלום. הם היו פה גם לפני. אף אחד לא בא למרות שהקצנו לזה משאבים אדירים".

מומחה נוסף למדיניות מס שהגיע להעיד בפני הועדה הוא פרופ' יוסף אדרעי, שאמר כי "תפקידה של רשות המסים אינו להתעסק במדיניות, אלא לגבות מסים. לא יכול להיות שהממונים על הגבייה עוסקים במדיניות ואז חורגים מסמכות". עוד הוסיף אדרעי כי הוא "לא מכיר אף מחקר שמוכיח שבלי השקעות לא הייתה קמה תעשיית ההיי-טק. המשאב העיקרי בישראל הוא לא ההטבה במס, אלא ההון האנושי. אם באמת רוצים לעודד את המשק, צריך לתמרץ את ההון האנושי ואת ההון הציבורי".

לנוכח הדברים יצאה יחימוביץ' בביקורת חריפה נגד אנשי רשות המיסים. "המקרה של תנובה לא מהווה עבורכם תמרור אזהרה קל? משהו שיאט את העסקה הבאה? תנו תחושה שזה מגרד לכם את קצה המחשבה" אמרה, "אתם לא הפנמתם שום דבר ממהותה של הישיבה הזו. אם קראתם את הדוח, איך לא אמרתם לעצמכם שאתם צריכים לתקן לאור המלצות המבקר? מה עבר לכם בראש?"

ח"כ שלי יחימוביץ', ינואר 2017 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).

בסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה כי בכוונתה לפנות ליועמ"ש על מנת שינחה את הרשות להימנע ממתן פטורים דומים עד להעברת החוק שיסדיר את סמכויותיה בנושא. "חברה עושה סיבוב על המשק, על החברה ,על  העובדים.  לוקחת שלל ובורחת,  ורשות המסים פועלת כאילו לא קרה שום דבר רע, זה אבסורד", אמרה, "כל סוגיית הפטורים צריכה להיות מוסדת ומעוגנת בחקיקה ראשית, לאחר דיון ציבורי מעמיק, ולאחר הגדרת קריטריונים שיוודאו שהטבות המס יביאו תרומה לכלכלה הישראלית. בנוסף, על אגף הכלכלן הראשי, רשות המסים, והמועצה הלאומית לכלכלה, לתת את הדעת בעניין התועלת המשקית שמביאות הטבות המס הללו".