וועדת הכספים קיימה אתמול (רביעי) דיון סוער בו הוצגו מסקנות הצוות לחיזוק כושר התחרותיות של התעשייה הישראלית. הדיון התקיים על רקע מגמת הצמצום בייצור התעשייתי, והוצגו בו מסקנות ה'צוות לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית', אשר הוקמה בשנה שעברה על מנת לגבש תכנית פעולה לסיוע לתעשיינים. בדיון עלתה הטענה כי התעשייה הישראלית נתקלת בקשיים בלתי נמנעים שמקורם ב"עולם חדש", בו היא נדרשת להתחרות בזירה הבינלאומית. בתגובה, אמר יו"ר הוועדה, משה גפני (יהדות התורה) כי "אנחנו בעולם חדש? דיברו על המושג הזה הרבה מאוד פעמים בהיסטוריה. ישראלים יהיו מובטלים לא בגלל שהם לא בעולם החדש, אלא בגלל שהממשלה בעולם הישן". גפני דרש כי המדינה תתערב לטובת התעשיינים, ותעניק סובסידיות לייצור ישראלי.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הציג את מסקנות הצוות, ובתגובה טען ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) כי משרד האוצר מנסה למנוע מתקציבים שמיועדים לסבסוד מפעלים ישראליים להגיע ליעדם. לוי התייחס לסגירתה הקרובה של אחת ממחצבות החול הגדולות בישראל, בעקבות התנגדות משרד האוצר להעברת סבסוד אליה. "המחצבה מייצרת 30 אחוז מתצרוכת הבנייה בישראל", טען ח"כ לוי, "כל מהלך בניית הבתים בישראל יעצור אם היא תיסגר. תהיה עצירה של 30-40 אחוז מהבנייה. אני לא מגן על המחצבה אם היא עשתה טעויות אבל יש לזה השלכות על בנייה, על זוגות צעירים".

שרגא ברוש יו"ר התאחדות התעשיינים אמר: "מצב התעשייה כיום במילה אחת הוא רע. התעשייה מאבדת את כושר התחרות שלה. טבע סוגרת את המפעל בירושלים והיא תייצר באירלנד או הודו. לא המשכתי בסיור עם ראש הממשלה כי היה לי חשוב להיות בדיון היום. חזרתי מתוסכל  – כולם הציגו שם כמה טוב ויפה אבל דרשו שיהיה מיוצר בהודו. מנכ"ל התעשייה האווירית אמר שיתחיל לייצר בהודו וזה אומר שבמקום שהתעשייה האווירית תהיה במטולה או שתולה, היא תייצר בהודו אם היא רוצה למכור להודים".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

תעשיות מתכת שתולה, עם דגל הודו מתנופף מעל שערה (צילום: שי ניר)

באב"ד אמר כי התעשייה הישראלית מייצרת 350 אלף משרות עם ייצוא של 181 מיליארד שקלים וקצב צמיחה הממוצע בה ב-3 השנים האחרונות עומד על 1.7%. "זה מדאיג אותנו. באנו וראינו שקטר הצמיחה עומד על הצריכה הפרטית והייתה חולשה בייצוא. הוועדה רצתה להתחרות בחו"ל ולייצא יותר על מנת לאזן בין רכיבי התוצר, כדי שלא תהיה רק צריכה פרטית. רצינו שהתעשייה תהיה יותר דומיננטית. רצינו לגשר בין התעשייה המסורתית לבין הטכנולוגיה. רצינו לתת חכות ולא דגים".

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) הביע התנגדות להתערבותה של המדינה לטובת התעשייה הישראלית. פולקמן טען כי סגירת המפעלים הישראליים, תופעה הולכת וגוברת בשנים האחרונות, היא כורח המציאות בעקבות לחצי השוק, וכי אין להתערב כדי לסייע להם. "המדינה לא צריכה באופן מלאכותי להחזיק תעשיה שאין לה תוחלת במדינת ישראל והאתגר העיקרי צריך להתמקד בהצמחת המפעלים. התעשייה לא יכולה להיות בנויה על המונופולים, יש לא מעט תעשיות קטנות ואנחנו צריכים להמשיך ולהתמקד במטרה שיהיו יותר תעשיינים קטנים שיצמחו", אמר.

יו"ר הוועדה גפני סיכם את הדיון בדרישה להעביר סבסודים למפעלי תעשייה ישראלים: "התעשייה כאן היא מצוינת. אי אפשר לגרום לה לתחרות בלתי הוגנת. מודי בהודו אומר: 'אתה רוצה למכור פה? תייצר פה!'. עולם חדש זאת סיסמא נבובה מתוכן. רועי, תלמד ממני, תהיה קואליציה אבל תהיה פה גם אופוזיציה. אם אנחנו חפצי חיים חייבים להתמודד עם התופעה הזאת. צריך לתת סובסידיות כמו שעושים במדינות אחרות".

התאחדות התעשיינים פתחה אתמול בקמפיין הקורא לפעולה של משרד האוצר ובנק ישראל נגד הייסוף המתמשך בשקל, וביום ראשון יערכו התעשיינים והמלונאים כנס חירום בנושא. השקל התחזק באופן ניכר בחודשים האחרונים, ומידת ההתערבות הנחוצה לטובת התעשייה הישראלית היא נושא שנוי במחלוקת בין משרד האוצר, בנק ישראל והתעשיינים. עם זאת, לאחר ששער הדולר הגיע אתמול לשפל שיא, התערב בנק ישראל בשוק והקפיץ את שער הדולר ב-1%.