הרעלות המוניות הן לא הפתרון, מגיפת הכלבת המתפשטת בצפון הארץ בחודשים האחרונים היא אמנם קשה, אך חשוב לזכור כי אין פתרונות קסם. באחרונה פורסם כי משרד הבריאות דורש ממשרד החקלאות לחזור לשיטה של הרעלות ההמונית, הדבר מהווה כיוון מדאיג שעלול בסופו של דבר לפגוע באיזון שבטבע וליצור נזקים לטווח ארוך.
הרעלות המוניות עלולות להביא דווקא לתוצאה הפוכה ביחס לבעיית אוכלוסיית התנים. ההרעלות לא מבחינות בין אוכלי נבלות שונים ולכן עלולות לפגוע דווקא באוכלוסיית הנשרים, הרחמים והעזניות השחורות. אוכלוסיות העופות הדורסים נמצאות דווקא במגמת התאוששות משנים של דילול, בין היתר עקב הרעלות המוניות שבוצעו בעבר וכמעט הביאו אותם לסכנת הכחדה. הבחירה ללכת בכיוון של הרעלות המוניות עלולה להביא את אותן עופות נדירים ומרהיבים ביופיים שוב לסכנת הכחדה ולקטוע את המאמצים הרבים שנעשו בשנים האחרונות על ידי שלל גורמים.
יותר מכך, דילול אוכלוסיית העופות הדורסים עלולה דווקא להחמיר את בעיית התנים בארץ ואף לגרום לפגיעה קשה יותר כאשר תפרוץ חלילה וחס מגיפת כלבת נוספת בעוד מספר שנים. מחלת הכלבת עוברת רק על ידי יונקים ולכן פגר של בעל חיים הנגוע בכלבת שנאכל על ידי נשר לא ידביק אותו בכלבת ובכך מצומצמת התפשטות המחלה, לעומת פגר שנאכל על ידי תן. לדעה זו שותף גם חוקר הציפורים יוסי לשם שאמר בראיון ל'דבר ראשון' כי העופות הדורסים נחוצים לשמירה על האיזון בטבע ושבהיעדרם תגדל אוכלוסיית התנים ותגבר הסכנה לכלבת מצדם.
בנוסף, הרעלות המוניות שאינן כלי סלקטיבי ייפגעו יותר באוכלוסיות העופות הדורסים מאשר בזו של התנים שכן אוכלוסיית התנים מתאוששת טוב יותר מדילול אוכלוסייה לעומת בעלי חיים אחרים. בעקבות כך עלולה להחמיר בעיית התנים בארץ שכן אמנם בטווח הקצר האוכלוסייה שלהם תצטמצם, אך בהיעדר תחרות על מזון מצד שאר בעל החיים שייפגעו אף הם אך לא יצליחו להתאושש באותה מהירות, מספר התנים יגדל בטווח הארוך.
מרשות הטבע והגנים, האחראית בין היתר על הטיפול בחיות הבר בישראל, נמסר ל'דבר ראשון' כי "הטיפול בכלבת מנוהל על ידי משרד החקלאות בשיתוף רשות הטבע והגנים. הרעלות נקודתיות והרעלות נרחבות הם צעדים מרחיקי לכת שעלותם רבה מתועלתם. להרג המוני של חיות בר תהיה השפעה קצרת טווח, ובעקבותיה עלולה להתפרץ מחלת הכלבת בעוצמה גדולה יותר".
לכן חשוב לראות לטווח הארוך ולחפש פתרונות המסוגלים לתת מענה רחב ובעל אורך רוח במקום לחפש את הפתרון 'הקל' והפשוט שאמנם ייתן שקט לתושבי הצפון בשנה-שנתיים הקרובות אך בטווח הארוך דווקא יחמיר את בעיית התנים המשוטטים ברחבי היישובים והערים ומרכזי האוכלוסייה. בין הפתרונות שיכולים להוות פתרונות כאלה, הם הגברת פיזור הפיתיונות עם החיסונים, לצד הגברת הסניטציה במרכזי האוכלוסייה וצמצום הנגישות למזון, בפסולת והאשפה בקרבת בני האדם. צד נוסף שניתן לנקוט הוא דילול סלקטיבי על ידי פקחים.
החברה להגנת הטבע אף היא שותפה לדאגה והודיעה כי היא "מביעה דאגה רבה, בעקבות הפרסום בדבר כוונתו של משרד הבריאות לאשר חזרה לשיטות ההרעלה, שהמיטו אסון על עולם החי הישראלי במאה שעברה והביאו מינים רבים לסף הכחדה ואף להכחדה מוחלטת, כמו נשרים מקראיים, רחמים, צבועים מפוספסים ועזניות שחורות". עוד הוסיפו בחברה כי "הרעלות אינן כלי סלקטיבי ושימוש בשיטה פסולה זו יביא לנזק בלתי מידתי ובלתי הפיך לעולם החי המקומי, על כל מרכיביו. יתרה מזו, הרעלות לא יפתרו את בעיית התפשטות מחלת הכלבת".
גם בחברה להגנת הטבע מציעים את הפתרונות הסלקטיביים ומציעים להגביר את האכיפה של תקנות שכבר קיימות. "אין פתרון קסם יחיד להתפשטות מחלת הכלבת ובוודאי שלא הרעלות, שפוגעות בכלל עולם החי הייחודי של ארץ ישראל. החברה להגנת הטבע תפעל בכל הכלים העומדים לרשותה, כדי למנוע חזרה על טעויות העבר, שהביאו מינים כה רבים לסף הכחדה", מסכמים בחברה.
חברת הכנסת יעל כהן פארן (המחנה הציוני) פנתה אף היא לשר החקלאות אורי אריאל ואמרה כי תפנה לבית המשפט אם השר יחליט ליישם את תכנית ההרעלה כדי להתמודד עם התפרצות הכלבת. עוד הוסיפה פארן כי היא בטוחה שמשרד החקלאות פועל נמרצות להשתלט על המגפה ולמגרה, ואולם בכדי שלא לגרום לפגיעה מיותרת בחיות הבר ועל מנת להימנע מהידרדרות והחמרת המצב על ידי הרעלה, שאין לדעת כיצד תתפשט, פנתה לשר אריאל בבקשה להגביר את המאמצים ולהגדיל את התשומות המושקעות במאבק על מנת למצות את דרכי הפעולה האחרות העומדות לרשותו שהוכחו כיעילות. פארן קוראת לפעול להסברה בקרב האוכלוסייה כדי להימנע מחשיפה, להסיר מפגעי תברואה המהווים מקור מזון, ועוד. "אני קוראת לשר לדחות על הסף את בקשת משרד הבריאות, ואם יחליט בכל זאת ליישם את תכנית ההרעלה אפנה לבית המשפט כדי למנוע זאת", דברי ח"כ פארן.
