את המורות והמורים הנתונים שפורסמו אמש (שני) לא יפתיעו – מעל 70% מעובדי ההוראה הותקפו מילולית או פיזית על ידי תלמידים. כך עולה מסקר של הסתדרות המורים שנערך בקרב 7,805 עובדי ועובדות הוראה לרגל יום המורה. מתוך עובדי ההוראה שהעידו כי סבלו מאלימות, 61% הותקפו מילולית על ידי תלמידים, 33% הותקפו מילולית על ידי הורים, 32% הותקפו פיזית על ידי תלמידים ו-4% הותקפו פיזית על ידי הורים.

יום המורה, שצויין אתמול (שני), נועד להוקיר את נשות ואנשי החינוך המטפחים את דור העתיד. עם זאת, נוכח רצף השביתות סביב תנאי העסקה והאלימות כלפי המורים – ציבור נשות החינוך  חסר אמון כלפי הצהרות המנהיגים.

בכינוס חגיגי של ועדת החינוך בכנסת לכבוד היום, הבטיח שר החינוך, נפתלי בנט, שביום הראשון הקרוב יגיש לועדת השרים לחקיקה הצעת חוק, אשר מטרתה להחמיר בענישה כנגד אלו אשר יפעלו באלימות נגד מורים. "אני מתכוון להעביר את החוק הזה כדי לשים קץ לתופעה הזו ולאמר למורים שאנחנו אתכם. החוק הזה יכלול ענישה מוגברת על אלימות ספציפית כלפי מורים. יש לי אפס סובלנות לפגיעה במורים שהם המשאב הכי יקר שלנו".

להצעת החוק שותפים יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) ומזכלי"ת הסתדרות המורים יפה בן-דוד שנכחו בוועדה. "רק חקיקה שתוביל לאכיפה וענישה, תצליח למגר את תופעת האלימות כנגד עובדי ההוראה שאנו עדים לה חדשות לבקרים" אמרה בן דוד, אשר הציגה את הצעת החוק האמורה להסדיר את זכויות ומעמד עובדי ההוראה בארץ. בין היתר מבקשת הצעת החוק למנות ממונה ארצי על מוּגנות עובדי ההוראה, שיעבוד בשיתוף פעולה עם המשטרה, השירותים הפסיכולוגיים ונציגי הרווחה, על מנת להטמיע כללי משמעת חדשים במוסדות החינוך. בנוסף, מבקש החוק להטיל עונש של עד חמש שנות מאסר על מי שתוקף עובד הוראה, החמרת הענישה למי שמוציא לשון הרע על עובד הוראה וצמצום אפשרות המשטרה לסגור תיקים פליליים נגד תוקפי עובדי הוראה.

ברחבי הארץ ציינו את היום בתליית שלטים המשבחים את המורים, תשורות למורות ולמורים והרעפת שבחים וברכות, ובבית הנשיא נפגשו מורות ומורים מכל חלקי החברה הישראלית עם אשת הנשיא נחמה ריבלין לקבלת תעודות הוקרה. אך לצד האירועים החגיגיים נראה שמורי ישראל שמחים קצת פחות.

"זה מרגיש שוב כמו אותה ההילולה הקבועה אשר באה לכסות על מציאות עגומה", מספרת טלי, מחנכת בבית ספר יסודי ממרכז הארץ. "בישראל, בעומק – אין כבוד למחנכות ומחנכים. אין לי דרך לתאר את זה במילים יפות, פשוט אין כבוד. אני מוקירה את זה שמעבירים עכשיו הצעת חוק שתחמיר בענישה ויכול להיות שזה באמת יעזור, אבל אני בספק שזה יכול לשנות את היחס".

"בסופו של יום רואים את זה בתלוש המשכורת" אומר ראובן, מחנך של נוער בסיכון מדרום הארץ. ראובן רואה ביחס של המדינה למורים, כסיבת המשבר – "כבר כמעט חודש יש שביתה. לא רואים ומרגישים את זה כי היא לא רציפה כמו ב-2007. אבל זו שביתה. ושביתה זה סכסוך שמצביע על חוסר אמון, בעיניי תהומי, בין המורים למדינה. אני לא יודע להגיד אם זה ספציפי שר החינוך הזה או אחר והאם הארגונים פועלים נכון או לא, אבל יש כאן משבר שמפחדים להביט לו בעיניים. אני חושב שהציבור בישראל מעריך את המורים שלו, גם התלמידים. אבל אני בספק שמישהו בממשלה רוצה באמת לגשת ולהתייחס לבעיה. למה מדברים על העלאת משכורת רק כשמאיימים בשביתה? למה זה אף פעם לא המדינה עצמה שבאה ומציעה להטיב עם המורים – הם הרי יודעים טוב מאוד כמה אנחנו מקבלים, זו בושה".

"לפני חודשיים יצאנו להפגין, מה יצא מזה?" כועסת שרה, מחנכת מאזור גוש עציון, "מורות סיפרו על הפנסיות הבזיוניות שלהן, על העומס המטורף, היו שם יועצות שדיברו על תנאי העסקה שאני בספק שמישהו בשוק היה מוכן לקבל אותן. ככה מתייחסים לאנשים שבוחרים לעבוד משליחות ואמונה? לא לשלם שכר בזמן?".

הדברים שאמרו לנו המורות והמורים איתם דיברנו, חוברים לטענות שנשמעו בחודשים האחרונים – עומס בעבודה המלווה בכיתות צפופות ועומס משימות, מחוסר בפינות ישיבה ותנאי עבודה נאותים בבתי הספר וכמובן – שכר נמוך ולא מתגמל, בעיקר למורים המתחילים. בשבועות האחרונים התייחס שר החינוך רק פעם אחת למשבר במו"מ מול ארגון המורים וטען שהוא פועל מאחורי הקלעים ומאמין שהשביתה תסתיים בקרוב.

השכר הממוצע למורים בישראל היום, ע"פ נתוני האוצר, עומד על 11 אלף שקלים בחודש והצעת האוצר אמורה להביא אותו לקרוב ל 13 אלף ש"ח. ע"פ תמונת החינוך של ה-OECD שבדקה את נתוני שנת 2014, השכר ההתחלתי של מורי העל יסודיים בישראל עומד על 60% מהממוצע של ה-OECD. אחרי 10 שנות ותק עומד השכר על 61% מהממוצע, ואחרי 15 שנות ותק – על 56% מהממוצע בלבד. גם בעלי השכר הגבוה ביותר מבין המורים רק מתקרבים לעמיתיהם מעבר לים, ועומדים על 97% nהשכר הממוצע ב-OECD. בנוסף לכך, הנתונים האחרונים מ-OECD מראים שמורי ישראל מלמדים כ-177 ימים בממוצע בשנה, בדומה לממוצע האירופאי וקצת פחות ממוצע ה-OECD העומד על 180 ימים.