לאחר שלושה עשורים בהם נאסר על שוטרי ישראל וסוהרי השב"ס להתאגד, הגיש הבוקר ח"כ אילן גילאון (מרצ) הצעת חוק שמטרתה לבטל את האיסור, זאת על רקע אי עמידת האוצר בהתחייבויות המדינה להשוואת שכרם לשכר חיילי הקבע המשרתים בצה"ל. רק בספטמבר השנה הבהיר הממונה על השכר באוצר ערן יעקוב ל'דבר ראשון', כי בעוד שהמשרד מעוניין לבחון מחדש את הצמדת השכר – הוא אינו מעוניין בבחינתו מחדש של האיסור על זכות ההתארגנות. השר לביטחון פנים גלעד ארדן לעומת זאת אמר באוקטובר האחרון למשפחות שוטרים שהפגינו מול ביתו, כי במידה ויפעלו באוצר לשינוי ההצמדה הוא 'יתמוך בכל הכוח' בהקמת ועד שיגן על זכויות השוטרים והסוהרים.
"למרות החלטות הממשלה המפורשת ובניגוד לפסיקת בית הדין לענייני עבודה, ממשלת ישראל ובית המשפט כשלו לספק סעד למצב ובפועל נמשכת אפליית השכר לרעתם מול משרתי הקבע בצבא ההגנה לישראל ומשרד הביטחון, כשבנוסף לכך אין להם כל יכולת להתאגד בשל מגבלות משפטיות" נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "שוטרי משטרת ישראל וגופי הביטחון מנועים כיום בחוק מלהתאגד לפי פקודת המשטרה, ולכן אין ביכולתם להפעיל צעדים ארגוניים כנגד חוסר הצדק. הזכות להתאגד באיגוד מקצועי, נחשבת לזכות יסוד במדינת ישראל, והזכות להתאגד זכתה להכרה בינלאומית באמנות שישראל חתומה עליהן. האיסור הגורף על שוטרים להתאגד באיגוד מקצועי, עומד בסתירה לעיקרון זה".
עוד הדגישו דברי ההסבר כי מטרת התארגנות השוטרים אינה לפגוע במשטרה או בניהולה על ידי המפכ"ל ושדרת הפיקוד, כי אם "ליצור במשטרה יחסי עבודה הוגנים, ולהביא לייצוג טוב של השוטר בשאלות הנוגעות לתנאי השירות, לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה. האפשרות להקים איגוד עובדים תמנע הישנות של המצב הנוכחי, בו למרות החלטת ממשלה מ-1979, ופסיקת בית משפט כאמור, שוטרים עדיין חווים אפליה קשה בתנאי שכרם, ללא אפשרות להיאבק במצב כאיגוד".
הצעת החוק מדגישה בין היתר כי מאז נאסר על התארגנותם של השוטרים חלו שינויים משמעותיים בפסיקה ובחקיקה בישראל אשר הרחיבו באופן משמעותי את תחולתה של זכות ההתארגנות בישראל, בין היתר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואישרורן של ארבע אמנות בינלאומיות על ידי ישראל בשנות ה-90: האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ושתי אמנות נוספות של ארגון העבודה העולמי (ILO) המעגנות את זכות ההתאגדות. סקירה משפטית זו מבוססת ככל הנראה בין היתר על חוות דעת שנכתבה בלשכה המשפטית של האיגוד המקצועי בהסתדרות כבר בשנת 2009, על פיה שינויים אלו מעלים שאלה בדבר חוקתיות האיסור על התארגנות שוטרים.
עוד הדגיש גילאון בדברי ההסבר להצעתו כי כבר כיום קיימים ארגוני שוטרים ברוב המכריע של מדינות העולם החופשי, בין היתר בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, בלגיה, צרפת, הולנד, דנמרק, פינלנד, נורווגיה, שבדיה, שווייץ, קפריסין, רוסיה, אוסטרליה, דרום אפריקה ועוד.
בשנת 1979 בעקבות ניסיון התארגנות של שוטרים והקמת ארגון עובדים, תוקנה פקודת המשטרה כך שתאסור עליהם את זכות ההתאגדות. במקביל לכך, התקבלה החלטת הממשלה המכונה ש' 33 הקובעת את מנגנון הצמדת שכרם לזה של חיילי הקבע כמנגנון מפצה על איסור ההתאגדות אשר יבטיח את שמירת האינטרסים של השוטרים והסוהרים. עם זאת, החל משנת 2006 מקבלי חיילי הקבע בצה"ל תוספת שכר בשיעור של 7.5%, עבור מרבית הדרגות, המכונה 'תוספת אי ביטחון תעסוקתי'. ביולי האחרון קבע בית הדין האזורי לעבודה כי על הממשלה לעמוד בהתחייבותה זו, ולשלם תוספת זו שלא שולמה לאורך העשור האחרון באופן שוטף וכן באופן רטרואקטיבי לשוטרים ולסוהרים. גובה חוב המדינה לאנשי השירותים מוערך בכ-7 מיליארד שקלים, והוא אינו מופיע בהצעת תקציב 2019 המונחת בפני הממשלה.