"במועצה המנהלת של הביטוח הלאומי 56 נציגים, אבל הם מיותרים לחלוטין. בלי שום אפשרות לקבלת החלטה – כלום. להזיז רשמקול הם לא יכולים. פקיד אוצר זוטר מאשר או לא מאשר מבלי לדרוך בכלל במועצה". כך אמר אמש (חמישי) שר העבודה והרווחה, חיים כץ, בכנס אילת לעבודה, ופנה ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וליו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש – אשר לכל אחד מהם 12 נציגים במועצה, לצד ששת נציגי המשרד, להצטרף אליו למאבק על עצמאותו של הביטוח הלאומי.

"אני חושב שהיינו יכולים יחד ליצור מצב שאנחנו משפרים את איכות החיים של העובדים והגמלאים במדינת ישראל. יש הזדמנות ליצור מצב שיהיה ביטוח לאומי מסודר, מגובש, עם בסיס, עם קופה במדינת ישראל. ואת זה אנחנו צריכים לעשות" אמר.

"צודק השר – חיים הוא זה שמכניס את הידיים לבוץ, ומסתבר לאחרונה שהכסף לא נמצא. הוא באוצר, והם לוקחים אותו", השיב לדבריו ברוש. "אם הם מקום ההשקעה – הכי טוב שיהיה אצלם – אבל שירשמו את ההשקעה כמו שצריך וישלמו את הריבית, שצריכה להיות הכי שמרנית שאפשר. הביטוח הלאומי הוא של כולנו. אני מרים את הכפפה ובטוח שאבי יסכים. שנהיה חמישה חמישה חמישה והשר יהיה מנכ"ל הדירקטריון. השר יכול לעשות שינויים בחקיקה. אנחנו חרדים כמוך לביטוח הלאומי. אנחנו משקיעים את הכספים שם כדי להבטיח את עתיד העובדים שלנו".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ברוש התייחס בדבריו במושב הסיכום של הכנס גם להכבדת הנטל על המגזר התעשייתי בישראל. "לא מזמן היה מבצע נטו הוזלות. המס על הוידאו והמוצצים ירד מי שלא יודע. אבל בתקציב שעבר עכשיו בקריאה ראשונה יש גם נטו מיסים. למרות שהשר כחלון לא אוהב להטיל מיסים", אמר. "אף אחד בטח לא הקדיש תשומת לב לכך שמעלים את הבלו על הפחם. את מי זה מעניין? את ההוא מרשות החשמל שמרשה לחברת החשמל להעלות את מחיר החשמל. ולמה? – איכות הסביבה. כי ככל שהפחם יהיה יקר יותר ירצו לצרוך ממנו פחות, ואם לא יפעילו את תחנות הכוח בפחם אז יהיה יותר טוב. אבל אפשר היה להרים טלפון לרשות החשמל והוא היה אומר שחברת חשמל משתמשת במינימום הנדרש כדי להפעיל את תחנות הכוח הפחמיות ולא משנה כמה יעלה הבלו היא תמשיך להשתמש בכמות הזו". ברוש התייחס גם למס הבלו שיוטל על הפטקוק המשמש לתעשיית המלט המעמיד את מפעל מלט הר-טוב בסכנת סגירה, ולכוונת האוצר לחייב את המעסיקים בישראל לבטח עובדיהם נגד תאונות עבודה, בנוסף לתשלומי הביטוח הלאומי.

שרגא ברוש (דוברות התאחדות התעשיינים)

"לא יאומן איך ממשלת ישראל שמה פס על כחול לבן. אי אפשר להגיד את זה אחרת", אמר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. "כשאתה שומע שבכנסת עושים ריצוף עם ריצוף זר – ויש מפעל אחד 'נגב' שמייצר בירוחם ואפילו לא חושבים לפנות אליו לקבל הצעת מחיר. כשאתה שומע שביד ושם מרצפים בייבוא כי ככה בחר האדריכל, ולא מהמפעל בירוחם, אז מה תגיד למשק בית פרטי שפונה לייבוא? כשהמכרזים של החשב הכללי והשלטון המקומי, שיש שם אלפי מטרים של בניה של ריצוף – אלפים רבים – אומרים לך 'אני בוחר קבלן ישראלי' – אבל הריצוף הוא ייבוא. איפה העידוד כחול לבן? ואז מתפעלים שמפעל כמו ירוחם שובק חיים".

ניסנקורן התייחס גם להסכם המתהווה עם אייר אינדיה שיאפשר לה להפעיל טיסות בין הודו לישראל שיעברו מעל ערב הסעודית – דבר שאינו מתאפשר גם לחברות הישראליות. "אתה ההורה, הממשלה, ויש לך בכיתה ילד שלך – היצרן הישראלי, שמתמודד מול הילדים האחרים. מי מסכים שהילד שלו יהיה מוחרם? והתעופה הישראלית מוחרמת – היא לא יכולה לטוס מעל ערב הסעודית. והממשלה מעודדת את החרם על הילד שלה, ועוד נותנת לכך תמריץ כספי. אני לא נגד שאייר אינדיה תעוף לישראל מעל ערב הסעודית – אבל לא כשהילד שלי מוחרם! מחר זה יהיה עוד מדינות. מה זה אומר על התעופה הישראלית? צריך לפחות חברת תעופה ישראלית אחת חזקה, ואם אפשר כמה בכל מצב. ישראל היא לא שוויץ. היא באיום קיומי.

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בבית הדין הארצי לעבודה בנושא סגירת מפעל נגב קרמיקה 5 בדצמבר (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

שר היום לא חייב לנסוע דרך חברה ישראלית. אתם מעלים על דעתכם שר אמריקאי שיסע עם חברה לא אמריקאית? בישראל זו הנורמה וחס וחלילה לשנות אותה. יש לנטו בעיה קשה בנושא של כחול לבן. אני חושב שחייבים לעשות איזה שינוי". ניסנקורן הבהיר כי משבר התעשיה המקומית היה גם הרקע לשביתת המחאה סביב פיטורי העובדים בטבע, וכי ההסתדרות תפעל ליצירת תנאים להטבות מס ומענקים המחייבים את שמירת התעסוקה בישראל.