יו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אמסלם הגיש אתמול (רביעי) הצעת חוק לתשלום תוספת השכר שניתנה לחיילי הקבע מאז שנת 2007 לשוטרים, לסוהרים ולגמלאי השירותים. ההצעה מוגשת כשבוע טרם צריכה המדינה למסור את עמדה לבית הדין הארצי לעבודה, במסגרת הערעור אותו הגישה על החלטת בית הדין האזורי – אשר חייב אותה ליישם את החלטת ממשלה ש33 מ-1979 המורה כי יש להשוות את תנאי השכר של השוטרים והסוהרים לאלו של חיילי הקבע בצה"ל. "הצעת החוק באה לתקן עוול ארוך ומתמשך כלפי השוטרים, הסוהרים והגמלאים, אשר במשך מעל לעשור לא קיבלו את תוספת אי הביטחון התעסוקתי המגיעה להם מתוקף החלטת הממשלה. כך קבע גם בית הדין לעבודה בנושא ואין שום סיבה שאוצר ימנע זאת מהם" אמר ח"כ אמסלם.
הצעת החוק נוסחה בשיתוף אביגיל שררה, מנכ"לית ארגון נשות השוטרים והסוהרים וחיים שמולביץ', נשיא קרנות הסוהרים ובשם פורום ראשי ארגוני השוטרים, הסוהרים והגמלאים. "ההתנהלות השערורייתית של האוצר בנושא והערעור שלהם על פסק הדין של בית הדין לעבודה היו איתות ברור כי אנחנו חייבים לפנות לאפיקי החקיקה" אמרה שררה, "אנחנו מקווים כי באמצעות הצעת החוק יקבלו השוטרים, הסוהרים והגמלאים את מה שהם זכאים וראויים לו, בדין ולא בחסד. אנו מודים לח"כ אמסלם על שנרתם לעניין ומקדם אותו במסירות".
הצעת החוק הנוכחית מדברת במפורש על זכאותם של כלל השוטרים והסוהרים המשרתים בהווה וששרתו בעבר לתוספת המכונה 'אי ביטחון תעסוקתי' אשר הוענקה לחיילי הקבע מאז שנת 2007, ומקציבה 45 יום בלבד למשרדי האוצר ובטחון פנים על מנת להחליט כיצד יתקבל ההחזר הרטרואקטיבי. זאת בשעה שנראה שהוועדה שהקים ראש הממשלה לבחינת העניין העדיפה לדחות את הנושא לדיוני תקציב 2019, ולהעניק תוספות שכר לשוטרים מבלי להכיר באופן מפורש בזכאותם לתוספות הרטרואקטיביות במלואן, ובאופן שייתכן מאוד שישאיר את גמלאי המשטרה והשב"ס מחוץ לתמונה.
את היקף ההחזר הרטרואקטיבי העריכה הצעת החוק בהתאם לנתונים שהציגה המדינה בבית הדין המדברים על ארבעה מיליארד שקלים, זאת על אף שישנן הערכות המדברות גם על סכומים גדולים יותר של כשבעה מיליארד ש"ח. "יש לזכור כי קרוב לשליש מעלות זו משתלמת מידית למדינה באמצעות המיסוי, כך שהעלות הממשית נמוכה יותר וכך גם לגבי העלות השוטפת הנאמדת בערכי ברוטו של למעלה מ- 5,000,000 ש"ח לשנה" נכתב בהצעה.
בדברי ההסבר להצעת החוק הובהר כי החלטת הממשלה להשוות את שכר השוטרים והסוהרים לשכר חיילי הקבע נתקבלה בשנת 1979 על רקע ההחלטה האוסרת על עובדים אלו להתאגד – כעוגן יחיד להבטחת עליית שכרם – היות ואינם יכולים לנהל מאבק מקצועי.
ח"כ אמסלם נרתם לנושא – לאחר שספג ביקורת ציבורית חריפה ביותר על התבטאויותיו באשר לדמי הכלכלה שמקבלים השוטרים.
תגובת עמותת הועד למען השוטרים, הסוהרים והגמלאים: "אנחנו מברכים כל אדם/גוף/ארגון שפועל לתיקון העוול שנמשך כבר 11 שנים. שבענו מהבטחות של פוליטקאים ממפלגות השלטון השונות ואנו מקווים שהפעם מדובר במהלך רציני שיביא אחת ולתמיד לסיום הסאגה הנוכחית. אנו תקווה שהצעת החוק תקרום עור וגידים ושסוף סוף יבואו דברים לתיקונם. אנחנו, יחד עם קבוצות נוספות, נמשיך להגביר את הלחץ בשטח מול כל מקבלי ההחלטות עד שלא נראה תוצאות הלכה למעשה. נבחן את הדברים במבחן התוצאה בלבד".
