נציגי חברות התקשורת בזק ופרטנר הגיעו גם אתמול (שלישי) לבית הדין לעבודה כדי לפתור בעיה שלא נובעת מיחסי עבודה, אלא מהחלטות רגולציה. בלטו בהיעדרם: נציגי סלקום.
הבעיות לא מפסיקות לצוץ בעקבות החלטת משרד התקשורת לכפות על בזק כניסה של קבלנים חיצוניים לציוד שלה, בשירות פרטנר וסלקום. בדיון בבית המשפט התלוננה פרטנר על עיצומים שמקיימים לטענתה עובדי בזק בתחום ההתקנות בבתים, ואילו עובדי בזק הכחישו שישנם עיצומים וטענו כי לא מתבצעות התקנות מכיוון שכל הטכנאים עסוקים בתיקון תקלות שנובעות לדבריהם מעבודה רשלנית של קבלנים חיצוניים. נציג בזק הזכיר שקביעת סדרי העדיפויות היא זכות של המעסיק. השופטת חופית גרשון יזרעאלי קיבלה את הצהרת העובדים שאין עיצומים ואף ציינה את המובן מאליו כי "סדרי העדיפות בעבודה נקבעים על ידי המעסיק".
לטענת חברת פרטנר נדחו אתמול כ-300 התקנות שטכנאי בזק היו אמורים לבצע בעבורה, במסגרת הסדרי השוק הסיטונאי המתירים לפרטנר להציע שירות שניתן על גבי תשתיות בזק. הנזק הנוסף, אותו ציין עו"ד דרור סברנסקי הוא המסר הבעייתי המועבר לציבור, שיבין שאפשר לסמוך על בזק כשפונים אליה ישירות, אך כשזקוקים לה במסגרת שירות סיטונאי מקבלים שירות נחות. מדובר באותה סוגיה שבגינה קיבלה בזק קנס ושערעורה עליו נדחה בראשית השבוע.
מבחינה עובדתית נאלץ גם נציג פרטנר להודות, שביטול ההתקנות נעשה לכל החברות ובראשן בזק עצמה, כפי שטענו ועד העובדים ועורכי הדין אשר חלד ושירי שלו, שייצגו את בזק בדיון, וכי לא מדובר באפליה פשוטה נגד המתחרות. עו"ד אלעד מורג, מטעם הוועד וההסתדרות הסביר מדוע לא מדובר בעיצומים: "העובדים מתפקדים ב-100%. נוצרו נזקים כבדים לתשתיות בסוף השבוע בגלל הגשם ובגלל עבודות של קבלנים חיצוניים והתקלות מצטברות. כלל הטכנאים עבדו היום בתיקון התקלות ולא עשו התקנות חדשות". נציג בזק הודה ליו"ר עוד העובדים שלמה כפיר על ההבנות בין הצדדים אך שאל: "מה יקרה מחר? יהיו התקנות?".
השופטת יזרעאלי קבעה כי תרשום את הצהרת ההסתדרות כי אין עיצומים וכי אם יתברר שישנם כאלה הרי שיש להגיש בקשה נפרדת לגביהם. הדיון קשור לעצם ההיתר החופשי לחברות התקשורת לשלוח קבלנים מטעם עצמן לעבוד בתוך התשתיות של בזק, בו הוצרו צעדיהן על ידי בית המשפט.
במקביל, הכריזו העובדים על סכסוך נוסף, בנושא משיק והוא בעיות בטיחות בעבודה. הכל החל באותה החלטה של ממלא מקום מנכ"ל משרד התקשורת מימון שמילה, להפוך על פניה החלטה קודמת שלו. בהחלטה המקורית קבע שמילה שבזק תפרוס בעצמה את הכבלים בעבור מתחרותיה, כאשר הפריסה תעשה בתוך התשתיות שלה. הותר רק במקרים חריגים, לאפשר לבזק להזמין קבלן חיצוני. ההיפוך התרחש כאשר שמילה החליט שסעיף "המקרים החריגים" בעצם אינו חריג בכלל, אלא שניתן לפרש אותו כאישור לפרטנר ולסלקום להביא קבלנים משלהן ככל שיחפצו. יש בכך משום הקשחת היחס לבזק, אשר מתחרותיה טענו שאינה מבצעת את העבודות בלוח הזמנים שנקבע, ושעובדיה משבשים את עבודת הקבלנים. ברור לכל שסכסוך העבודה הזה לא נובע מבעיות ביחסי העבודה, אלא מהשיטה שבה רוצה משרד התקשורת להסדיר תחרות בשוק התקשורת.
את הטענות המפורטות של בזק, אפשר לראות בעתירה לבג"ץ ובה פירטה את הנזקים ששיטה זו יוצרת, כאשר בזק היא האחראית על התשתית הלאומית ואין לה שום סמכות לתחזק אותה בעצמה, או אפילו לפקח על עובדים של חברות אחרות. מדובר בהסדרה חסרת תקדים של משרד התקשורת, לפיה עובדי חברות שונות מטפלים באותם מתקנים רגישים, ואין לה מקבילות בתשתית המים או החשמל.
העתירה מפרטת סדרה של החלטות קודמות בנושא, כולל של שמילה עצמו, המבינות טענה זו ומסדירות תחרות כאשר המימוש מוטל על עובדי בזק, ואת ההחלטה להפך אותה לחלוטין ולהגדיר זאת "פרשנות". פרוטוקול הדיון בבג"ץ משקף התייצבות של השופטים לצד משרד התקשורת, שנאמרה במפורש: "קראנו ולא השתכנענו". בזק קיפלה את העתירה, אך הסיפור רחוק מלהסתיים. כל עוד משרד התקשורת ירשה התנהלות פרוצה בתוך התשתיות של בזק, הבעיות ימשיכו להיווצר.
נציגי סלקום לא הגיעו לדיון, כאשר הם נמצאים במגעים עם בזק על הסדרת הסוגיה. במילים אחרות, משרד התקשורת התיר לחברות אחרות להכניס קבלנים, אבל בינתיים, מתיר להם גם לא לעשות זאת. סלקום נמצאת במגעים על הסדרת רמת השירות לה תזכה מעובדי בזק בתשתיות של בזק, כאשר בינתיים רק פרטנר היא זו שמובילה את השימוש בקבלנים חיצוניים, וגוררת את בית הדין לכתוב בהחלטה רשמית מסקנות מובנות מאליהן.
