בתקופה האחרונה אנו עדים להתפתחויות במערכת היחסים שבין מדינת ישראל למדינות ביבשת אפריקה. ח"כ אברהם נגוסה מסיעת הליכוד התראיין ל'דבר ראשון' בנוגע לפעילותו הפרלמנטרית וסיפר על תפקידו כראש השדולה ליחסי ישראל ואפריקה, נושא בעל חשיבות אסטרטגית לשיפור מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל, ועל היותו יו"ר ועדת העלייה הקליטה והתפוצות.

"אני נולדתי וגדלתי באפריקה. כשהייתי תלמיד בבי"ס, הייתי לומד למבחנים בלילות והייתי משתמש בשמן פרפין להאיר את החדר. לפעמים הרוח הייתה מכבה את הלהבה. זה גם לא בריא לעיניים, העשן גורם לבעיות. אני יודע שהיום באפריקה יש 600 מליון בני אדם שחיים כמו שאני חייתי בילדותי באתיופיה"

ח"כ נגוסה, בשנה וחצי האחרונות אנו עדים להתפתחויות משמעותיות בתחום יחסיה של ישראל עם מדינות באפריקה בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו. איזו מן חשיבות אתה רואה ליחסי ישראל ואפריקה? 

"כשנכנסתי לכנסת בחודש מרץ 2015, היו לי מספר תכניות לקדם, אחת מהן קשורה ליחסי החוץ של ישראל. ראיתי שעיקר הפעילות של משרד החוץ מופנית לכיוון אירופה, אסיה וצפון אמריקה אך העניין של אפריקה מוזנח. לאור המציאות היום, מה שקורה באירופה והעמדות השליליות כלפי ישראל ולאור האתגרים במוסדות הבינלאומיים והארגונים השונים של האו"ם, בדגש על אונסק"ו ומועצת זכויות האדם, חשוב מאוד מבחינה אסטרטגית-דיפלומטית לחזק את ישראל בכל העולם ויבשת אפריקה מאוד אסטרטגית. מדינות שהן בעלות ברית יוכלו לחזק אותנו בין אם יתמכו בהחלטות שהן בעדנו או בהתנגדות להחלטות שיהיו נגדנו. האסטרטגיה השנייה היא החיזוק הכלכלי של ישראל. חברות ישראליות יכולות להגיע לאפריקה ולהשקיע וזה מחזק את הכלכלה הישראלית. הדבר השלישי הוא במניעת בידוד בינלאומי של ישראל."

"גם מצד אפריקה יש חשיבות ליחסים עם ישראל. ישראל מוערכת ונחשבת גם בשל היזמות והטכנולוגיה המודרנית. סטארטאפ ניישן. היא יכולה לתרום למדינות העולם השלישי באפריקה, אסיה, ודרום אמריקה. אנו יכולים להיות אור לגויים בתחומים כמו חקלאות מודרנית, בנושא טפטפות וטכנולוגיות מים. לישראל יש את הטכנולוגיה והיא עוסקת גם בטיהור מקורות מים מזוהמים והפיכתם למי שתייה וטכנולוגית אנרגיה סולרית. ל-600 מליון אפריקאים אין חיבור לחשמל. אני נולדתי וגדלתי באפריקה. כשהייתי תלמיד בבי"ס, הייתי לומד למבחנים בלילות והייתי משתמש בשמן פרפין להאיר את החדר. לפעמים הרוח הייתה מכבה את הלהבה. זה גם לא בריא לעיניים, העשן גורם לבעיות. אני יודע שהיום באפריקה יש 600 מליון בני אדם שחיים כמו שאני חייתי בילדותי באתיופיה".

"לישראל יש את הטכנולוגיה להפיק חשמל מהשמש. אם החברות האלה יפעלו באפריקה אז הם יתנו אור ל-600 מליון אפריקאים שבחושך. אני שמח שיש חברות שפועלות ברואנדה, אתיופיה, אוגנדה, קניה, קונגו. כמה חברות שהתחילו להאיר את הכפרים. אני חושב שישראל יכולה לעשות טוב לבני אדם באשר הם. לכן האינטרס הישראלי הוא אינטרס הדדי. ככל שאנחנו נעשה טוב לעמים שונים העמים יעמדו איתנו מתי שנזדקק להם".

"הקמתי שדולה שלא הייתה קיימת לפני כן. אני שמח שיו"ר הכנסת הסמיך אותי לעמוד בראשה. את השדולה הקמנו בשיתוף עם ראש הממשלה, בד"כ הוא לא מגיע לשדולות אבל הוא ראה בזה את הצורך והחשיבות. באירוע הפתיחה השתתפו 20 שגרירים ונציגי מדינות באפריקה שהוזמנו".

האם יש שיפור ביחסים עם מדינות אפריקה?

"ישנה התקדמות. ישנן יותר מדינות באפריקה איתן לישראל יש יחסים פורמליים לצד לא מעט מדינות איתן יש לנו יחסים לא פורמליים. רה"מ היה כבר שלוש פעמים באפריקה, לאחר עשרות שנים בהן לא ביקרו ראשי ממשלה שם. אני השתתפתי בכינוס באו"ם שארגן השגריר דני דנון בהשתתפות מעל ל-15 מנהיגים. באותו כינוס חברות ישראליות הציגו את הטכנולוגיות הישראליות. נסעתי עם נתניהו לביקור באתיופיה ובליבריה השתתפנו בווועידת אקווס. שבוע שעבר נחתם הסכם בין ארה"ב לישראל במסגרת תכנית האנרגיה, פאוור אפריקה, ויו"ר הכנסת אירח 5 יושבי ראש פרלמנטים מחמש מדינות. חברות ישראליות רבות עובדות באפריקה בהרבה מדינות.".

ח"כ אברהם נגוסה (צילום: סבח ירון ,דובר)

ישראל ידועה כיצואנית גדולה בתחום הביטחוני. ישראל מקיימת יחסים דיפלומטים עם מדינות אשר בעברן ביצעו פשעים נגד האנושות כמו גם מדינות אשר נחשדות בביצוע זוועות גם בימים אלה כמו דרום סודן. האם לדעתך צריך שלישראל יהיה תפקיד בשינוי מציאות זו?

"בתחומי הביטחון אין לי ידע והשדולה לא עוסקת בזה. גם אף פעם לא השתתפי בדיונים בנושאים בטחוניים ולכן לא יכול לומר לך אם עלה או לא נושא אחריותה של ישראל למניעת זוועות באפריקה. אני אתן לך את דעתי הכללית שאינה מייצגת באופן רשמי את מדיניות ישראל. מדינת ישראל צריכה קודם כל לפעול בנושא זכויות האדם באשר הוא אדם שנברא בצלם אלוהים, וצריכה לדאוג לזכויות האדם במדינות שיש לה קשרים אתם. מדינת ישראל צריכה לקדם דמוקרטיה ולא דיקטטורה, וכמובן לא לתת נשק שישתמשו בו לפגיעה בזכויות אדם. ישראל צריכה להיות Superpower for goodness (מעצמת על למען הטוב). מעצמה בינלאומית לטובת כל בני האדם -בעניין שמירת זכויות האדם, הדמוקרטיה והעניין הכלכלי כמובן".

"אני משתדל להזכיר את אברה כמעט כל פעם שאני מדבר במליאת הכנסת ומציין את מניין הימים שהוא שם. נושא מנגיסטו הוא עניין אנושי ממדרגה ראשונה".

"כמובן שאם ישראל יכולה לתרום טכנולוגיה ביטחונית כדי למנוע פגיעה באזרחים חפים מפשע מידי טרוריסטים, למשטרים דמוקרטים ששומרים על זכויות האדם אז היא צריכה לעשות כן. לישראל יש ניסיון להלחם בטרור. אם היא תורמת להגנה על האזרחים החפים מפשע שהופכים לקרבן בידי מליציות שונות, ישראל צריכה לעשות זאת בחכמה. לא לפגוע בזכויות אדם ולא להעצים דיקטטורים. אני מאמין שישראל תלך גם בכיוון הזה".

להזכיר את אברה

כמי שפועל להעלות את המודעות ולהביא לשחרורו של הצעיר אברה מנגיסטו, בן העדה האתיופית הכלוא בעזה, האם אנו קרובים לשחרורו?

"אני משתדל להזכיר את אברה כמעט כל פעם שאני מדבר במליאת הכנסת ומציין את מניין הימים שהוא שם. נושא מנגיסטו הוא עניין אנושי ממדרגה ראשונה. הוא גם לא נשבה כי הלך להלחם וגם אין לו שום צד בקונפליקט. מדובר בבחור עם בעיות נפשיות. עבר טרגדיה משפחתית לאחר שאיבד את אחיו שהיה קשור אליו ומאז מצבו התדרדר".

"אני מדבר ברציפות בנושא עם רה"מ נתניהו ולוחץ על זה. נתניהו מנסה הרבה כיוונים. החמאס הוא ארגון אכזרי. הקמתי את השדולה והזמנתי את הארגונים הבינלאומיים Humen's rights watch, הצלב האדום ועוד. נציגי הארגונים היו בעזה ובררו, אבל חמאס לא נתן להם תשובה".

"ניסינו גם לפעול באמצעות מדינות זרות לנסות ולשחרר אותו. החמאס צריכים להבין ולראות אותו כאדם חולה. כשם שהם רוצים שישראל תעשה מעשים אנושים כלפיהם הם צריכים גם להראות את זה. כל הזמן יש ניסיון ואנחנו לא מוותרים. הייתי עם המשפחה בארה"ב. מזכ"ל האו"ם נפגש עם המשפחה והבטיח לטפל. מטבע הדברים, מי שמנהל את העניין, הוא מי שמרכז את הפעילות לשחרורו השבויים, שבד"כ לנו הפוליטיקאים לא גלוי הכל, כדי לא לפגוע בתהליך."

בעניין 9,000 בני הפלשמורה שנשארו באפריקה, שנת 2017 מסתיימת ולא עלו כל ה-1,300 לגביהם הממשלה התחייבה. האם נראה סוף לעליית בני הפלשמורה? כיצד אתה מגיב לטענה כי כל הזמן מתגלים בני פלשמורה חדשים וכי אין לזה סוף?

"את הנושא הזה היה אפשר כבר להביא לידי סיום, אבל הדרך שפועלים בה, יוצרת את המציאות שכאילו כל הזמן יש אתיופים חדשים. אם אחת ולתמיד היו מביאים את כולם זה היה נגמר ונפתר. הגישה של לשים קריטריונים ולא לדאוג להביא את כולם, אלא רק חלק, זו הגישה שגורמת לכך שיחשבו שיש אין סוף לעלייה הזו" אומר נגוסה בביקורת חריפה ומוסיף  "כל העניין של ההגזמות מקומם אותי כי אלו טענות שלא נשמעות על אף עולים ממדינות אחרות. אומרים הלוואי שיעלו מאירופה וארה"ב אבל רק רק ביחס לאתיופים מנסים להגביל."

ח"כ דודי אמסלם יחד עם סופה לנדבר, נתן שרנסקי ואברהם נגוסה, ממתינים בטרמינל 1 בנתב"ג להגעת עולים מבני הפלאשמורה. (צילום: דוברות אמסלם)

"ב-2003 ראש הממשלה שרון רצה להביא את כולם. שר הפנים אלי ישי אמר להביא רק את מי שהוא יהודי מצד אמו. אז הממשלה קיבלה החלטה להוכיח את צד האם. לאחר מכן שר הפנים מאיר שטרית וראש הממשלה אהוד אולמרט הפסיקו את זה. בשנת 2009 נתניהו העלה את הנושא שוב עם ישי כשר הפנים ושוב פתחו את העליה עפ"י קריטריון רק יהודי מצד אימו. עד שנת 2013 הביאו רק את מי שיהודי מצד אימו עפ"י ההלכה ואז אמרו שוב, סיימנו".

"אנחנו ביקשנו שיעלו גם את אלה שברור שיש להם משפחה בישראל גם אם לא הוכיחו את צד האמא אבל היהדות מצד האבא ברורה. המשפחות לא יכולות לוותר על האחים שלהם. יש זוג שהבעל הוכיח את יהדותה של צד אמו אבל האישה הוכיחה רק את יהדותה מצד אביה. הלכתית הילדים לא יהודים. מה שעשו הוא שהעלו לישראל רק את הילדים מתחת לגיל 18. אבל אלה שמעל גיל 18, לא נתנו להם להצטרף. בצורה כזו המשפחות נקרעות. בשנת 2015 אמרה הממשלה שצריך להעלות גם את מי שיהודי מצד אביו ושיש לו משפחה בישראל במטרה לאחד אותם. החלטת הממשלה עברה פה אחד וללא התנגדויות".

את הנושא הזה היה אפשר כבר להביא לידי סיום. אבל הדרך שפועלים בה, יוצרת את המציאות שכאילו כל הזמן יש אתיופים חדשים. אם אחת ולתמיד היו מביאים את כולם זה היה נגמר ונפתר

"אז הקימו וועדת משימה שמבצעת את ההחלטה בראשות סמנכ"ל משרד רה"מ. הוועדה דנה 4 חודשים. משרד הפנים הציג רשימה של תשעת אלפים שנשארו ועונים על הקריטריונים. השמות שלהם גם היו קיימים ונמצאו במשרדי הממשלה והסוכנות היהודית כבר כמה שנים לפני. אך באוצר אמרו שאם הממשלה עכשיו לא תביא 2.2 מליארד ש"ח אין טעם לבצע את ההחלטה. בגלל חוק הנומרטור שמחייב את הממשלה כתכנית תקציבית מראש אז אומרים שאין את הכסף ואין טעם לבצע את ההחלטה. באותו זמן אני וח"כ דודי אמסלם (הליכוד) סרבנו להצביע עם הקואליציה אם לא יבצעו את ההחלטה. הממשלה שוב החליטה, בעקבות הלחץ, באוגוסט 2016 כי יעלו בשנת 2017 רק 1300 מתוך 9000. עד כה הגיעו השנה רק 1100 ו-200 הנוספים יבואו עד סוף דצמבר הזה. עוד לא התקבלה החלטה כמה מביאים ב-2018. החלטת הממשלה אמרה שאם יהיו יותר זכאים עפ"י הקריטריון, שר הפנים צריך להביא את הנושא להחלטת הקבינט כדי לחדש את ההחלטה. עכשיו אנחנו מחכים למשרד הפנים".

"עוד כתוב בהחלטה כי בתקציב של שנת 2019-2020 יהיה תקציב מלא להביא את מי שנותר שם. אני חוזר ואומר גם עכשיו, אם מביאים במנות קטנות זה לא נגמר. אם יביאו את כולם יהיה לזה סוף. הם חושבים שההורים בארץ יוותרו על הילדים ששם והילדים ששם יוותרו על ההורים שלהם. זו טעות אסטרטגית ולא נכונה. לעולם המשפחות לא יוותרו. זו המציאות. צריך להבין שיש להם גם גידול טבעי".

לאחרונה עלה לכותרת הקשר בין ישראל לתפוצות, על רקע אמירתה של סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי ומשבר הכותל. כיו"ר הוועדה שעוסקת גם בענייני התפוצות, מה עמדתך על המשבר ביחסי ישראל ויהדות התפוצות בדגש על הקהילה היהודית בארצות הברית?

"הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות הוא נכס אסטרטגי למדינה – כלכלית, דיפלומטית ואפילו ביטחונית. זה עניין חשוב מאוד שמנהיגי התפוצות עושים למען המדינה במדינותיהם. הם תומכים בישראל בתחומי העלייה והקליטה. התפוצות צריכים לראות במדינת ישראל כביתם. ישראל היא מדינת העם היהודי. לכל היהודים שנמצאים בתפוצות זה ביתם. אנחנו צריכים לראות אותם כאחים ואחיות שלנו."

"אני חושב שזו טעות מיסודה, האמירה של חוטובלי. זו לא אמירה שמכירה את האמת ואת השטח. יש הרבה מתנדבים מהתפוצות בצה"ל. הרבה עוזרים למדינת ישראל. אנחנו צריכים לשנות דיסקט ולראות בתפוצות נכס. לעניין הכותל צריך לפתור את הבעיה. הכותל זה מקום תפילה לכל העם היהודי ולכן קיימתי דיון בוועדה והשתתפו כל הנציגים וראשי התנועות היהודיות הקונסרבטיבים ואורתודוקסים ורפורמים. נציג הממשלה עדכן שהוקצבו 20 מליון ש"ח להכין את המקום שכולם יוכלו להתפלל עפ"י מנהגיהם ודרכם. חשוב מאוד שיהודי התפוצות ירגישו שהם שווים בין שווים בישראל. חשוב לנו לחבק אותם".