דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חברה ועבודה

המגזר החרדי / בין גמרא לדיני עבודה: על השאלות ההלכתיות בהתארגנות עובדים

האם מותר לעובד "לפגוע במעסיק" ולשבות, ומה מעמדם ההלכתי של בית הדין לעבודה ושל הנהגת ההסתדרות? עם ריבוי התאגדויות העובדים בחברה החרדית, נפתחות גם השאלות ההלכתיות הנוגעות לעבודה מאורגנת

הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בשיעור השבועי, 2013 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90).
הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בשיעור השבועי, 2013 (צילום: יונתן סינדל פלאש 90).
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

כניסתם של יותר ויותר עובדים לציבור העובדים המאוגדים מזמנת לבתי הדין הרבניים סוגיות הלכתיות חדשות אשר לא נדונו בהם בעבר. לפני כחצי שנה, פנתה קבוצת עובדות חרדיות לבית הדין של הרב קרליץ בבני ברק, במטרה לברר "מה הם התנאים שעל פיהם ובהתקיימם מותר לעובדים להתאגד בכדי לשמור על זכויותיהם, ובכדי לשפר את תנאי העסקתם?" ונענתה כי "התאגדות מותרת בתנאי שהתאגדות זו לא תביא לפעולות שאינן על פי ההלכה".

"השאלה היא לא מה הזכות של העובדים להתאגד – אלא מה הזכות של המעביד להתנגד להתאגדות, ומה הזכות של העובדים להתאגד באופן שפוגע בזכויות הסכמיות או נהוגות אחרת של המעביד" הסביר הרב יעקב פרבשטיין, דיין בבד"צ נתיבות חיים בבני ברק, בכנס של המכון החרדי למחקרי מדיניות שנערך בשבוע שעבר בון ליר.

"להלכה אין שום דבר נגד התאגדות עובדים ואין סיבה שיהיה לה משהו נגד זה" אמר פרבשטיין, אך הוסיף כי בעוד שהעולם הדמוקרטי והחקיקה החילונית מכירים הן בזכות ההתאגדות כזכות יסוד והן בזכות השביתה כזכות הנתונה לעובדים מאוגדים – בעולם ההלכתי הנושא סבוך יותר. "בהיסטוריה של העבודה היהודית היו התאגדויות רבות ומלחמות של עובדים מאוגדים עם מעסיקים" הסביר, "היו גם התאגדויות לא לצרכי העסקה, וכולם שמעו על 'ועד ארבע ארצות', וכל מיני התאגדויות של בעלי עניין שקיבלו על עצמם התחייבות הלכתית לפעול באופן שיסייע לטובת כל המתאגדים, כשמי שיפר את ההסכמה הזו יכול בהחלט להיקנס ולהיפגע".

את השורשים לדיון ההלכתי בנושא ההתאגדויות ניתן למצוא כבר בגמרא. הרב הסביר אותם באמצעות מבואה משולחן ערוך (חושן משפט, סימן רל"א סעיף כ"ח) שם נכתב: "רשאים בעלי אומנות לעשות תקנות בעניין מלאכתם כגון לפסוק ביניהם שלא יעשה א' ביום שיעשה חברו וכיוצא בזה וכל מי שיעבור על התנאי יענישו אותו כך וכך". כלומר ההתאגדות שחבריה מתחייבים ביניהם לכללי התנהגות מסוימת, יכולה לחייב את החברים על פי ההלכה, ואף ניתן לקבוע סנקציות למי שיפר אותם.

אלא שבהמשך מטיל לכך השולחן ערוך שני סייגים, כשהראשון הוא כי לשם הקמתה של התאגדות שכזו, נדרשת הסכמה של כלל 'בני האומנות' לכללים. ("והא דבני אומנות יכולים לתקן ביניהם תקנות היינו כולם ביחד אבל שנים וג' מהם לא מהני").  הסייג השני קובע כי השימוש בסנקציות שהוסכמו כפוף למעשה לסמכות רבנית, במידה שישנה כזו במדינה: "במה דברים אמורים במדינה שאין בה חכם חשוב ממונה על הציבור אבל אם ישנו אין התנאי שלהם (או של כל בני העיר) מועיל כלום ואין יכולים לענוש ולהפסיד למי שלא קיים התנאי אלא אם כן עשו מדעת החכם": זאת למעט "מיהו אם ליכא הפסד לאחריני יכולין לתקן ביניהם מה שירצו (ב"י בשם הר"ן)" – כלומר אם לא עשוי להיווצר הפסד לצד שאינו חלק מן ההתאגדות הרצונית.

הרב פרבשטיין בכנס המכון החרדי "על עובדים מאוגדים חרדים ומה שבניהם" (צילום: המכון החרדי למחקרי מדיניות).
הרב פרבשטיין בכנס המכון החרדי "על עובדים מאוגדים חרדים ומה שבניהם" (צילום: המכון החרדי למחקרי מדיניות).

אחד הפוסקים המודרניים הראשונים אשר עסק ביישום חוקי העבודה וחוקים אחרים בהקשרם ההלכתי היה הרב ישראל גרוסמן, רב ירושלמי חשוב ואביו של הרב גרוסמן ממגדל העמק. הוא בחן בין היתר שאלה של עובדי מוסד חינוכי אשר ביקשו להתאגד, וקבע כי המגבלה שצריך 'תלמיד חכם חשוב' אינה תקפה בהכרח כאשר אין חכם חשוב יחיד דומיננטי ומקצועי. עם זאת הסביר הרב פרבשטיין את הלכתו של הרב גרוסמן, שבמקום שבו אין מנהג קודם של התאגדות, "אם העובדים יתאגדו באופן שישמש לפגוע בזכויות המעביד בלי הסכמתו הם עושים דבר שאין לו תוקף הלכתי".

לדברי הרב פרבשטיין, בניגוד לחוקי מדינת ישראל, ההלכה אף אינה מגנה על זכות השביתה כשלעצמה, ושביתה עשויה להיחשב מבחינה הלכתית כהפרה של חוזה העבודה. "השאלה מתי מוצדק לשבות ומתי לא, ועל חשבון מי, לא יכולה להיות תנאי מוקדם להסדרים (בין התאגדות למעסיק, נ.כ), משום שצריך גוף שלישי נייטרלי שיקבע האם השביתה מוצדקת, והאם הנזק שהיא גורמת גדול מהתועלת" הסביר, "ישנם תקדימים גם מהדור האחרון וגם פסקים של הרב אלישיב שמתירים לשבות גם במקרים שבהם נגרמות פגיעות למערכות, ולכן ברור שכל מוסד חייב לקבל על עצמו גוף ניטרלי וחיצוני שיקבע מתי מותר לשבות".

"אין ספק שהעובדים הם לא עבדים – מבחינה הלכתית הביטוי הוא 'עבדי הם, ולא עבדים לעבדים', כך אומר ה' ליהודים. כל שעבוד שנושא אלמנטים של עבדות, שעבוד שאי אפשר להיחלץ ממנו, נתפס כשלילי מבחינה הלכתית ומבחינת השקפת התורה" הסביר, "לכן הזכות המוסרית שיש לאותם עובדים, להרגיש שהם לא עבדים אלא אנשים בני חורין ובעלי זכויות תגרום לכך שיינתן להם גיבוי גם לצעדים שאין להם גיבוי הלכתי פרופר לפי הספר – ובלבד שהשביתה הזו נעשית בצורה מבוקרת". עם זאת הדגיש פרבשטיין כי לשם כך נחוצה גם מחויבות מלאה של ארגון העובדים לנהוג על פי דין תורה, המגובה גם בהתחייבות כתובה וחתומה של העומדים בראשו. פרבשטיין הסביר כי "אחד התחומים ההלכתיים שבהם יש השפעה מרובה 'לנוהג הרווח' הוא דיני העבודה. כאשר מצליחים להטמיע מנהגים נכונים בדרך מתאימה להלכה הם הופכים למחייבים הלכתית, ואז נמצאים כבר במצב שונה".

הנושא מתחבר לסוגיה מרכזית נוספת באשר להתאגדות עובדים במגזר החרדי – האיסור ההלכתי על פניה ל'ערכאות' – כלומר לבתי המשפט האזרחיים. "על פי ההלכה יש איסור חד משמעי וחמור לפנות לערכאות אזרחיות בסכסוך של יהודים האחד עם השני. אני חושב שהרוב המכריע של האנשים החרדים מכבדים את האיסור הזה – בלי קשר ללחצים חברתיים, שלדעתי פוחתים דרמטית, ולא בגללם. זאת אומרת, אם אנחנו באים לעזור לעובדים, אנחנו צריכים לעזור להם באופן שלא יפגע באמונות הבסיסיות שלהם כשמדובר באיסור חמור ומפורש". לפיכך, הסביר "אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהו הכלי שעומד לרשות העובדים אם אנחנו מונעים מהם את השימוש בכלי של בית הדין לעבודה? השאלה הזו היא גם במישור שלפני ההתאגדות – המלחמה על ההתאגדות עצמה, וגם במישור של עובדים מאוגדים – איך לשמור על הזכויות שלהם".

לדבריו ישנן שלוש נסיבות שבהן נוטים בתי הדין הרבניים לאשר גם פניה לערכאות החילוניות. הנפוצות שבהן הן נסיבות בהן הנתבע אינו מוכן להכפיף עצמו לדין תורה, וכן כשנדרשת עזרה דחופה ומידית כגון צו עיקול או צו מניעה כשיש חשש לנזק בלתי הפיך בטווח המידי שבית הדין לא יכול לעצור אותו. "בד"כ בתי הדין ייתנו רשות לפנות לבתי המשפט ולהיעזר בהם. זה נכון לסכסוכים אזרחיים וגם לסכסוכי עובדים". הסיבה השלישית והפחות נפוצה היא כשבית הדין רואה מסיבות שונות שהנושא אינו ישים לדין תורה, "זה קורה לפעמים כשיש צד שלישי שלא כפוף לדין, או כאשר מעורבת בעניין המדינה או רשויות המדינה".

אודליה מעודה רכזת האגף החרדי בהסתדרות בכנס המכון החרדי "על עובדים מאוגדים חרדים ומה שבניהם" (צילום: המכון החרדי למחקרי מדיניות).
אודליה מעודה רכזת האגף החרדי בהסתדרות בכנס המכון החרדי "על עובדים מאוגדים חרדים ומה שבניהם" (צילום: המכון החרדי למחקרי מדיניות).

החרדים מתאגדים

" זה לא סוד – התארגנות עובדים במגזר החרדי עדיין לא חלחלה לתודעה. זה מאוד קשה. המושג עדיין חדש ולא מאוד מוכר. אבל יחד עם זאת, ברוך השם, בשנתיים האחרונות זכינו לאגד כ-3,000 עובדים חרדים בהסתדרות. זה לא היה קל, אבל לאור העובדה שנחשפנו והיינו ממש בשטח נתקלתי בהעסקה פוגענית ברמה קיצונית" כך אמרה אודליה מעודה, רכזת האגף החרדי בהסתדרות, בכנס של המכון החרדי למחקרי מדיניות שנערך בשבוע שעבר בון ליר. מעודה ציינה כי האגף שהיא מרכזת את פעילותו "הוקם לפני שנתיים על ידי יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן", ובראשו עומד עו"ד רפי מלאכי. השניים, מעודה ומלאכי, מעידים על עצמם שנשלחו למשימתם הציבורית "במצוותו של מר"ן הרב עובדיה יוסף", אשר נחשף לנתוני הניצול במגזר החרדי ובייחוד בתחום החינוך, וביקש מהם לפעול להכנסת ציבור העובדים החרדי לארגון העובדים.

לדברי עו"ד מלאכי, הרב יוסף הסתמך על הגמרא וראה בהתאגדות עובדים ערך חיובי שהיה קיים אף בימי התלמוד. בספרו 'יחווה דעת' חלק ד' סימן מ"ח כתב, כשהוא נשען על דברי המהרי"ק, מחכמי איטליה במאה ה-15 ועל מקורות רבים נוספים: "ולפי זה רשאים מנהיגי האיגודים לאחוז בנשק השביתה לשם תוספת שכר או להקלה בתנאי העבודה וכו' וכפי שנוהגים כיום". לדבריו הרב עובדיה אף קיבל הלכתו של שלמה בן אדרת, מגדולי ספרד במאה ה-15, אשר קבע כי 'חכם חשוב ממונה על הציבור', הכוונה היא לאו דווקא לאישיות רבנית – אלא לגורם של איש ציבור מקצועי שכלל ציבור העובדים נותן בו את אמונם, ואשר הכללים שהוא קובע נועדו לשרת את טובת כלל ציבור העובדים. לפיכך לדבריו ליו"ר הסתדרות ולנבחריה – הנבחרים על ידי ציבור העובדים, ישנו מעמד הלכתי של ממש בקביעת מנהג המדינה.

כנס תעסוקה לאוכלוסיה החרדית בחיפה (צילום ארכיון: אבישג שאר ישוב / פלאש 90).
כנס תעסוקה לאוכלוסיה החרדית בחיפה (צילום ארכיון: אבישג שאר ישוב / פלאש 90).

מעודה מציינת שני מאפיינים מרכזיים של החרדים בשוק העבודה – הראשון הוא היותן של נשים רבות מפרנסות מרכזיות של המשפחה, והשני הוא החשיבות שמייחסים במגזר לעבודה במקום בעל צביון חרדי ההולם את אורח חייהם. לדבריה למרבה הצער, שני מאפיינים אלה משמשים באופן ציני מעסיקים, ביניהם גם מעסיקים חרדים רבים, על מנת לנצל את העובדות והעובדים ולפגוע בזכויותיהם הבסיסיות בעבודה.

"נתקלתי במקום עבודה בעל צביון חרדי לכל דבר, עם הפרדה מלאה בין החטיבה החרדית לחטיבה הכללית. בין היתר יש שם הפרדה מלאה בתנאי השכר, וגובה המשכורת. כולם עובדים עם הכשרה שווה, אבל השכר ותנאי ההעסקה שונים לחלוטין. ודואגים להפרדה מלאה כדי שהעובדות לא יחליפו ביניהן מידע" סיפרה. "באחד המקרים הגעתי למקום עבודה והבעלים אמר לי 'זה בית תמחוי, את באמת חושבת להקים ועד עובדים בתוך בית תמחוי? ראית פעם אנשים שמקבלים טובה מקימים ועד'? אני שואלת מה זאת אומרת מקבלים טובה?! הן עובדות, נותנות תפוקה ושירותים לגופים גדולים במדינת ישראל".

חלק ניכר מהמתאגדות והמתאגדים מגיעים מתחום החינוך, בו יש ייצוג יתר משמעותי של המגזר החרדי. "אני נתקלת במפרנסות יחידות, נשות חינוך טהורות, שמגיעות לשלב הפרישה עם 0 שקלים בקופת הפנסיה. למה? כי פשוט לא הפרישו להן. נתקלתי גם במקרים שבהם כתוב בתלוש שהפרישו, ובמקביל הקופה שולחת שאין הפקדות" מוסיפה מעודה, "נתקלנו לא מעט בעובדות שהתבקשו בצורה מאיימת על ידי המעסיקים להחזיר חלק מהשכר תוך 48 שעות, תוך איומים מחפירים. יש גם גאונים שמלבישים ומעצבים תלושי שכר באופן כוזב – מפחיתים את אחוזי המשרה, מערפלים את נתוני הוותק. נתקלתי בגננת שעובדת משרה מלאה 33 שנים ומקבלת 3300 שקלים. אין מושג של שכר מינימום, או כל מושג של חוק וסדר".

מעודה מאוכזבת במיוחד מהעובדה שרבים מהמעסיקים הנצלנים מגיעים מתוך המגזר, והיא מכנה אותם "המערב הפרוע של העסקונה". לדבריה רבות מהפגישות שלה עם העובדות מתקיימות באישון לילה ובמקומות מבודדים, בשל החשש מהתנכלות. ואכן היא מספרת כי המעסיקים אינם בוחלים באמצעים במאבקם לפגוע בהתארגנויות, ובכללם איומים להוציא ילדי העובדות ממערכת החינוך, כינויי גנאי, איומים בפגיעה פיזית. "הגענו למצב שמעסיקים זייפו מכתבים מבתי דין קדושים בארץ ישראל. זה לא שהדיינים שלנו רבני ישראל נותנים יד לדבר הזה, אלא שמישהו ישב שם והוציא מכתבים על השם של בית הדין".

הכנס נערך בעקבות מחקר של ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי מהמכון החרדי למחקרי מדיניות המעיד כי בעוד שתנאי העבודה והשכר במגזר החרדי נמוכים יותר משמעותית מאלו שבמגזר היהודי שאינו חרדי – אחוז ההתאגדויות במגזר זה נמוך משמעותית, ועמד ב-2012 על 18% לעומת 27% באוכלוסיה הכללית.

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!