מכה נוספת לאובּר: בית המשפט העליון של האיחוד האירופי קבע אתמול (רביעי) כי מדובר ,למעשה, בחברת מוניות ולא פלטפורמה טכנולוגית המתווכת בין נהגים לנוסעים.  בעקבות הפסיקה, ערעור נוסף על טענת אובר כי אינה מעסיקה את נהגיה, תיאלץ החברה  לעמוד בדרישות המוצבות לכל חברת מוניות אחרת ב-28 מדינות.

בית המשפט קבע כי השירות אותו מספקת חברת אובר "קשור באופן בלתי ניתן לניתוק משירות הסעות", וכי יש להתייחס אליה כ"שירות בתעשיית התעבורה" במסגרת חוקי האיחוד האירופי. לפי ההחלטה, כל מדינה באיחוד האירופי תוכל לקבוע את רמת הפיקוח שהיא מעוניינת להפעיל על אובר, אך בכל אופן הרגולציה שתופעל עליה תהיה במסגרת החוקים החלים על חברות הסעה אחרות.

מחאת נהגי מוניות בצ׳ילה בעקבות כניסת אובר לסנטיאגו (צילום ארכיון: AP Photo/Esteban Felix).

פסק הדין ניתן בתשובה לתביעה שהגיש ארגון נהגי המוניות של ברצלונה (Asociación Profesional Elite Taxi) בחודש מאי האחרון, בה נטען כי אובר מקיימת תחרות בלתי הוגנת עם שאר נהגי המוניות, בכך שהיא מפעילה שירות בשם UberPop. במסגרת שירות זה אפשרה אובר לנהגים ללא רישיון הסעה ציבורית, לספק שירותי הסעות דרך האפליקציה של החברה, וזאת ללא כל פיקוח של הרשויות. הנהגים טענו כי הפעלת השירות מציבה מולם תחרות לא הוגנת, מכיוון שהם נאלצים לשלם על רישיון ולעמוד בסטנדרטים שמציבות הרשויות המקומיות.

המאבק הנוכחי, שהוכרע אתמול בבית המשפט, נסוב סביב הגדרתה המשפטית של אובר באירופה. בעוד שהחברה טוענת שהיא "פלטפורמה אינטרנטית", נאבקים מספר גורמים ביבשת להגדירה כחברת הסעות. למאבק זה יש משמעות מרחיקת לכת על יחסה לעובדיה.

חברת אובר טוענת כי נהגי החברה אשר מספקים את שירותיה אינם מועסקים על ידה, אלא משתמשים באפליקציה לצורך "התאמה נוחה בין נותני ומחפשי שירותי הסעה". אובר מנסה לטעון כי נהגי המוניות שלה הם עצמאים, ושוכרים את שירותה של החברה רק לצורך תיווך בינם לבין הלקוחות. לפיכך, טוענת החברה, היא לא מחויבת לוודא ששירותיה עומדים בתקנות הבטיחות, או שתנאי העבודה של הנהגים תואמים לדרישות החוק המקומי.

במסגרת צורת ההעסקה של אובר, התשלום מגיע לחברה דרך חשבון המשתמש של הלקוח. לאחר מכן אובר מעבירה לנהג תשלום שבועי, ממנו נגזרת עמלה של 20% לטובת החברה. במידה והנהג אינו בעל הרכב, התשלום מתחלק ביניהם באופן שהוסכם ביניהם. אובר איננה אחראית על מימון הדלק, איננה מבטחת את הנהג ואינה אחראית לוודא ששכרו של הנהג תואם לשכר המינימום.

מנגד, טוענים ארגוני עובדים כי אופן העסקה זה הוא למעשה שימוש נצלני בטכנולוגיה לצורך העסקה באופן שפוגע בזכויות הנהגים ומגדיל את רווחי החברה. העובדים נותרים פעמים רבות עם משכורת נמוכה, ללא ימי מחלה או חופש, וללא יכולת לשפר את תנאיהם. היות והחברה לא מכירה בנהגים כעובדיה, היא לא רואה את עצמה אחראית למצבם, לטענת ארגוני הנהגים.

אובר (צילום: Editorial credit: MikeDotta / Shutterstock.com).

הפסיקה אתמול היא חלק משורה של פסיקות בחודשים האחרונים שקבעעו כי  אובר נדרשת לעמוד בדרישות המוצבות לכלל חברות המוניות. בשנה שעברה פסק בית המשפט הבריטי כי חברת אובר היא המעסיקה של נהגי המוניות שלה, וכי היא נדרשת לעמוד בכל הדרישות של מעסיק כלפיהם. גם בדנמרק קבע השנה בית המשפט כי חלק מהרגולציה החלה נהגי המוניות תחול גם על חברת אובר.

החברה התעקשה כי החלטת בית המשפט לא תשפיע על פעילותה באירופה ומסרה כי "נכון לפקח על שירותים כגון אובר, ואנחנו נמשיך בדיאלוג עם הרשויות באירופה". עם זאת, החלטת בית המשפט עשויה להוות מכה לניסיונות של אובר להציג את עצמה כפלטפורמה נפרדת, ולא כחברת הסעות במקומות אחרים בעולם.