המירוץ לתחתית נפתח: לאחר שנשיא צרפת הכריז על כוונתו להוריד את מס החברות, וקולות בבריטניה קוראים ללכת בדרכו של טראמפ, גרמניה עשויה לבצע רפורמה במיסוי במדינה בקווים דומים ביותר לרפורמת המסים האמריקאית, כך עולה מדיוני המשא ומתן על הקמת קואליציה. גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, עשויה לסמן את הדרך לרפורמות מסים דומות בכלל המדינות המפותחות, אשר לטענת מרבית הכלכלנים מיטיבים בעיקר עם העשירים ביותר במדינות אלו. בישראל כבר החלו כחלון ונתניהו להכין את השטח להורדה נוספת במס החברות, שנמצא היום בשפל חסר תקדים של 23%.
במסגרת שיחות הקמת הקואליציה, אשר מתרחשת בימים אלו בין מפלגתה של מרקל ל-SPD, הוחלט על קיצוץ מסים שיטיב עם בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר בגרמניה, ומספר חברות לובי לוחצות בימים אלו על מקבלי ההחלטות לבצע הורדת מס החברות, בתגובה להורדת מס האמריקאית. שתי המפלגות הגדולות בגרמניה, אשר יקימו ככל הנראה קואליציה בזמן הקרוב, חתמו על מסמך הבנות ראשוני בו מופיע ביטול של "מס הסולידריות", אשר הוחל בשנות ה-90 לצורך מימון שיקומה של גרמניה המזרחית. אותו המס הוטל כתוספת של 5.5% על מס ההכנסה של בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר, ומזה שנים קוראים משלמי המס לביטולו. בנוסף, דנים בגרמניה בהורדת מס החברות. במידה ורפורמות אלו אכן יצאו לפעול, תהיה גרמניה המדינה הראשונה ללכת בעקבותיה של ארה"ב, אשר העבירה רפורמת מיסוי לפני כחודש.
בשנים האחרונות קיבלה קריאה זו רוח גבית בגרמניה מצד מספר מכוני מחקר וחברות לובי, אשר דוחפות לרפורמות מיסוי ברוח זו. בדומה למתרחש בארה"ב, טענה זו הצליחה לשכנע את מעמדות הביניים בגרמניה, אשר רואים את שכרם נשחק מאז שנת 2000. עם זאת, כלכלנים רבים טוענים שהרפורמות המוצעות יטיבו בעיקר עם העשירים ביותר בגרמניה, וישאירו את מצבם של מרבית הגרמנים כמו שהוא.
יישור קו כלפי מטה
"אם גרמניה לא תפעל, בקרוב יהיה מס החברות בה מהגבוהים ביותר בעולם" נכתב במסמך עמדה של מפלגתה של מרקל, הקורא לקיצוץ במס החברות במדינה. "תגובתנו לרפורמות המס בארה"ב צריכה להיות משולשת: יציבות תכנונית, הורדת מסים וחיזוק היורו". הורדת מיסים, ובוודאי כשזו מתרחשת בכלכלה הגדולה בעולם, גוררת אחריה צורך בהורדה דומה במדינות אחרות. זאת מכיוון שכל מדינה צריכה לשמור על אטרקטיביות לחברות הבינלאומיות, אשר יכולות לעבור בקלות ממדינה למדינה. לצורך כך, כאשר מדינה אחת מורידה את שיעור מס החברות שבה, היא מאלצת את שאר המדינות להתחרות אתה על שיעור המס הנמוך ביותר, כדי למשוך אליה את השקעות ההון.
הלחץ המרכזי להורדת מס החברות מגיע מחברות בינלאומיות, המעוניינות "לדחוף" את שיעור מס זה כלפי מטה, במטרה להגדיל את רווחיהן. דוגמה לכך הייתה לפני מספר ימים בכנס הכלכלי בדאבוס, אשר בו התארח הנשיא טראמפ. על אף העובדה כי הוטחה ביקורת חריפה על צעדים אלו, המנכ"לים של 15 חברות אירופאיות גדולות התארחו לארוחת צהריים עם הנשיא, ודנו במדיניות הכלכלית שלו בארה"ב. לאחר מכן שיבחו המנכ"לים בפומבי את הנשיא על רפורמות המיסוי, וקראו ליישומן גם במדינות אירופה. הצהרות אלו, יחד עם הצהרותיו של טראמפ כי ארה"ב "פתוחה לעסקים", נועדו ככל הנראה להפעיל לחץ על ממשלות אירופה, אשר נמצאות תחת איום של נטישת החברות הללו את היבשת, והעברת פעילותן לארה"ב.
נראה כי לחץ זה עושה את העבודה באירופה. גם בבריטניה ובצרפת נשמעים בחודש האחרון קולות הקוראים להורדת שיעור מס החברות, מתוך הצורך "להישאר תחרותיים במציאות החדשה". בשתי המדינות עתידה ההצעה לעלות לדיון בעתיד הקרוב, ובדאבוס נפגשו נציגי החברות הגדולות באירופה גם עם נציגיהם הפוליטיים של אותן המדינות במטרה לדחוף לקידום הרפורמות. בצרפת מוביל הנשיא עמנואל מקרון את המאבק על הורדת מס החברות מהרמה הנוכחית של 33%. בבריטניה, לעומת זאת, מס החברות כבר נמוך במיוחד, ועומד על 19%.
ברור כי מבחינת האינטרס של אותן החברות, ישנה משמעות אסטרטגית גדולה ברפורמת מס בשלוש מדינות אירופיות אלו. גרמניה, בריטניה וצרפת הן שלושת הכלכלות הגדולות ביותר ביבשת, ובעלות ההשפעה הפוליטית הגדולה ביותר. הורדת מס החברות במדינות אלו תגרור אחריה, ככל הנראה, עוד מדינות רבות. דבר זה יאפשר חופש פעולה רחב יותר לאותן החברות, ויאפשר להן להחזיק בקלף מיקוח מול מדינות בהן מס החברות עוד נותר גבוה.
ברקע: אפשרות להסלמה בין חברות הענק
החברות הגרמניות, בניגוד לאלו האמריקאיות, אינן סובלות מ"חוסר כושר תחרות", ונתח השוק שלהם הולך וגדל בהתמדה מאז שנות ה-90. בהתאם, עלו הדיבידנדים של בעלי אותן החברות לאורך אותן השנים. אך מעבר לרצונן של בעלי החברות להגדיל את רווחיהם האישיים, קיימת סיבה נוספת לניסיונם להוריד את מס החברות, והיא האפשרות של כניסה למלחמת רכישות עם מקבילותיהן מעבר לים.
ההשלכות המידיות של החלטת הממשל האמריקאי להוריד את מס החברות היא זינוק בשווי השוק של החברות האמריקאיות הגדולות, מתוך ציפייה לעלייה ברווחיהן. בהמשך, העלייה הצפויה ברווחי החברות תביא לכך שאלו יחזיקו בכמות גדולה יותר של הון נזיל- הון בדמות כסף, אותו ניתן להשקיע במגוון אפיקים.
השאלה הקריטית היא לאן ינותב אותו ההון הנזיל, שיתפרץ פתאום לתוך שוק ההון האמריקאי. קרוב לוודאי שכל החברות הגדולות יחליטו להשקיע חלק מאותו ההון בוול סטריט, וחלק נוסף ברכישת מחודשת של מניותיהם לצורך ביצור עמדתם של בעלי החברה בשליטה עליה. אופציה שלישית היא השקעה של אותו ההון ברכישה והשתלטות על חברות מתחרות, בצורת מיזוג או השתלטות עוינת. זו האופציה ממנה חוששות החברות האירופיות.
החברות האמריקאיות, לאחר שרכשו חזרה את מניותיהן, עשויות לנסות לרכוש את החברות האירופיות, בניגוד לאינטרס של בעלי השליטה הנוכחיים. בשבועות האחרונים נראו סימנים לתחילת מגמה כזו, כאשר החלו ניסיונות של מספר חברות פארמה אמריקאיות לרכוש מתחרות אירופיות. במצב זה האינטרס המובהק של בעלי השליטה בחברות האירופיות היא להגדיל את ההון הנזיל שלהם, ע"י דחיפה להורדת מס החברות במדינות בהן הן פועלות. צעד זה עשוי גם לדחוף את ערכן מעלה, ולהקשות על רכישה עוינת. כך, בעלי השליטה בחברות האירופיות הגדולות ביותר, שהם מבין האנשים בעלי הכוח הגדול ביותר בעולם, ינהלו ככל הנראה מסע לחצים מקיף כדי לגרום להורדה מקבילה של מס החברות גם במדינות אירופה, ובעולם כולו.
