צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה בישראל ל-42 שעות נחתם הבוקר (ראשון) על ידי שר העבודה חיים כץ. זאת בהמשך להסכם שנחתם לפני שנה בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש. עם זאת, בין ההסתדרות והמעסיקים נתגלעה מחלוקת באשר להשפעת השינוי של תעריף שכר המינימום השעתי, שעומדת בעינה גם אחרי החתימה על צו ההרחבה.

בעוד שבהסתדרות מסרו הבוקר כי משמעות המהלך תהיה גם הגדלת גובה שכר המינימום השעתי, שיעמוד מעתה על 29.1 שקלים לשעה (לעומת 28.5 כיום), המעסיקים ממשיכים להציג פרשנות הפוכה. נושא זה עמד בשבועות האחרונים במרכז מחלוקת בין ההסתדרות והמעסיקים, שטענו כי ההסכמות שהושגו ביניהם לבין ההסתדרות התייחסו לקיצור שבוע העבודה של עובדים במשרה מלאה בלבד – בלא שינוי בגובה שכר המינימום.

שעות ספורות אחרי הודעת ההסתדרות, מסר ברוש ל"דבר ראשון" כי הוא מברך על קיצור שבוע העבודה, אך מיהר להוסיף: "חשוב להבהיר, וזאת על מנת למנוע בלבול אצל העובדים, כי שבוע העבודה יקוצר בשעה, אך ורק לעובדים העובדים במשרה מלאה, והצו לא משפיע על עובדים במשרה חלקית או על חוק שכר המינימום במשק".

עוד אמר ברוש כי "בראייה לטווח ארוך, עלינו לזכור שאם אנו רוצים בעתיד לשפר באופן משמעותי את השכר ובמקביל להפחית את שעות העבודה בישראל לממוצע במדינות ה-OECD, עלינו לפעול ביתר שאת להעלאת פריון העבודה שלנו, שעדיין נמוך ב- 25% משל העובדים באירופה וארה"ב. 25% הבדל הנו פער משמעותי, שמקשה על העלאת רמת החיים בישראל, וניתן לצמצם אותו רק על ידי השקעה מסיבית בהטמעת ציוד טכנולוגי מתקדם והכשרת כוח אדם טכנולוגי ברמה גבוהה למקצועות העתיד בתעשייה".

דו"ח הממונה על השכר שפורסם משרד האוצר בשבוע שעבר התייחס אף הוא לסוגית שכר המינימום השעתי בשבוע העבודה המקוצר,וצידד בעמדת ההסתדרות. באוצר טענו כי ההסכם, וצו ההרחבה בעקבותיו – צפוי להעלות את שכר המינימום השעתי, ואף את שווי ערכן של שעות נוספות, לעובדים המועסקים במשרה מלאה. צו ההרחבה משנת 1995, אשר קיצור את שבוע העבודה ל-43 שעות בשבוע – אכן השפיע גם על שכר המינימום השעתי הנגזר בישראל ממספר שעות העבודה החודשיות המגדירות 'משרה מלאה'.

קיצור שבוע העבודה, לראשונה  מאז שנת 1995, צפוי להיכנס לתוקף כבר החל מהחודש הקרוב – תחילת אפריל. על פי צו ההרחבה תבוצע הפחתת שעת העבודה ביום קבוע מדי שבוע, שיקבע על ידי מקום העבודה – בלא הפחתה בשכר. השכר השעתי יחושב מעתה על בסיס של 182 שעות עבודה בחודש במקום 186.

"השינוי שממנו ייהנה כל ציבור העובדים, מהווה עדות נוספת לכך שעבודה מאורגנת מצמצמת פערים חברתיים. ההתעקשות שלי ושל ההסתדרות על צעדים מקדמי שוויון והדבקות במעשים ולא בדיבורים, מביאות לתוצאות ועוזרות לאחות את הפערים בחברה הישראלית" אמר הבוקר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, "המהלך מקדם את האיזון הראוי בין עבודה לפנאי וזהו צעד חשוב ראשון בדרך ליעד: להביא לכך ששבוע העבודה בישראל יעמוד על 40 שעות בלבד. אני רוצה להודות לשר העבודה והרווחה חיים כץ על מעורבותו ועל כך שאנו יכולים לצאת היום בבשורה אמיתית. ברכות ומילים חמות גם לשר האוצר משה כחלון וליו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, על כך שהיו שותפים משמעותיים לקידום המהלך".

ההסכמות בין ההסתדרות והתעשיינים שהובילו לקיצור שבוע העבודה, כללו גם את הסכמת ההסתדרות לשינוי חקיקה המאפשר העסקת עובדים במשמרות לילה במתכונת שבוע-שבוע, אשר עבר בקריאה שנייה ושלישית לפני כשבועיים. כמו כן, על מנת שלא ליצור זעזוע במשק, הוסכם כי מכסת השעות הנוספות השבועיות המותרות תגדל בשעה ותעמוד על 16. צו ההרחבה קובע כי מעסיק יוכל לחייב עובד לעבוד בשעה אשר קוצרה – אולם שכרו ישולם לו עבור שעה זו כשעה נוספת.

בהסתדרות סימנו את קיצור שבוע העבודה בישראל ל-40 שעות, בהתאם לממוצע הרגולטורי ב-OECD, כיעד מרכזי לשנים הקרובות. זהו יעד הפוך למציאות כיום בה עובדים שכירים בישראל עובדים מספר רב יותר של שעות שבועיות מעובדים ברוב מדינות ה-OECD.  ההסכמות בין ההסתדרות לבין המעסיקים גובשו גם על רקע הרצון המשותף לקדם מדיניות נאורה שעוזרת להגביר את פריון העבודה במשק, לצד ההנחה שקיבלה ביסוס מחקרי על כך ששעות עבודה מרובות פוגעות בעובדים ומהוות גורם מרכזי להשפעות שליליות על בריאותם ועל יעילותם בעבודה.

בעולם ישנן מדינות נוספות שהחליטו לקצר את שבוע העבודה מסיבות שונות. האחרונות שבהן – קוריאה וגרמניה.