בהתאחדות התעשיינים סיכמו את שנת 2017 כאחת השנים הקשות. לטענתם, מגמת ההתחזקות של השקל, יחד עם מדיניות ממשלתית שמעדיפה את הייבוא, הביאה לפגיעה בייצוא התעשייתי, אותו מעריכים התעשיינים בכ-7.9 מיליארד שקלים. בהתאחדות התעשיינים טוענים כי הקיפאון בייצוא התעשייתי (צמיחה שנתית בשיעור של 0.3% בלבד בחמש השנים האחרונות) מהווה גורם מכריע בצמיחה הנמוכה בתוצר לנפש בישראל, שעומד כיום על 1% בשנה לעומת 1.9% ממוצע ה-OECD. מחר (חמישי) צפויים משרד האוצר והתעשיינים להודיע על יציאתה לדרך של תכנית "נטו תעשייה" לתמרוץ התעשיינים והייצוא.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, העביר מסר חריף לממשלת ישראל, כשאמר כי "למרות מה שהממשלה וקברניטיה מנסים למכור לתקשורת, הכלכלה הישראלית ממש לא במצב טוב- רחוק מכך. הייצוא נמצא בצניחה, מה שמעמיד את התעשייה הישראלית בסכנה ממשית, שכן לא ניתן להמשיך ולהיות תחרותיים בשערי המטבע הקיימים. האלטרנטיבה של העתקת פעילויות יצוא אל מעבר לים תמיד קיימת, ולצערנו יותר ויותר תעשיינים בוחרים בה".
ברוש קרא לממשלה ולבנק ישראל לנקוט במדיניות אגרסיבית יותר שתתמוך בתעשייה הישראלית. "יש להוביל באופן מיידי שורה של צעדים פיסקליים, מוניטריים והצהרתיים, שכוללים מדיניות דקלרטיבית לתמיכה ביצוא, מיסוי תנועות הון לטווח קצר, ספיגת עודפי מט"ח בלתי רגישים לשער חליפין והגדלת גידור חוב מט"ח" אמר, "ביצוע פעולות אלו, יוביל לעצירת המגמה של סגירת מפעלים והעתקת קווי ייצור לחו"ל, פיטורים בתעשייה וירידה ברמת החיים של תושבי מדינת ישראל".
בהתאחדות התעשיינים הצביעו, כאמור, על התחזקות השקל כגורם המרכזי להחלשות התעשייה והיכולת שלה להיות תחרותית מול מפעלים במדינות אחרות. השקל, שנמצא כבר כמה שנים בעמדה חזקה מאוד, ונחשב למטבע החזק בעולם, גורם לעלייה בעלויות הייצור בישראל (המשולמות בשקלים) ולירידה בהכנסות של המפעלים (שתוצרתם נמכרת בעולם בדולרים או במטבעות חוץ אחרים). גורמים נוספים להיחלשות התעשייה, אותם ציינו התעשיינים הם הקשיים הנובעים מנטל הרגולציה והביורוקרטיה בישראל, צמצום התמריצים והתמיכה הממשלתית, מחסור בכוח אדם מיומן, והפעולות האקטיביות של הממשלה לעידוד הייבוא על חשבון צריכה של תוצרת מקומית.
כתוצאה מכל הגורמים הללו, בהתאחדות התעשיינים צופים כי מגמת הצמצום במספר המפעלים החדשים שנפתחים בכל שנה (ב-2016 נפתחו שמונה מפעלים חדשים בלבד), והגידול במספר המפעלים שמעתיקים את קווי הייצור שלהם למדינות אחרות יימשך.
מנגד, הם טוענים, אם הממשלה ובנק ישראל יפעלו באופן אגרסיבי לחיזוק התעשייה המקומית וכושר התחרות שלה בעולם, מדינת ישראל תוכל לחזור לרמות צמיחה גבוהות של 6% ויותר, שילוו ביצירת מקומות עבודה איכותיים והגדלה של הכנסות המדינה מתקבולי מיסים.
