יוכבד ליפשיץ ששוחררה משבי החמאס הודתה לרבים שהגיעו לפגוש אותה בבית החולים איכילוב. ליפשיץ: "אני ילידת הארץ, נולדתי ב-1938, עברתי תופת שלא חשבנו שנגיע למצב הזה, הם השתוללו בקיבוץ, השכיבו אותי על אופנוע וטסו איתי בשדות. גדר של 2.5 מיליארד דולר, לא עזרה בכלום.

"הביאו אותנו לפתח של מערות, היכו אותי במקלות, לקחו לי את התכשיטים והשעון. המכות הקשו לי מאוד על הנשימה. כשהגענו למנהרות, הלכנו מספר קילומטרים ברשת מערות שנראתה כמו רשת עכביש.

"הם אמרו שהם מוסלמים מאמינים ולא ייפגעו ביננו. אחרי שעתיים הם לקחו 5 חברים שהפרידו אותם מהקבוצה. הגיע רופא וחובש שדאגו שנקבל כדורים.

"שכבנו על מזרנים, הם מאוד דאגו לצד הסניטארי. רופא ביקר אותנו מדי יומיים שלושה והחובש דאג לנו לתרופות שאנחנו צריכים. היה איתנו בחור שנפצע באורח קשה. החובש טיפל בו והבחור הבריא אחרי שקיבל אנטיביוטיקה.

"היחס אלינו היה טוב. הם ניקו לנו את השירותים, פחדו ממגיפה. הם ניסו לדבר איתנו ואמרנו להם 'בלי פוליטיקה'. הם היו מאוד ידידותיים אלינו.

"חילקו אותנו לפי קבוצות וקיבוצים, דאגו לנו לכל הצרכים, הם שמרו שנאכל. אכלנו את האוכל שלהם – פיתות, גבינה לבנה וגבינה מותכת, זה היה האוכל ליום שלם. הם התייחסו אלינו בעדינות וסיפקו את כל הצרכים שלנו. הם נראו מוכנים התכוננו לזה שנים.

"חוסר המוכנות של צה"ל ושב"כ פגע בנו מאוד. עשו לנו בית ספר. צה"ל לא התייחס לזה ברצינות. בשבת הייתה הפגזה גדולה, פוצצו את הגדר היקרה, פתחו שערים של הקיבוץ ונכנסו בהמוניהם. זה היה מאוד לא נעים וקשה. יש לי את התמונות בראש".