דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ט"ו באייר תשפ"ב 16.05.22
21°תל אביב
  • 16°ירושלים
  • 21°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 18°אשדוד
  • 16°באר שבע
  • 23°אילת
  • 22°טבריה
  • 14°צפת
  • 21°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תשתיות

חשיפת 'דבר ראשון' / דלק מאשרת לבורסה חשיפת דבר ראשון: מנהלת מו"מ על חלק ממניות EMG

בהודעה שמסרה לבורסה, הודיעה החברה כי היא מנהלת מו"מ בעניין בשיתוף עם חברת נובל אנרג'י | בשלב זה לא מדובר על רכישת כלל החברה, אך העסקה עשויה לתרום להחייאת EMG השקועה בחובות | עוד דיווחה דלק על התקדמות בחוזה הייצוא מול ירדן

פיצוץ בעקבות מתקפה נוספת בצינור הגז של חברת EMG בסיני בשנת 2011 . (AP Photo/Ashraf Swailem, File)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

חברת דלק קידוחים דיווחה אתמול  (רביעי) לבורסה בתל אביב על כוונתה למשא ומתן משותף עם חברת נובל אנרג'י לרכישת זכויות ב-EMG, כפי שפורסם לראשונה ב"דבר ראשון". בשלב זה, אין מדובר ברכישת החברה עצמה, אך העסקה תהיה מעין "רגל בדלת" העשויה לתרום להחייאת EMG כחברה עסקית בעתיד, בניגוד למצבה הנוכחי.

בדיווח לבורסה נאמר כי החברה החלה "בניהול משאים ומתנים עם בעלי הזכויות השונים ב-EMG לבחינת רכישת זכויות ב-EMG על-מנת להשתמש בצינור הגז שבבעלות EMG לצורך הזרמת גז טבעי מישראל למצרים. יודגש כי המשאים ומתנים הנ"ל אינם מחייבים את הצדדים עד לחתימת הסכמים מחייבים וכי אין כל וודאות כי ייחתמו הסכמים מחייבים כאמור".

לצד זאת, דיווחה החברה הבוקר על התקדמות בחוזה הייצוא הראשון עליו חתמה עם חברת החשמל הלאומית של ירדן, כי התקיימו כל התנאים המותלים שנקבעו בהסכם. שני חוזי הייצוא לא פורסמו לציבור בשל סודיות מסחרית, ובשל כך קשה להעריך את הפרמטרים הכלכליים שלהם, הכוללים חישובים מורכבים לגבי כמויות הרכישה, מנגנוני הצמדה והתחשבנות שונים.

כניסה לבעלות ב-EMG היא צעד משמעותי בהרבה מזה שדיווחה עליו דלק בסוף פברואר האחרון, אז נאמר בהודעה לבורסה כי החברה תיבחן מו"מ עם EMG לצורך הזרמת גז באמצעות הצינור הקיים של החברה במצרים – זאת כחלק מעסקת הענק מול "דולפינוס" המצרית לאספקת גז ממאגר "תמר" בשווי כולל של כ-15 מיליארד דולר, בשל האפשרויות לסינרגיה בין החברות.

EMG המחזיקה את צינור הגז המושבת בין ישראל ומצרים שקועה בחובות ובעלי המניות שלה מסוכסכים. ערכאות מסחריות קבעו חובת פיצויים נכבדת לחברה מחברות הגז ממצרים, איך כיום ספק אם יש בכוחה לנהל הליכי גבייה, היקרים בפני עצמם, ומצריכים בעל בית ממוקד ומחוייב. לכן ערכה של EMG לנובל ודלק כפול – גם יש להן את המיקוד והגב הפיננסי לנהל הליכי גביה ולממן את הסבת הצינור לדו-כיווני, וגם הן זקוקות לצינור עצמו בכדי לייצא גז למצרים. בעלי מניות EMG יוכלו לסיים את הסאגה שלהן עם המיזם שסיבך אותן ושוכב כאבן שאין לה הופכין, והמצרים יכולים להציע את דמי ההולכה בחלק שלהם בצנרת כתמורה שתכסה לאיטה את החוב.

סיכון וסיכוי לאינטרס הישראלי

יש לישראל הרבה מה להרוויח מהעסקה, כל עוד הממשלה לא תתרשל בתפקידה. פרק המיסוי במתווה הגז מחייב תשלום מס לפי המחיר הממוצע בישראל, גם אם הגז נמכר ליצוא במחיר נמוך. לחילופין, מותר ליזמים לשלם מס רגיל גם אם המחיר נמוך, ובתנאי שיתחייבו להציע את אותו מחיר בחוזים חדשים בישראל. כללים אלה משאירים הרבה גמישות אצל היזמים, ועל המדינה לוודא שהיזמים פועלים על פיהם. גם בצד הרוכשים המדינה צריכה לוודא שלא נעשים תרגילי מיסוי – בדמות רכישת גז ממאגרים בישראל ע"י חברות שליזמי הגז במאגרים יש חלק בהן. אם הם מוכרים לעצמם את הגז, האינטרס הוא להוריד את המחיר, ולחסוך בתשלומי המס. על פניו, עסקת היצוא הנוכחית היא ללקוחות תעשייתיים במצרים, ובמחיר גבוה מהמחיר הנוכחי בישראל, אך לא כל בעלי המניות של חברת "דולפינוס" המצרית ידועים ולכן יש לבדוק בקפדנות גם את זהות הרוכשת וגם את עלויות האמת של עסקה, לכשתתממש.

מה חסר במתווה הגז

מחיר הגז בעסקאות היצוא חשוב, מפני שמתווה הגז כולל מנגנון לפיו על יזמי הגז להציע בשוק המקומי גז בתנאים דומים לאלו שהוא מציע ביצוא, ולכן הפחתת מחיר ביצוא צריכה לאפשר את הורדת המחיר גם בישראל ללקוחות חדשים. לא ברור איך ומתי מנגנון כזה אמור לעבוד, והוא בעייתי בשילוב עם מדיניות סודיות החוזים. לפי הפרסום, מאגר "תמר" מתכוון למכור למצרים גז על בסיס קיבולת פנויה, כך שממילא כל הקיבולת תמשיך להימכר. גם אם יציע ללקוחות חדשים חוזים במחיר המצרי, לא תהיה לו קיבולת גז פנויה למכור וההצעה תהיה פיקטיבית או למועד רחוק מאוד. במתווה הגז אין קביעה ברורה לגבי תרחיש כזה, וממילא אין בו שום הגבלה לגבי החוזים הקיימים.

האם ישראל תתפשר על החובות ?

הניתוח באתר המצרי גם מדגיש את המאמצים המצריים להשיג מישראל הנחה בדמי הפיצויים אותם היא מחויבת לשלם לחברת החשמל בישראל. בחברת החשמל אומרים בעקביות כי אין שום כוונה לוותר למצרים על חלק מהחוב, אך יש סיכוי שמגעים בין ממשלת ישראל למצרים מתרחשים גם ללא ידיעת חברת החשמל. למען הסר ספק, גם שר האנרגיה יובל שטייניץ התחייב בשבוע שעבר שאין כוונה לוותר למצרים על החוב. הוויתור כפשוטו, נראית כאפשרות רעה מאוד – המדינה מוותרת על כסף של חברה ממשלתית כדי להתניע עסקה פרטית. בפועל, חלק נכבד מרווחי העסקה יוזרמו לממשלה ב-3 ערוצים: תמלוגים, מס חברות ומס רווחי יתר, שיכולים להגיע עד בערך 50%, אם לא יבוצעו תרגילי התחמקות ממס אמת.

כלומר, פשרה כלשהי לגבי חוב של 2 מיליארד דולר (כולל הריבית) היא הגיונית לעומת פוטנציאל הכנסה של 7.5 מיליארד, או בהנחות שמרניות יותר 4-5 מיליארד דולר. שנית, ליזמי הגז יש אינטרס זהה בהשלמת העסקה והממשלה יכולה ליצור מנגנון התחשבנות לפיה היזמים הפרטיים יספגו חלק ממחיר הפשרה עם חברת החשמל.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!