מצב הציפורים בישראל נמצא בהידרדרות מדאיגה, כך עולה מממצאי עדכון 'הספר האדום של עופות ישראל', שלעריכתו היו שותפות 'החברה להגנת הטבע' ו'רשות הטבע והגנים', והיא הסתיימה בימים אלו. 'הספר האדום של העופות בישראל', פורסם לראשונה בשנת 2002 וכלל את הגדרת מצבם של כל מיני הציפורים בישראל. מתוך 213 המינים המקננים בישראל, 38 מינים היו בשלוש הדרגות החמורות ביותר של הכחדה בשנת 2002, אך בעדכון הנוכחי חלה עלייה תלולה (71% אחוזים) וכיום ישנם 65 מינים, בדרגות החמורות ביותר של הכחדה. בין המינים הנמצאים בסכנת הכחדה חמורה (CR) נמצאים הנשר המקראי, הרחם המדברי, העיט הזהוב, העיט הניצי, בז הצוקים, ינשוף השדות, הפפיון הצהוב, הקטה ההודית, התחמס המצרי והשליו הנודד. לצד זאת ישנן גם חדשות טובות, ולפי העדכון חלה הטבה במצבם של 40 מיני עופות אחרים.

במשך שלוש השנים האחרונות, מומחים מחטיבת המדע ב'רשות הטבע והגנים' וממרכז הצפרות של 'החברה להגנת הטבע', בסיוע מומחים מהאקדמיה ועשרות צפרים, מיפו וסיווגו את מידת הסכנה להכחדה הנשקפת לעופות המקננים בישראל. ממצאי עדכון 'הספר האדום של העופות בישראל' יוצגו לראשונה, ביום העיון ה-38 לצפרות, של 'החברה להגנת הטבע' ואוניברסיטת תל אביב, שיתקיים ב-18 בדצמבר, באוניברסיטה, ויהיו זמינים לציבור באינטרנט. על פי 'רשות הטבע והגנים' ו'החברה להגנת הטבע', הנגשת המידע דרך אתר אינטרנט ייעודי ודינאמי, תאפשר להציגו לבעלי עניין, בקרב גורמי ממשלה, מוסדות התכנון, מערכת החינוך והציבור הרחב ולסייע בכך לשימור ערכים לאומיים חשובים אלו, גם לדורות הבאים.

עיט זהוב (צילום: מידד גורן, החברה להגנת הטבע)

פרופ' יוסי לשם, מומחה בעל שם עולמי לנדידת ציפורים, מייסד ומנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון אמר ל'דבר ראשון' כי "העופות הדורסים הם הסניטרים של הטבע. הם אוכלי פגרים, מונעים התפרצות של מגפות ולכן בתקופות קדומות היו מקודשים. לעזנייה יש מקור עבה מאד שקורע את הבשר של הפגר, אח"כ הנשר עם הצוואר הקירח חודר עמוק לתוך הפגר, הרחם עם המקור, כמו פינצטה, אוכל את הפיסות שעפות מסביב ובסוף בא הפרס שלוקח את העצמות לאוויר ומפיל ומנפץ אותן ואוכל אותן. כל אלו כמעט נכחדו מהנוף הישראלי היום, ומי שאוכל את הפגרים אלו התנים, השועלים והזאבים, שהתפשטו והם מתרבים מאד ומביאים איתם מחלות כמו הכלבת שמתפשטת עכשיו בעמקים. ציפורי השיר שנודדות, יורדות לשדה ואוכלות את החרקים ואת המזיקים ומחסלות אותם בכמויות. במקום להשתמש בכמויות רבות של חומרי הדברה, ולהרעיל את עצמנו, הציפורים יכולות לעשות את זה מצוין. דוגמת פרויקט התנשמות שפועל בשדות הארץ ומוריד את השימוש בחומרי הדברה".

בנוסף ליתרונות האקולוגיים שיש למגוון הציפורים הטבעי של ארץ ישראל, מצביע פרופ' לשם על ערך כלכלי נרחב, הנובע מתיירות הצפרים. "יש 100 מיליון צפרים בעולם. פה בארץ יש לצפרים הזדמנות לראות גם נדידה נרחבת וגם מינים נדירים של המדבר. יש בארץ חמישה מינים שונים של קטות, בשביל צפר לראות קטות ובז ניצים בקן, זה הרבה יותר מלראות את העיר העתיקה בירושלים, ואם נדע לכוון אותם למקומות הנכונים זה ישתלם כלכלית מאד."

ברווז מסוג צחראש לבן (צילום: אלדד עמיר.)

למה לא רואים כבר את החרגולן הזמירי?

מינים הנמצאים בסכנת הכחדה מחולקים לשלוש קטגוריות, הנבדלות זו מזו ברמת ההסתברות להכחדה בעשורים הקרובים – 1. בסכנת הכחדה חמורה 2. בסכנת הכחדה 3. פגיע. מספר המינים בסכנת הכחדה חמורה (CR) עלה מ-15 בשנת 2002 ל-21 כיום. מספר המינים בסכנת הכחדה (EN) עלה אף הוא מ-8 ל-13. מספר המינים שהוגדרו במצב פגיע (VU) טיפס מ-15 ל-30. מיני עופות רבים שהיו נפוצים בישראל לפני שני עשורים נמצאים כיום בסכנת הכחדה, מתוך 80 מינים שהוגדרו כלא בסיכון (LC) בשנת 2002, 16 נוספו לספר האדום כיום. 7 מתוכם נוספו לאחת משלושת קטגוריות הסיכון החמורות. מבין 38 המינים שנכללו באחת משלושת קטגוריות הסיכון ב-2002 חומר מצבם של 12 וקטגוריית הסיכון שלהם השתנתה בהתאם ושלושה מינים אף נכחדו כמקננים בישראל, חרגולן זמירי, עפרוני פסגות וסייפן.

בין הסכנות המאיימות על העופות ניתן למנות אובדן בתי גידול לצרכי פיתוח, פגיעה כתוצאה מתשתיות – למשל התנגשויות והתחשמלות מקווי מתח גבוה, הרעלות וציד בלתי חוקי. סכנה נוספת העומדת בפני הציפורים היא אישור התוכנית להקמת טורבינות רוח בתל פארס שברמת הגולן על ידי חברת אנלייט, שאושרה בחודש יוני האחרון בוועדה לתשתיות לאומיות. על פי הערכות רשות הטבע והגנים הצפי לפגיעה בנשרים באזור הטורבינות הוא כחמישה נשרים בשנה, כאשר אוכלוסיית הנשרים בצפון הארץ כולה עומדת על כ-71 נשרים בלבד. הערכת הרשות אינה כוללת נשרים העשויים להגיע לאזור מהנגב או מטורקיה והבלקן ועל כן הפגיעה עלולה להיות אף קשה יותר. בנוסף, מזהירה הרשות מפגיעה באוכלוסיית הרחמים שהינו מין בסכנת הכחדה מקומית גבוהה. להערכתם כשבעה רחמים בשנה עלולים להיפגע מהטורבינות, כמו גם החיוואי ועקב עיטי המקננים באזור בו מיועדת לקום החווה.

בצד החיובי של העדכון השתפר מצבם של 15 מינים, ובהתאם, ירדה קטגוריית הסיכון להכחדתם. שישה מינים סווגו מחוץ לשלוש קטגוריות הסיכון החמורות, ושני מינים מתוכם, אף הוגדרו כשאינם בסיכון – פרנקולין שחור וקורמורן גמדי. ארבעה מינים שבו לקנן בארץ, לאחר שלא קיננו כאן שנים רבות – העיטם לבן הזנב, הטבלן המצויץ והצחראש הלבן, המגודר בסכנת הכחדה עולמית, אשר בקיץ האחרון אף נצפה מקנן בארץ לאחר 100 שנים של היעדרות. התאוששות מינים אלה התאפשרה, בין היתר, בזכות פעולות מגוונות לשימור טבע, דוגמת גרעיני הרבייה לעופות דורסים ואכיפת האיסור על ציד ברווזים בחורף במאגרי המים.

"חלק מהנוף של הארץ"

ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים, אמר כי "נדרשת חשיבה מערכתית מחודשת ופיתוח כלי שימור חדשים. זהו אתגר גדול ומחויבות עצומה. עלינו לשאוב כוח דווקא מהדוגמאות המוצלחות, כמו במקרה של העיטם לבן הזנב והצחראש הלבן, אשר חזרו לקנן בישראל לאחר שנים שבהן נכחדו מאזורנו, בין היתר בזכות פעולות מאומצות של רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וגופים נוספים".

עיט ניצי (צילום: מידד גורן, החברה להגנת הטבע)

בחודש יולי האחרון התפרסמו תוצאות הספירה השנתית של אוכלוסיית הנשרים בישראל. מספר הנשרים המקראיים עומד על 180 פרטים, ללא הגוזלים שבקנים. בשנת 2003 נצפו 460 נשרים ברחבי הארץ, אולם בשנת 2010 צנח מספרם ל-128. תוצאות ספירת הנשרים השנתית מחזקות את המגמה הנמשכת מאז 2010 – עלייה במספר הנשרים בנגב ובזוגות המקננים, והתייצבות מספר הנשרים המקננים בכרמל, שם עמדה בשנת 1996 אוכלוסיית הנשרים המקננים על אפס. בעקבות פרויקט 'פורשים כנף' נספרו השנה בכרמל כ-40 נשרים ו-6 גוזלים במושבות הקינון בטבע. לעומת זאת, מצבם של הנשרים ברמת הגולן ובמדבר יהודה נותר קשה.

"המורשת של המדינה הזאת זה לא רק מצדה ומחנה המעפילים בעתלית, אלא גם הנשר המקראי ופרס ועזנייה. הנשר מוזכר 28 פעמים בתנ"ך, יש הבדל בין לטייל בנגב ולראות מצוקים יפים ואת המכתש, אבל אם רוצים לשתות מים אי אפשר כי הם מזוהמים ובמקום לראות נשרים מעל הראש, אתה לא רואה כלום. הציפורים הן חלק מהנוף של הארץ שלנו ויש להן חלק חשוב במורשת של הארץ", סיכם לשם.