שנת 2017 עשויה להסתמן כשנת מפנה בכל הנוגע להתפתחות 'כלכלת השיתוף'- מבנים עסקיים בהם העובדים אינם מועסקים באופן רשמי ע"י חברת האם, ולכן, לכאורה, היא אינה אחראית לתנאי העבודה שלהם. לאחר מספר שנים של עלייה עקבית במספרי העובדים המועסקים באופן זה, נראה שבמהלך שנת 2017 נשאר שיעור המועסקים, המוגדרים כעצמאיים, קבוע. יתכן שמגמת הצמיחה במספר המועסקים באופן זה נבלמה, גם בעקבות מספר גדול של פסיקות בית משפט והחלטות ממשלה, המגבילות את אופן הפעולה של חברות אלו.
העבודה תחת חברות אלו ידועה בתנאיה הקשים: שכר נמוך ואחריות של העובד לכלל עלויות התפעול, דבר המוביל לעיתים להכנסת נטו נמוכה בהרבה משכר המינימום. בנוסף, בחברות רבות, דוגמת אמזון, נמצאים העובדים תחת פיקוח מתמיד, ומחוייבים לעמוד בהספק גבוה, תחת האיום שלא לקבל עבודות נוספות בעתיד.
טענתם של חברות 'כלכלת השיתוף' היא שהם אינם המעסיקים של אותם העובדים, ולכן אינם אחראיים לתנאי עבודתם. חברת אובר, למשל, טוענת כי נהגי החברה אשר מספקים את שירותיה אינם מועסקים על ידה, אלא משתמשים באפליקציה לצורך "התאמה נוחה בין נותני ומחפשי שירותי הסעה". אובר מנסה לטעון כי נהגי המוניות שלה הם עצמאיים, והם אלו השוכרים את שירותה של החברה לצורך תיווך בינם לבין הלקוחות. לפיכך, טוענת החברה, היא לא מחויבת לוודא ששירותיה עומדים בתקנות הבטיחות, או שתנאי העבודה של הנהגים תואמים לדרישות החוק המקומי.
אולם טענה זו אינה מתיישבת עם מציאות העסקתם של העובדים תחת חברות 'כלכלת השיתוף'. לעיתים קרובות עובדים אלו מתבססים באופן בלעדי על עבודה זו לצורך הכנסתם, וזקוקים לחברת האם לצורך העבודה. בשנה האחרונה החלו להתעורר במדינות שונות בעולם קבוצות עובדים המנהלים מאבקים חריפים נגד צורת העסקה זו, בטענה כי בפועל מדובר באופן פעולה של החברות שמטרתו היא שהן לא יידרשו להוצאות הכרוכות בהעסקה ישירה של עובדים.
מספר גבוה של מאבקי עובדים מוצלחים בשנת 2017
צורת העסקת העובדים במסגרת 'כלכלת השיתוף' היא חדשה למדי, והחלה להיות נפוצה בארה"ב ואירופה רק החל משנת 2010. לצערם של העובדים בחברות אלו, מערכות החוק והפיקוח במדינות השונות פועלות באופן איטי יותר מאשר קצב התפתחותן של חברות אלו – דבר שאיפשר להן להרחיב את פעילותן בשנים האחרונות ללא פיקוח, וללא יכולת של העובדים לדרוש באופן חוקי הטבה בתנאיהם.
למעשה, במקומות רבים בעולם נאבקים העובדים על הזכות להיחשב כמועסקים. טענתן של חברות 'כלכלת השיתוף' בנוגע להיותן פלטפורמה טכנולוגית בלבד, מהווה טענה משפטית – כל עוד חברות אלו אינן מוגדרות כמעסיקות, הן אינן מחויבות כלל לתנאי העובדים, ואינן נדרשות להוצאות על התנאים המוענקים לעובדים מוכרים כגון פנסיה, ימי מחלה ועוד.
חברות אלו טוענות כי הן אינן המעסיקות – טענה שנדחתה, לפחות בנוגע לאובר, גם בבית המשפט האירופי וגם בבית המשפט הבריטי בשנה האחרונה. עם זאת, למעשה, לא מתקיים כאן ויכוח עקרוני על השאלה "מיהו מעסיק", על אף העובדה כי רבים, ובעיקר תומכי זכותן של חברות אלו להמשיך ולהעסיק את עובדיהם ללא תנאים וזכויות, נוטים לכוון את הדיון לכיוון זה. חוקי העבודה במדינות המערביות כבר מגדירות צורות העסקה שונות, אשר מלוות בדרישות להן מחויב המעסיק, והגדרות אלו השתנו לעיתים קרובות לאורך ההיסטוריה. לכן נכון יותר לשאול – "האם נרצה לחייב את החברות הללו לעמוד באותם תנאי העסקה, כמו שאר המעסיקים במשק?".
עם זאת, הגדרה זו, והמחוייבות המלווה אותה, לא "נחתה" על שוק העבודה, אלא התפתחה כתוצאה מכ-100 שנות מאבק של ארגוני העובדים במטרה לקבוע חובה חוקית של אחריות המעסיקים לעובדיהם. יש לזכור כי לפני יצירתם של חוקי העבודה במהלך המאה ה-20, התקיימו שלל צורות העסקה נצלניות ומסוכנות עוד יותר, בהן התקיימה רמה אפסית של אחריות המעסיק לחיי עובדיו. גם אז טענו המעסיקים כי הם אינם אחראיים לגורל עובדיהם, שרשאים לבחור אם לקבל את העבודה או לדחות אותה. השינוי הגיע באופן הדרגתי, בעקבות מאבקים רבים בעבור זכויות עובדות ועובדים, אשר לחצו על הממשלות לקבוע חוקים אשר יעגנו את זכויותיהם ותנאי עבודתם.
כך נכון לראות גם את התהליך המתרחש בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה, בשוק 'כלכלת השיתוף'. החברות הללו, העושות שימוש בטכנולוגיה שימושית שפותחה על ידם, מעסיקות עובדים באופן כזה שלא מחייב אותן חוקית לתנאי ההעסקה. עם זאת, כדי לשנות את חוקי העבודה כך שאופן העסקה זה כן יחייב אחריות המעסיק, נדרש מאבק משפטי ארוך, וקבוצות עובדים אשר יהיו מוכנים לקחת על עצמם מאבקים כאלו, ואת המחירים הנלווים להם.
גם הוותיקן נרתם להגנה על העובדים
שני האירועים הדרמטיים ביותר מבחינת שינוי המעמד המשפטי של חברות אלו התרחשו השנה באיחוד האירופי ובבריטניה, ושניהם מהווים תקדים לשלילת טענותיהן של המעסיקות. באירופה קבע בית המשפט כי השירות אותו מספקת חברת אובר "קשור באופן בלתי ניתן לניתוק משירות הסעות", וכי יש להתייחס אליה כ"שירות בתעשיית התעבורה" במסגרת חוקי האיחוד האירופי. לפי ההחלטה, כל מדינה באיחוד האירופי תוכל לקבוע את רמת הפיקוח שהיא מעוניינת להפעיל על אובר, אך בכל אופן הרגולציה שתופעל עליה תהיה במסגרת החוקים החלים על חברות הסעה אחרות. משמעותה הקריטית של החלטה זו היא כי חברת אובר תידרש לעמוד בתנאי העסקה של מעסיק רגיל במשק.
פסק הדין ניתן בתשובה לתביעה שהגיש ארגון נהגי המוניות של ברצלונה (Asociación Profesional Elite Taxi) בחודש מאי האחרון, בה נטען כי אובר מקיימת תחרות בלתי הוגנת עם שאר נהגי המוניות, בכך שהיא מפעילה שירות בשם UberPop. במסגרת שירות זה אפשרה אובר לנהגים ללא רישיון הסעה ציבורית, לספק שירותי הסעות דרך האפליקציה של החברה, וזאת ללא כל פיקוח של הרשויות. הנהגים טענו כי הפעלת השירות מציבה מולם תחרות לא הוגנת, מכיוון שהם נאלצים לשלם על רישיון ולעמוד בסטנדרטים שמציבות הרשויות המקומיות.
החלטה זו מגיעה לאחר רצף של החלטות בבתי משפט במדינות שונות באירופה, המטילים מגבלות על פעילותה של אובר. כך, למשל, הכריזה החברה השנה כי תפסיק את פעילותה בדנמרק, לאחר שבית המשפט קבע כי עליה לעמוד באופן חלקי ברגולציה המוטלת על כלל חברות ההסעה במדינה. באיטליה קבע בית המשפט באפריל השנה כי אובר תהיה לבלתי חוקית במדינה, ותאלץ לסגור את כל פעילותה בעקבות עתירה של ארגוני נהגי המוניות במדינה שטענו כי החברה מהווה "תחרות בלתי הוגנת".
בבריטניה, פורסם לפני מספר חודשים דו"ח ממשלתי העוסק ב'כלכלת השיתוף'. מהדו"ח עולה כי מספרי העובדים הללו בבריטניה גבוהים במיוחד, וכי היותם מועסקים באופן זה נטה להיות גורם משמעותי לעוני. מטבע צורת ההעסקה הזו קשה להגדיר את מספר העובדים המדויק המעורבים ב'כלכלת השיתוף', אך מוערך לכל הפחות בסך של 3.5% מהעובדים בבריטניה.
הדו"ח עורר דיון סוער בבריטניה בנוגע לחוקים שראוי להחיל על חברות אלו. במקביל, החלו איגודי העובדים הבריטיים במספר מאבקים משפטיים בשנים האחרונות בנוגע למעמד המשפטי של עובדי אובר. בשנה שעברה פנו עובדי אובר בבריטניה לבית המשפט, בגיבוי איגוד העובדים GMB, בבקשה להכיר בהם כמועסקים ע"י אובר. בית המשפט קבע כי טענתם של העובדים מוצדקת, החלטה אשר שינתה את מעמדם של כלל עובדי אובר הבריטיים. חברת אובר הגישה עתירה כנגד ההחלטה אשר נדחתה באופן סופי לפני מספר חודשים. כך איבדה אובר, למעשה, את היכולת להצדיק אי עמידה במתן תנאים הוגנים לעובדיה בבריטניה.
נראה כי איגודי העובדים בריטיים מכינים את הקרקע למאבק ממושך נגד 'כלכלת השיתוף'. בחודש שעבר נפגשו נציגי האיגוד הבריטי TUC עם נציגי הכנסייה הקתולית בוותיקן, בבקשה מהם ליצור "חזית משותפת של מאבק לצדק כלכלי", נגד חברות 'כלכלת השיתוף'. בנוסף, מהווים האיגודים קול ברור בדיון הציבורי בבריטניה נגד אופן העסקה זה. אמנם טרם התפתח מאבק המאורגן ברמה בין לאומית, אפילו לא באיחוד האירופי, אבל איגודי העובדים הבריטיים הביעו נכונות בחודשים האחרונים לייצר במות למאבק משותף של ארגוני עובדים ברחבי אירופה, לצורך הכרה במעמד עובדי אובר.
