"אנחנו מרגישים כמו זרים ולא כמו אזרחי המדינה", כתב ל'דבר' תיגריני תושב אדיס-אבבה, שביקש להישאר בעילום שם. את ההודעה הוא ביקש למחוק מיד לאחר קריאתה מחשש שייחשף. לדבריו, הרדיפה החלה כבר לפני כמה חודשים ומאז פרוץ המלחמה בין הממשלה הפדרלית וממשלת חבל תיגראי לפני כשבועיים, נעצרים תיגרינים רבים בבירה ואיש לא יודע להיכן הם נלקחים.
"מישהו מהבניין שלי נלקח אתמול על ידי כוחות הביטחון ואין לי מושג איפה הוא. חיפשו גם את האחים והאחיות שלי. רצו לקחת אותם", כתב בהמשך. עדותו מצטרפת לעדויות רבות שפורסמו ברשתות החברתיות וברשתות התקשורת התיגריניות בשבוע האחרון, על התנכלות לתיגרינים ברחבי אתיופיה.
תיאורים על רדיפה ורצח פורסמו גם ברשתות התקשורת המרכזיות. "האנשים האלה מגיעים עם סכינים ומקלות, ותוקפים אזרחים. צבא אתיופיה מגבה אותם עם טנקים", אמר אתמול (שלישי) תימון אברה, פליט שנמלט השבוע לסודאן, לסוכנות הידיעות AP.
על פי מזכר פנימי של האו"ם שהגיע לידי סוכנות הידיעות 'רויטרס', משטרת אתיופיה ביקשה לאחרונה ממשרדי תוכנית המזון של האו"ם במדינת המחוז אמהרה רשימות שמיות של בני המיעוט התיגרי העובדים במשרדיהם, במטרה "לזהות בני תיגראי העובדים בסוכנויות הממשלה ובארגונים לא ממשלתיים".
אביי אחמד נבחר לעמוד בראש ממשלת אתיופיה ב-2018, לאחר שנים של שליטת המיעוט התיגריני, והחל בצעדים לביסוס הדמוקרטיה וקידום השלום במדינה. אך מאחורי רוח הפיוס שהנהיג מתבצעים גם מהלכים אחרים.
עבור מומחים, הדברים אינם מפתיעים. קריאותיו החוזרות ונשנות של אחמד לאחדות באתיופיה, מדינה בת 110 מיליון תושבים, המחולקת ליותר מ-70 קבוצות שונות, ופועלות בה יותר מ-60 מיליציות, נשמעו לעיתים כרמז למה שעלול להתרחש.
הקריאות לאחדות שקודמות לאלימות
כשהודיע אחמד על שורה של הסכמי שלום עם אריתריאה האויבת ועם ארגוני מורדים שונים, לא רק אזרחי אתיופיה הופתעו אלא העולם כולו. אחרי שערך ביקור במדינת המחוז תיגראי, המזוהה עם המפלגה ששלטה באתיופיה משך עשרות שנים, אותה הביס אחמד בבחירות, הוא זכה לשבחים וברכות. פרס נובל לשלום הוענק לו בטרם חלפו שנתיים מהיום בו נבחר לנשיאות.
אך כמעט באותה המהירות בה הביא שלום, הביא אחמד גם מלחמה. שבועיים חלפו מאז שהודיע אחמד על "מבצע להחלת שלטון החוק" במחוז תיגראי, והמלחמה שהפכה מאז לאזורית, הולכת ומתעצמת.
המלחמה נפתחה לאחר שאחמד האשים את שלטונות תיגראי שהם בזזו בסיס של הצבא הפדרלי האתיופי, ולאחר שערכו מערכת בחירות מקומית, שנאסרה בשל מגבלות הקורונה.
הלחימה מתרכזת במחוזות תיגראי ואמהרה, אולם גם אריתריאה השכנה הופצצה והואשמה כי היא מפציצה את החבל התיגרי הבדלני. בימים האחרונים נמלטים מדי יום אלפי פליטים מהחבל לסודאן השכנה. מספר הפליטים מתקרב ל-30,000 בני אדם. חלקם העידו על הזוועות להם היו עדים טרם נמלטו.
לפי אחמד, אתיופיה ואריתריאה עשו שלום משום שהיו "קורבנות לאויב משותף", העוני. אולם מנהיגי החבל התיגרי טוענים כעת שאתיופיה ואריתריאה יצרו לעצמן אויב משותף – התיגרים.
"המלחמה היא התגלמות הגיהנום"
מעשי טבח באזרחים בלתי חמושים, חלקם בנשק קל וחלקם באמצעות מצ'טות, סכינים וגרזנים, בוצעו ככל הנראה על ידי שני הצדדים. מיליציות הפועלות בחלקים אחרים של אתיופיה, שוגמת 'החזית לשחרור אורומיה' והארגון הג'יהאדיסטי הסומלי 'אל-שבאב', הגבירו את מעשי האלימות שלהם בימים אחרונים.
ביום שבת האחרון נרצחו 34 אזרחים שנסעו באוטובוס בין העיר וונברה לעיר חאנגי שבמערב המדינה. טבח זה מתווסף לשורה ארוכה של מעשי טבח שנערכו בשבועות האחרונים ברחבי אתיופיה.
אחמד נתפס בעיני רבים כ'אדם הנכון בזמן הנכון'. הוא הגיע מעיירה קטנה בחבל אורומיה, בן לאב מוסלמי ולאם נוצרייה, ודובר שוטף את שלושת השפות הנפוצות ביותר באתיפיה (אמהרית, תיגרינית ואורומו). אביי הפתיע את האתיופים כשהתנצל על עוולות העבר של הממשלה הפדרלית. התושבים חשו שהוא מדבר מדם ליבו. "מלחמה, היא התגלמות הגיהינום לכל המעורבים", אמר בנאום קבלת פרס הנובל לשלום. חלקים גדלים והולכים של אתיופיה עשויים להיקלע בתקופה הקרובה לגיהינום כזה.
