כשאישה חרדית, לרוב מפרנסת יחידה, רוצה לקבל את זכויותיה במקום עבודתה היא זקוקה לברכת הרב, עליה להתמודד עם מציאות בה הביקוש למקומות עבודה בסביבה חרדית עולה על ההיצע, והיא צריכה לעמוד מול בעלי עמותות כוחניים שגובים ממנה "תרומות ומעשרות". לאט לאט הנשים הללו מבינות שהתאגדות היא הפתרון גם בעבורן.

יותר ויותר נשים חרדיות מתאגדות. זו עובדה. בשנתיים האחרונות מתחוללת מהפכה של ממש בציבור החרדי. ההבנה כי ביחסי עבודה קיים ניצול וכי התאגדות היא הפתרון, מחלחלת גם לציבור החרדי. ראיון עם רבקה צ'יקוטאי, מהאגף החרדי בהסתדרות, בתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל, שופך אור על המצב הייחודי הזה.

"הבנתי שבעצם ההתאגדות של העובדים מצילה אותם מחרפת רעב. פתאום מי שמתאגד יש לו בית, יש לו גב, הוא כבר לא שקוף"

רבקה צ'יקוטאי, עוד מעט בת 60, החלה את דרכה בהסתדרות לפני 9 שנים. היותה הבת של הרב עובדיה יוסף עיצב גם היבט זה בחייה. "עבדתי פה באגף הרווחה, ש"ס קיבלו אותו לידיהם. ואז התפנה תפקיד בהנהגת ההסתדרות. באתי לאבא שלי הרב עובדיה יוסף, ואמרתי לו: "אבא, התפנה תפקיד, אני חושבת שאני ראויה ואני רוצה ללכת לשם." הוא אמר לי שאני בהחלט ראויה ושעלי לעשות זאת".

רבקה צ'יקוטאי ואודליה מעודה, האגף החרדי בהסתדרות (צילום: יעל אלנתן)

"עופר עיני ואבא שלי היו יושבים לפחות פעמיים בשנה אצלו בבית ואוכלים אוכל עיראקי יחד. הייתי עושה להם סמבוסק ושלרם וכל מיני מאכלים עיראקים". הוא הרים טלפון לעופר עיני ואמר לו, "תשמע, אני שולח לך את הבת שלי, היא מאוד חכמה, יהיה לך ממנה נחת." ככה אבא מספר. נכנסתי להיות חברת הנהגה".

"התחלתי לשבת בהנהגה ולשמוע על זכויות עובדים, על התאגדויות עובדים, ולאט לאט נפל לי האסימון. זה היה לפני בערך 9 שנים. התחלתי לשמוע והבנתי שבעצם ההתאגדות של העובדים מצילה אותם מחרפת רעב. פתאום מי שמתאגד יש לו בית, יש לו גן, הוא כבר לא שקוף".

 ללמוד לדבר חרדית

"ביקשתי בזמנו מעופר לפתוח אגף חרדי בהסתדרות. באתי ואמרתי לו ככה: יש דובר לרוסים כי הרוסים לא כל כך מדברים את השפה ולא מבינים, יש דובר לערבים כי גם הם לא מבינים את השפה ואנחנו רוצים אותם. לחרדים אין דובר. וכאן בהסתדרות לא יודעים לדבר חרדית. הוא אמר לי יש את ש"ס והוא מצפה שש"ס יעשו, וש"ס לא עשו". אומרת צ'יקוטאי שרעיון האגף החרדי רק התחזק בה ככל שפעילותה בהסתדרות נמשכה.

"בתוך הפוליטיקה המפלגתית בהסתדרות, בבחירות האחרונות נוצר פיצול והאגף החרדי תמך באבי ניסנקורן, אשר סייע בהקמתו בקדנציה הקודמת, בעוד ש"ס הלכה עם שלי יחימוביץ'. "פניתי לאבי ניסנקורן אחרי הבחירות בישיבה הראשונה של ההנהגה בראשותו. קמתי והצגתי את המשנה הזאת שאני חושבת שההתאגדות מאוד מאוד חשובה גם במגזר החרדי. המגזר החרדי מאוד מאוד מפחד מההסתדרות. ההסתדרות מצטיירת בעיניהם כהסתדרות האדומה של פעם, זו שהטיפה לחילוניות. בגלל זה הם מאוד מאוד חוששים. מפא"י הישנה והכרטיס האדום. ואני רוצה לבוא ולהסביר להם בשפה שלהם שזאת לא אותה הסתדרות. ההסתדרות היא מגן לחלשים". היום צ'יטוקאי ממונה על העובדת הדתית.

התפיסה שההסתדרות היא בית עבור כלל הציבור בישראל בתוכו גם החרדים קיבלה צ'יקוטאי מבית אבא. "אבא שלי אמר שההסתדרות זה הגמ"ח (גמילות חסדים) הכי גדול במדינה. להסכם הפנסיה שעופר עיני עשה, אין מחיר. זה דבר חשוב".

כל הארץ עמותות עמותות

עולם העבודה במגזר החרדי מתאפיין בפעילות של עמותות. תחום החינוך והבריאות מופעלים כך, החל מגני הילדים, בתי חולים, מרכזים רפואיים ועוד.

"התחלנו עם עמותות בודדות ולאט לאט אנחנו מאגדות עוד ועוד" אומרת צ'יקוטאי. למשרד הצנוע נכנסת אודליה מעודה, מי שמאגדת את הנשים החרדיות בהסתדרות. מעודה עובדת באגף להתאגדות עובדים ובאגף לאיגוד מקצועי. היא גם מלווה את ההתאגדויות אחרי הקמתן. ניכר כי השותפות בין שתי הנשים היא חזקה וחברית.

בלנית במקווה למצולמת אין קשר לכתבה (צילום ארכיון: הדס פרוש/ פלאש 90).

"מדינת עמותות אני קוראת לזה" אומרת אודליה מעודה ומתייחסת לאופנים בהן מועסקות חלק גדול מהנשים החרדיות העובדות. גל ההתאגדות במשק בעשור האחרון הגיע גם לעולם החרדי. ההתעוררות הארצית משפיעה גם על המגזר החרדי. עצם זה שפתחו אגף שמותאם לחברה החרדית, זה נותן מקום לנשים החרדיות להשמיע את קולן.

בהתחלה הן חיזרו אחרי המאוגדות, היום הפניות מגיעות כבר מעצמן. "הגענו כבר למצב שפונים אלינו. זה עובר מפה לאוזן. יש לנו המון פניות. אנחנו צריכים עוד ארבע אודליות. היא כבר עובדת 24/7 וצריכה עוד כמה ידיים".

"איגדנו את מעייני הישועה ועכשיו אנחנו יושבים על הסכמים קיבוצים. זה דבר מאוד מאוד חשוב" אומרת צ'יקוטאי. "ואיך התחילה ההתאגדות במעייני הישועה? בעלה של אודליה היקר עבר ניתוח ברגל. נפל. ועבר ניתוח. משמיים שלחו אותו לעבור ניתוח. והוא איש מאוד נחמד, התחיל לדבר עם האחים והאחיות וככה התחילה ההתאגדות. הוא אמר להם שהם לא מקבלים את התנאים שלהם. והוא נמצא בבית חולים כל הזמן. יושב שם כל היום בעצם".

מעודה מספרת שבלילות הייתה מגיעה לדבר עם האחיות שנמצאות במשמרות. ורבקה ומוסיפה "אמרתי לה שאם את באה כבר תביאי איתך טפסים" שתיהן צוחקות. "ככה התחלנו". "כמעט ולא הייתי איתו, הייתי באה לבקר אותו, ואז מדברת עם כולם ומחתימה" אומרת מעודה. כעבור כמה חודשים 1,400 עובדי מעייני הישועה התאגדו. האחיות החרדיות, מנהל ומשק. כל קבוצת עובדות עם הייחוד שלה.

צ'יקוטאי אומרת: "עד עכשיו מבחינתן הן היו מקבלות את השכר שלהן ממקום פרטי, ולא היו מספיק מודעות לכל הזכויות שלהן. עכשיו פתאום הן לומדות את הזכויות, הן כבר לא כל כך שקופות". גם האחיות בבית חולים לניאדו מצאו את מקומן בהסתדרות. "יש את הסתדרות האחיות אבל החרדיות לא מצאו את עצמן בתוך זה ועכשיו כן" אומרת צ'יקוטאי.

מהם מאפיינים הייחודיים לנשים חרדיות? מה הופך אותן ליותר שקופות מעובדות חילוניות?

מעודה מיד עונה לי "היא חייבת לקבל מרות", וצ'יקוטאי מוסיפה: "יש את העניין של מה שהרב אמר. צריך את ברכת הרב כדי לשבות. למרות שהרבה רבנים שפנינו אליהם ורצינו להשבית נתנו לנו את ברכתם". צ'יקוטאי מעלה את הסוגיה המורכבת ביותר בעולם החרדי. מקומם של בתי הדין הרבניים כסמכויות שיפוט ביחסי עבודה. מערכת השיפוט העצמאית והמבנה החרדי מחייבים הסכמה פנימית לפני היציאה למאבק. המערכות החופפות הללו הן ביטוי לשילוב העולמות של העובדות החרדיות. ההכפפה למערכת אישורים פנימית ולמרות רבנית יכולה גם להיות גורם מעכב. מעודה מעידה שבינתיים הן מקבלות היתרים גורפים מהרבנים.

גורם נוסף שמאפיין את שוק העבודה של הנשים החרדיות הוא חוקי הכלכלה הבסיסיים של היצע וביקוש. יש יותר מחפשות עבודה ממקומות עבודה. זהו גורם שמעביר את הכוח למעסיקים. "בכל שנה מסיימות את הסמינרים המון המון גננות. גננת וותיקה דורשת לקבל את התנאים היותר טובים והוא אומר לה: את לא רוצה? לא טוב לך? לכי הביתה, יש לי הרבה בנות שמחכות. אני יכול לקחת עוד 10 במקומך, אז עדיף לך להסכים לתנאים. בגלל זה הן שותקות. הן בכל סוף שנה מקבלות מכתב פיטורין, כדי שלא יהיה להן ותק, לא יהיה להן חופשה, לא יהיה להן תנאים סוציאליים" אומרת צ'יקוטאי.

גן ילדים (למצולמים אין קשר לכתבה. צילום ארכיון: סרגיי אטל / פלאש 90).

הנשים החרדיות, בחלקן הגדול הן מפרנסות יחידות, כי הבעלים לומדים תורה. "מקומות העבודה במגזר החרדי הם מקומות עם צביון חרדי. זה אומר הפרדה, זה אומר תנאי שכר ירודים ועוד דבר מאוד מאוד מהותי הוא שבעצם העובדות החרדיות הן מפרנסות יחידות ברובן. עכשיו אם היא תפתח את הפה יש לה סכנה על פת הלחם שלה" אומרת מעודה.

אחת הפגיעות הקשות בשכרן של הנשים החרדיות קרויה 'תרומות ומעשרות' – זו שיטה של הורדת שכר בצורת תרומות ומעשרות בתוך תלוש השכר. השיטה מחייבת מהנשים להחזיר סכום גדול בחזרה תוך 48 שעות ולא הן יפוטרו. הבעיה היא שתלוש השכר גורר אחריו גם תשלומים נוספים והפגיעה היא מתמשכת.

מעודה מציגה תלוש ומראה "כאן יש תלוש שכר נטו של 3,406 ש"ח, והופקד לה 2,910 ש"ח. זה נהוג. עכשיו יש כאלה שמפקידים את כל הסכום אבל אומרים שתוך 48 שעות אם הכסף לא חוזר אלינו לעמותה קחי בחשבון שאת מפוטרת מהרגע להרגע".

"ואז מה קורה? אם יש להן תלוש גבוה, תלוש של שכר מינימום, נגיד של 6,000 ש"ח וזה הופקד לה לחשבון אז היא מפסידה את הזכויות שלה. כי היא צריכה לשלם במעונות יותר יקר, היא צריכה לשלם ארנונה יותר יקר. ברגע שיש תלוש גבוה אז המיסים יותר גבוהים. מטבע הדברים את צריכה לשלם בהתאם לתלוש. מפקידים לך סכום מסוים, שזה נכנס לחשבון בנק ויש אסמכתאות. התלוש הוא גבוה, וההפקדה היא גבוהה אבל יש לך הסכם איתם שאם את לא מחזירה תוך 48 שעות 2,000 או 3,000 שקל את פשוט מפוטרת מהרגע להרגע מהעבודה. בפועל היא לא מקבלת את כל השכר בתלוש. מי יוכיח שבפועל היא לא מקבלת? ואם היא תפתח את הפה ותגיד משהו אז הלך עליה. זה אומר שהיא משלמת כפול ממה שהיא מחזירה, היא לא מקבלת את השכר שלה והיא יוצאת בשן ועין".

 מערכת החינוך החרדית

ההסכם הקיבוצי של עובדי ההוראה חל גם על העמותות הפרטיות בבתי הספר שמוכרים כ"מוכר שאינו רשמי". מערכות החינוך ב"מוכר שאינו רשמי" מקבלות תקצוב בסך 75% ממערכות החינוך הרגילות. מהיכן מגיע ההפרש? כמובן. מהעובדות.

כנס תעסוקה לאוכלוסיה החרדית בחיפה (צילום ארכיון: אבישג שאר ישוב / פלאש 90).

"איך זה יכול להיות שמשרד החינוך לא נותן למורות ברשת של החרדים את אותו הדבר כמו למורים במגזר הכללי? התקצוב של החינוך המוכר שאינו רשמי הוא תקצוב חסר. ילד במדינת ישראל שרוצה לבחור בחינוך חרדי צריך לוותר על 25% מהתקציב שילד במגזר הכללי מקבל".

"אני רוצה שכל הרשת תאוגד בהסתדרות. זה עדיין לא קרה. מעיין החינוך התורני של ש"ס ומרגי- מרכז גני הילדים. ואבא ביקש. אנחנו היינו שמה, ואלי היה שם ונהרי כאחראי על החינוך היה שם וכולם שמעו

"זו הסיבה שהגננות והמורות מחויבות להחזיר כסף לקופות. מנהלי העמותות אומרים שחסר להם כסף, והם צודקים, ומצד שני כשהם פותחים את העמותה שלהם, ויש להם חוזי התקשרות עם משרד החינוך והם מתחייבים, יש להם סעיף 8 בחוזה, עליהם לשלם בכפוף לתקנות עובדי הוראה. הם חייבים לשלם לעובדים אבל לא מתקצבים אותם" אומרת מעודה.

מעודה מספרת: "אני כתבתי לעיתון בתקופה ההיא והתעסקתי בתחום של גרפולוגיה. הייתי מקבלת פניות למייל שלי בכמויות. וכל הפניות בחתך רוחבי הן של עובדות שמרגישות שעושקים אותן, שלוקחים להן מהשכר והן מפרנסות יחידות, הוותק לא רלוונטי, אחוזי המשרה לא אמיתיים, הן למדו והשקיעו כל החיים שלהן לקבל תארים ולהוציא הכשרה מקצועית לתחום של החינוך ואף אחד לא מכיר בזה. הן נעשקות ומפרנסות יחידות. אין להן פת לחם. הבעלים לומדים תורה. והן שואלות אותי בתור גרפולוגית, הן מבקשות הכוונה מקצועית, תציעי לנו מקצוע אחר. באתי לרבקה אמרתי לה שצריך לעשות עם זה משהו".

רבקה משלימה אותה: "אני יושבת בהנהגה ומכירה את הסיפורים האלה. הלכתי עם אודליה לאבא שלי. הוא ראה את המכתבים שקיבלנו מעובדים. הוא בכה. אמר אני מתחנן בפניכן – תאגדו אותן בהסתדרות."

הוא פנה גם לאלי ישי והוא אמר "אני רוצה שכל הרשת תאוגד בהסתדרות. זה עדיין לא קרה. מעיין החינוך התורני של ש"ס ומרגי- מרכז גני הילדים. ואבא ביקש. אנחנו היינו שמה, ואלי היה שם ונהרי כאחראי על החינוך היה שם וכולם שמעו. הוא אמר – אני מתחנן בפניכם, ככה הוא אמר, עם דמעות. הוא שמע את הסיפורים האלה ואמר: אלו מחנכות דור העתיד, בהן אפשר לפגוע?".

"מנהלי העמותות הם כוחניים. הם מהלכים אימים על העובדות. אבל לאחרונה יש טוויסט בעלילה". אומרת מעודה ומגדירה את זה במדויק. רבקה מוסיפה: "הן התחילו לדאוג לעצמן. אנחנו הגענו להישגים כל כך משמעותיים, בכל המאבקים שלנו ניצחנו. קיבלנו היתרים גורפים מרבנים לגשת לערכאות בית הדין לעבודה. הם נתנו גב חזק לעובדים ונצמדו לחוק. ברגע שעובד רצה להתאגד וחווה הפרעה בהתארגנות, בית הדין לעבודה לא היסס להסתכל על זה בחומרה רבה. העשייה שלנו מביאה רוח חדשה. פתאום פתחנו להן את העניין. ככה אני קוראת לזה. אמרנו להן שמגיע להן. אם אתן תתאגדו נוכל לעזור לכן. זה עדיין לא פרץ את ההמונים אבל זה גם יגיע. אני מאמינה שזה גם יגיע. כי כל התאגדות מוצלחת גוררת אחריה עוד. את יודעת כמה פניות יש אצלנו היום? בעקבות ההצלחות שלנו איגדנו את 'קן ציפור' – עמותה של גנים באלעד. יש הסכם קיבוצי. כמה חרשנו, כמה פעמים בית הדין לעבודה, את לא יודעת כמה עבודה הייתה שם. ועכשיו יש הסכם".

הבת של

 ניראה כי צ'יקוטאי מודעת לכוחן של מילותיה כבת של מי שנחשב לגדול התורה. בשתשובה לשאלה על האם היותה הבת של מרן משפיעה על האיגוד היא עונה בלי להתבלבל: "כן בהחלט".

"הנשים מאוד מאוד מתלהבות מזה. זה נותן להן את התחושה שאם אני הבת של הרב זה בסדר. אני לא אעשה משהו שהוא לא בסדר. זה טוב. כי אבא שלי באמת היה בעד. אני אראה לך מכתבים נפלאים שאבא שלי כתב בעד ההסתדרות. הוא תמך בכל ליבו בהסתדרות. כי הוא אמר שזה הגמ"ח הכי גדול בארץ".

הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בשיעור השבועי, 2013 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90).

 איגוד הבלניות שהוקם ברמה הארצית, מוחזק עכשיו גם כן על ידי צ'יקוטאי. אי הצדק בתחום עבודה זה מביא את צ'יקוטאי לתמוך ולארגן את אחת ההתאגדויות יוצאות הדופן בעת האחרונה, איגוד הבלניות במקוואות.

"זה משהו שהוא מקומם. גם כילדה הייתי מאוד שוחרת צדק. אבא שלי תמיד היה צוחק ואומר לי את עורכת דין. מי מינה אותך להיות עורכת דין. הייתי באה לדבר בשביל אחרים והוא היה אומר לי מי מינה אותך להיות עורכת דין והייתי אומרת לו אתה מינית אותי. הייתי שוחרת צדק וגם היום עדיין זה משהו שבוער בקרבי. לא יכול להיות שיהיה עושק ואי צדק. התחלנו לאגד את הבלניות וכבר יש באז מטורף. אנחנו גם עם חברה קדישא ואני רוצה להתחיל לארגן גם את המטהרות. רוצה שתהיה להן הדרכה, פסיכולוג צמוד. כמו שיש לזק"א".

היה לנו דיון בהנהגה על העוני וקמתי ואמרתי שהפתרון נגד העוני זה ההסתדרות כי פה דואגים לך שתקבלי את מה שמגיע לך. זהו. ואני יושבת בכל ישיבות ההנהגה ואני רואה והלב שלי מתמלא אושר שאני עובדת במקום כזה שהוא באמת הגמ"ח הכי גדול במדינה. ואני היום אומרת – יש עוני? מי מגן עלינו מפני העוני היום? רק ההסתדרות. כי בכנסת מדברים הרבה הרבה, בממשלה דואגים לעצמם. מי שדואג היום באמת לעובדים ולזה שלא יהיו עניים זה רק ההסתדרות ואני באמת מאמינה בזה בכל ליבי".