דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בעולם

כלכלה עולמית / טראמפ יבלום את עסקת ברודקום-קוואלקום "מסיבות ביטחוניות"

נשיא ארה"ב הורה על המהלך בין היתר מחשש להשתלטות סינית על טכנולוגיה אמריקאית, על אף שברודקום היא חברה סינגפורית הרשומה כחברה אמריקאית | הצעד מתלווה להודעת הנשיא על הטלת מכסי מגן, בוול סטריט הגיבו גם הפעם בזעם

מבקרים בדוכן קוואלקום בתערוכת סלולאר בב'ייג'ינג אפריל 2017. (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein, File)
מבקרים בדוכן קוואלקום בתערוכת סלולאר בב'ייג'ינג אפריל 2017. (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein, File)
יונתן קירשנבאום

סערה בשוק ההיי-טק העולמי: הממשל האמריקאי הודיע אמש (שני) כי בכוונתו למנוע את מיזוג הענק בין ברודקום הסינגפורית קוואלקום האמריקאית. העסקה, בשווי מוערך של 142 מיליארד דולר, הייתה אמורה להיות המיזוג הגדול ביותר בהיסטוריה של ההיי-טק. ממשל טראמפ הסביר כי הרקע למהלך הוא "סכנה ביטחונית ברמה סבירה", אבל בוול סטריט זועמים על החלטה נוספת של הממשל האמריקאי להטיל מגבלות על השוק החופשי.

ברודקום, יצרנית שבבים סינגפורית, ניסתה בחודשים האחרונות להתמזג עם קוואלקום המבוססת בסן דיאגו, קליפורניה. ברודקום, שלמעשה רשומה כחברה אמריקאית בבעלות סינגפורית, עושה את מרבית עסקיה בארה"ב והודיעה כי היא מעוניינת להעביר גם את משרדיה לשם. לפני מספר חודשים הציעה החברה לדירקטוריון קוואלקום עסקת מיזוג, לה סירבו חברי הדירקטוריון. לאחר מכן, החלה חברת ברודקום לקדם השתלטות עוינת, על ידי החלפת חברי הדירקטוריון דרך מגעים עם בעלי המניות.

מנכ"ל ברודקום הוק טאן, נושא דברים בבית הלבן באירוע הכרזה על העברת משרדי החברה לארה"ב, מאחוריו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נובמבר 2017. (צילום: AP Photo/Evan Vucci, File)
מנכ"ל ברודקום הוק טאן, נושא דברים בבית הלבן באירוע הכרזה על העברת משרדי החברה לארה"ב, מאחוריו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, נובמבר 2017. (צילום: AP Photo/Evan Vucci, File)

בשבועות האחרונים נראה שעסקת הענק הגיעה כבר לשלבי הסיום, וברודקום הודיעה כי היא אכן תעביר את משרדיה לארה"ב. עם זאת, אתמול הודיע הנשיא דונלד טראמפ כי הוא אוסר על המיזוג, מטעמי ביטחון לאומי. בהודעה שפרסם הבית הלבן, טען טראמפ כי יש "עדויות אמינות" לכך ששליטה של ברודקום על קוואלקום "עשויה לגרום לאיום על הביטחון הלאומי של ארה"ב". הממשל הביע חשש לפיו שליטה סינגפורית על החברה האמריקאית תמנע מממשלת ארה"ב שליטה בפיתוח הטכנולוגי שלה, ועשויה להביא לשליטה של ממשלת סין על הייצור של טכנולוגיות אלו. זאת על אף העובדה כי בעלי החברה אינם סינים, אלא סינגפורים- בעלת ברית של ארה"ב במזרח אסיה. טראמפ אף טען כי המיזוג עשוי להביא ליציאה של מפעלים אמריקאים מארה"ב למזרח, ולהגברת יכולתה של ממשלת סין לגשת לטכנולוגיה המיוצרת במפעלי ברודקום.

חברת ברודקום מסרה בתגובה כי אין לטענות הממשל כל שחר, וכי היא "מסרבת בתוקף לקבל את הטענה לפיה המיזוג עם קוואלקום מהווה איום ביטחוני לארה"ב".

לממשל טראמפ יש את הסמכות למנוע מיזוגים ועסקאות מטעמי ביטחון לאומי, כמו כל ממשלה ריבונית המעוניינת לשמור על האינטרס הציבורי כשזה נמצא תחת איום מפעילות בשוק החופשי. עם זאת, נשיאים אמריקאיים נמנעים, בדרך כלל ועד כמה שאפשר, מצעדים מסוג זה, שנתפסים בשוק כ"התערבות בלתי מוצדקת של הממשלה בשוק החופשי".

צעד זה אף מגיע בתוך רצף של החלטות מצד ממשל טראמפ שהכעיסו מאד את חסידי השוק- ביניהן ההחלטה להטיל מכסים על ייבוא המתכת לארה"ב, בגינה התפטר בשבוע היועץ הכלכלי הראשי גארי כהן.

בחודשים האחרונים החל הממשל האמריקאי להגביר את הפיקוח על השתלטות חברות זרות על חברות אמריקאיות. בשלושים השנים האחרונות ביטל באופן ישיר נשיא ארה"ב מיזוג מסוג זה רק ארבע פעמים – פעמיים מתוכן במהלך כהונתו של טראמפ. לצורך ההשוואה, קודמו בתפקיד, הנשיא ברק אובמה, אסר מיזוגים מסוג זה פעמיים במהלך שמונה שנות כהונה.

בוול סטריט הגיבו באופן שלילי מאד להודעה. שווי המניות של קוואלקום צנח מיד לאחר פרסום ההודעה, ורבים בוול סטריט גינו בחריפות את החלטת ממשל טראמפ להטיל מגבלות על מה שהם רואים כ"עסקה לגיטימית במסגרת השוק החופשי". ביטוי מובהק לעמדה זו ניתנה בוול סטריט ג'ורנל השמרני, שהציגה את הכותרת לידיעה על האיסור "ברודקום: ממשלת ארה"ב מחדירה את עצמה לעסקת הייטק".

מדוע מתנגדים במגזר הפיננסי באופן נחרץ כל כך לצעד זה? ראשית, האיסור ביטל למעשה את רווחי הענק אותם עתידים היו בנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט לקבל מהעסקה. שתי החברות שכרו את שירותיהם של בנקי השקעות רבים בוול סטריט במאבק על תנאי המיזוג, חלקם במחירים של כ-145 מיליון דולר. בנקים אלו, ביניהם שמות מפורסמים כגון גולדמן סאקס, מורגן סטנלי, ג'יי.פי. מורגן ועוד.

עם זאת, רווחים אלו הם שוליים יחסית לעומת התזרים של אותם הבנקים, וסביר שהאיסור יוביל לשורה של צעדים מצד אותן החברות שידרשו גם הם את שירותיהם של בנקי ההשקעות. להתנגדות מוול סטריט יש גם אופי אידאולוגי – הנשיא טראמפ מראה יותר ויותר סימנים של הטלת מגבלות על השוק החופשי, דבר שנתפש כבלתי מתקבל על הדעת בשוק הפיננסי.

ג'ון קאבלאו, עורך דין שמתמחה בנושאי מיזוגים של חברות זרות, אמר כי החלטתו של טראמפ היא "חסרת תקדים", היות והוא החליט על דעת עצמו למנוע את המיזוג, לפני שהועדה שמונתה לבחון את העסקה סיימה את עבודתה. "צעד זה מתיישב עם מוכנותו של הממשל לקחת חלק אקטיבי יותר בשוק, וביישום מדיניות פרוטקציוניסטית. זוהי עמדה אקטיבית בהרבה בעיצוב השוק מאשר הממשלות הקודמות", אמר. בנוסף, כחלק מההחלטה של הממשל, אסר טראמפ גם על 15 מהמועמדים אותם הגישה חברת ברודקום לישיבה בדירקטוריון החברה המשותפת.

אותן ההגבלות מגבירות את המתחים בין ממשל טראמפ לוול סטריט, שהחלו לעלות בשבועות האחרונים. במגזר הפיננסי האמריקאי מתנגדים באופן נחרץ למדיניות הסחר של ממשל טראמפ, ובייחוד לכל ניסיון של הממשלה להגביל את החופש של השחקנים בשוק החופשי. עד להתפטרותו, היה גארי כהן, בעבר סגן נשיא בנק ההשקעות הענק גולדמן סאקס, נציג עמדתה של וול סטריט, לפיה אין להטיל ומגבלות על הפעילות בשוק בשם "שמירה על האינטרס האמריקאי". עזיבתו עשויה לחזק את האגף הממשל האמריקאי המעוניין להטיל מגבלות כאלו ואחרות על השוק. כפי שכתב רייאן סוויט, אנליסט בחברת דירוג האשראי "מודיז": "כהן היה, קרוב לוודאי, דמות מפתח בבלימת הסנטימנט הבדלני בממשל טראמפ מהשתלטות על המדיניות הכלכלית. עזיבתו מכניסה אי וודאות לגבי המשך כיוונו של ממשל טראמפ בכל הנוגע למדיניות כלכלית".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!