החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא למשוך את העתירה כנגד זכות השביתה גם במחיר של הקפאה ואולי אף ביטול הרפורמה בחשמל, שהוסכמה עקרונית לאחר שנים רבות של משא ומתן מורכב בין ההסתדרות, חברת החשמל, רשות החשמל ומשרדי הממשלה, חושפת משהו מסדר יומו האמיתי. מקור רעיוני להחלטה ניתן למצוא בדברים שאמר בעת ביקורו האחרון בהודו בשבוע שעבר. ראש הממשלה פנה אז לחבורת אנשי עסקים ישראלים והודים, והסביר להם כיצד, לתפיסתו, חולל "נס כלכלי" בישראל, תוך התייחסות לקשיים בהם נתקל בתחילת הדרך. "למה לא הצלחנו להגיע לשום מקום? כיוון שאם מישהו ניסה לעשות משהו בישראל הוא לא הצליח, הוא טבע בבירוקרטיה, בכבלים, בהתערבות של איגודים", הוא טען. את נתניהו לא הטרידה העובדה שהוא נואם בהודו, מדינה שבה אחד משווקי העבודה המעמדיים והנצלניים ביותר בעולם. לשיטתו, "השוק החופשי" הוא תמיד התשובה. באופן לא מקרי, התשובה הזו משרתת בדרך כלל רק מעט מאוד אנשים, שנמצאים בקצה הפירמידה.

בניגוד לעמדה שמציג ראש הממשלה, לב העניין כאן איננו המשילות. אין מי שמטיל ספק בזכותה של המדינה לקבל החלטה על רפורמה ולבצע אותה. במקרה הנוכחי ההחלטה כבר התקבלה ולאחר משא ומתן, גם הוסכמה עקרונית עם העובדים. בדמוקרטיה תקינה, העובדה שהממשל מקיים משא ומתן עם הגופים המושפעים מהחלטותיו איננה מייצגת בעיה במשילות אלא להיפך, היא מייצגת התנהלות תקינה ומידתית של השררה. נראה, כי את ראש הממשלה מטריד יותר ה"חסם" שמהווה העבודה המאורגנת כגורם שיש בכלל להתחשב בו. כאסטרטג וכאחד הדוברים המרכזיים של רעיון השוק החופשי בעולם, הגבלת זכות השביתה ועל ידי כך החלשת העבודה המאורגנת היא היעד האסטרטגי, ולא אמצעי למען רפורמות במשק החשמל או בכל מגזר אחר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בפורום אנשי עסקים ישראלים והודים במומבאי. (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

בהיעדר אופוזיציה פוליטית של ממש למהלכי ההפרטה בישראל, הפכו בשנים האחרונות העובדים המאורגנים לבודדים במערכה. את הטיעון לפיו הוועדים פוגעים בריבונות השלטון היה צריך לקחת יותר ברצינות אם הממשלה לא הייתה מוותרת מרצון על חלקים מריבונותה ומעניקה אותם לבעלי הון במתנה. כך הובלת משק האנרגיה בישראל תלויה כיום ברצונם הטוב של יצחק תשובה ונובל אנרג'י ש"יושבים על השיבר" של הגז הטבעי. עתיד נמלי הים נמסר למפעילות בינלאומיות מחו"ל, על חשבון הנמלים שהמדינה מפעילה באופן ישיר. השליטה בשוק המט"ח הולכת ועוברת לידי קרנות זרות ובנקים בחו"ל, על חשבון ממשלת ישראל ואלו רק דוגמאות ספורות. תצוגה משמעותית של ותרנות ורכות הפגין ראש הממשלה בפגישתו עם המנכ"ל החדש של חברת טבע, קאר שולץ, אשר סירב מבלי לחשוב פעמיים לבקשות נתניהו להימנע מפיטורים בישראל. באופן פשוט ניתן לומר כי ראש הממשלה מעדיף זכויות הניתנות לתאגידים ולבעלי הון,  כמו ודאות רגולטורית, עידוד השקעות הון וקלות עשיית עסקים, על אלה שניתנים לעובדים כמו זכות השביתה וביטחון תעסוקתי.

קורה שוועדים מציבים דרישות מופרזות, ומאבק של המדינה על זכויותיה, הן כמעסיק וכן כריבון הוא מאבק לגיטימי שעומד מאחוריו אינטרס ציבורי נכבד. במקרה של חברת החשמל, קשה יהיה לטעון שזה המקרה. נכון להיום, אנו עוד נהנים מחשמל אמין וזול יחסית. מומחים מזהירים שהמאבק של המדינה בחברה ובעיקר בעובדיה, כבר גרם לתת-השקעה חמורה בהשקעות ברשת. אם ההסכמות הנוכחיות יתמוטטו, יהיה קשה מאוד למנוע הידרדרות ברשת החשמל בישראל. זכות השביתה של העובדים משחקת כאן תפקיד כפול. היא לא נועדה רק לשמור על מעמדם וכוחם, אלא, כפועל יוצא, גם על היכולות המקצועיות של חברת החשמל, שהמדינה זקוקה להן כל השנה בשגרה ועוד יותר מכך בחירום. 21 שנות מאבק כבר פגעו בחברה פגיעה עמוקה. רפורמה מוסכמת יכולה לייצב אותה. פסיקה עקרונית נגד זכות השביתה עלולה להחריף את הקונפליקט הקיים ממילא, בצורה שלא תועיל לאיש.