דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באייר תשפ"ב 20.05.22
19°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 19°תל אביב
  • 19°חיפה
  • 17°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 26°אילת
  • 17°טבריה
  • 19°צפת
  • 18°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

פרסום ראשון / האוצר: קיצור שבוע העבודה יעלה את ערך השעה וישפיע גם על השעות הנוספות

בזמן שהמעסיקים וההסתדרות ממשיכים להתגושש, הממונה על השכר באוצר מחזק את עמדת ההסתדרות ואף מעניק פרשנות מרחיבה שלא נלקחה קודם בחשבון

עבודה במשמרת לילה. ארכיון (צילום: לואיס פישר/ פלאש90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

שחקן שלישי ומשמעותי במיוחד מצטרף למחלוקת בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים סביב השאלה האם קיצור שבוע העבודה ישפיע או לא על גובה שכר המינימום.  עיון מעמיק שערך "דבר ראשון" בדו"ח שפרסם אתמול (ד') הממונה על השכר במשרד האוצר, גילה התייחסות מפתיעה של האוצר שמחזקת את עמדת ההסתדרות ואף מעניקה לה פרשנות מרחיבה – דווקא לטובת העובדים.

"בינואר 2018, כחלק ממהלך שאגף השכר והסכמי עבודה היה שותף לו, הוכרז על קיצור שבוע העבודה ל-42 שעות ללא הפחתה בשכר", נכתב בדו"ח. "ליישום החלטה זו צפויה השפעה משמעותית על המשק בשל השפעתה על גובה שכר המינימום השעתי, שעלה כתוצאה מההחלטה ועל עלות השעות הנוספות, בשל עליית ערך שעת העבודה המשפיע על התשלום שמשולם לעובדים עבור שעות נוספות", נכתב עוד.

משמעות הדבר היא כי לפחות על פי האוצר, לא רק ששכר המינימום השעתי אמור לעלות ולהיטיב בעיקר עם עובדים חלשים המועסקים במשרות חלקיות כמו בענפי האבטחה והניקיון – אלא שגם עובדים המועסקים במשרה מלאה ומקבלים רכיב שעות נוספות בשכרם, צפויים לראות שיפור במשכורתם החודשית. זאת משום שכל שעה נוספת בה הם עובדים, תחושב על בסיס חלוקת שכר הבסיס שלהם ב-182 שעות במקום ב-186 שעות כפי שנהוג היום.

"המדיניות הממשלתית בנושא שעות עבודה היא תוצר של מספר רב של שיקולים ומכך נובעת גם השונות הרבה בין המדינות בעניין שעות העבודה", צוין בדו"ח. "מחד ככל ששבוע העבודה קצר יותר ושעות העבודה פחותות – רווחת העובדים עולה. מצד שני, כל שעת עבודה מניבה תפוקה למשק ושוויה נאמד בסכומים גבוהים. במאזן בין התועלת של רווחת העובדים לתועלת של המשק כולו מהתפוקה של שעת עבודה נוספת ישנם שיקולים נוספים שראוי לקחת בחשבון", סייגו מחברי הדוח וסיפקו גם הסבר: "רווחת עובדים גבוהה יותר תשפיע לחיוב על התפוקה השולית של שעת העבודה, אך לא ברור האם התפוקה הכוללת תעלה או תרד. אנו נמשיך לבחון את השאלה האם קיצור שבוע העבודה מעלה את הפריון הכולל של המשק, אך בינתיים ההנחה היא כי רווחת העובדים תעלה כתוצאה ממהלך זה הן בשל שיפור האיזון בין עבודה לפנאי והן כתוצאה מעליית ערך השעה שתשפיע על השכר המשולם בגין שעות נוספות".

ניכר שבנשיאות הארגונים העסקיים הופתעו מהעמדה הזו של הממונה על השכר באוצר, שעשויה לסנדל מעט את העומד בראשה, שרגא ברוש, בוויכוח מול ההסתדרות. ואולם, בארגון דבקים גם היום בעמדה שלפיה לקיצור שבוע העבודה לא אמורה להיות כל השפעה על השכר בפועל: "נשיאות הארגונים העסקיים עומדת מאחורי ההסכם לקיצור שבוע העבודה שנחתם בינה לבין ההסתדרות, כפי שהיא עומדת מאחורי כל הסכם עליו היא חתומה. היישום צריך להתבצע בהתאם לכתוב בהסכם במפורש, ובהתאם לכוונת הצדדים, ולא באופן שונה מהכתוב בהסכם, רק בשל דיון אחד לא ממצה בכנסת. למען הסר ספק, מההסכם לא עולה בשום דרך כי יש לתקן את חוק שכר מינימום. ההסכם מתייחס אך ורק לעובדים במשרה מלאה, העובדים כיום בין 42-43 שעות עבודה שבועיות, ולא לעובדים האחרים".

חלק ניכר מהשכר

רכיב השעות הנוספות הוא רכיב השכר שגדל בשיעור המשמעותי ביותר בשירות המדינה בעשור האחרון, ובאוצר מייחסים לו כ-8.5% מעליית השכר הנומינלי במגזר הציבורי בתקופה זו. עליה זו אינה תלויה רק בערך השעה אלא גם ב'סל' השעות הנוספות שמוקצה על ידי משרד האוצר לכל אחד מהמשרדים השונים, ובמספר השעות המבוצע בפועל על ידי כל עובד. לרכיב זה גם השפעה מהותית על פערי השכר המגדריים, במגזר הציבורי ובמשק בכללותו – בשל העובדה שגברים נוטים לעבוד יותר שעות בממוצע מנשים, בין היתר על רקע התקבעות תפקידי המגדר וחלוקת האחריות על הטיפול בבית ובמשפחה.

"בשנה האחרונה עשינו מהלך משמעותי ויצרנו הסכם להפחתה בשעות העבודה" אמר אמש ערן יעקב, הממונה על השכר, במסיבת העיתונאים עם פרסום הדו"ח. "עמדנו על כך שיעוגן בהסכם שזה יבוא כנגד העלאת הפריון באמצעות הכנסת טכנולוגיות. הוסכם עם ההסתדרות שככל שתהיה הכנסת טכנולוגיה לעולם הציבורי, שלא תהיה בה עילה לפגיעה או פיטורין של עובדים – זה לא יקיים עילה לשביתה או לעיצומים. זו בשורה ממש מהחודשיים האחרונים, והיא מאוד טובה". 

עד כה התמקדה המחלוקת בין ההסתדרות והמעסיקים בסוגיית ההשפעה של קיצור שבוע העבודה על שכר המינימום, ונושא ההשפעה על ערך השעות הנוספות טרם עלה לשיח הציבורי. שכר המינימום בישראל נקבע בחלוקת שכר המינימום החודשי, העומד כיום על 5,300 במספר שעות העבודה בחודש. לפיכך לטענת ההסתדרות, אמור צמצום חודש העבודה ב-4 שעות ל-182 שעות להביא לכך ששכר המינימום יעלה לכ-29 שקלים.

המעסיקים מנגד, נתלים בסעיף בהסכם הקובע כי "הפחתת שעת העבודה לפי הסכם זה לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתות שעות עבודה או לשינויים בתנאי העבודה של עובדים המועסקים לפני תחילת הסכם זה 42 שעות או פחות". לטענתם משמעות הדבר היא ששבוע העבודה של עובדים במשרה מלאה צפוי להתקצר מבלי לפגוע בשכרם, אך לדבר לא אמורה להיות כל השפעה שהיא על שכרם של מי שמועסקים פחות מ-42 שעות בשבוע.

יש לציין כי ההסכם כולל גם סעיף הקובע כי "בהתאמה לקיצור שבוע העבודה כאמור, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה", שעשוי לחזק את טענת ההסתדרות, וכן את פרשנות האוצר הנוגעת גם להשפעה על ערך השעות הנוספות. בהסתדרות מביאים כראיה לפרשנותם את העובדה שההסכם שנחתם ב-1995 לקיצור שבוע העבודה ל-43 שעות, נכתב באותו הנוסח והביא לעליית שכר המינימום בהתאם.

אמש אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית הקובעת כי במקום עבודה שעובדים בו במשמרות יהיה ניתן לעבוד שבוע אחד בתוך שבועיים בעבודת לילה וזאת במקום שבוע אחד בתוך שלושה שבועות – חוק אליו הסכימה ההסתדרות כחלק מההסכמות לקיצור שבוע העבודה. יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אלי אלאלוף מסר: "יש עובדים שזקוקים להכנסה משמעותית יותר. דאגנו לצורך של עבודה נוספת לעובדים שזה יהיה אך ורק לפי רצונם ולא כתכתיב של המעסיקים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!