בשנה האחרונה מתגבר השיח על מצוקת בעלי החנויות מול המגמה הגוברת של רכישות באינטרנט. טענות בעלי החנויות, שמדברים על ירידה של עשרות אחוזים בהכנסותיהם, הייתה גורם מכריע בהחלטת משרד האוצר להוריד מכסים על שורה ארוכה של מוצרים – ממכשירי חשמל ואלקטרוניקה ועד הלבשה והנעלה. המצוקה הזו אפילו הונצחה במערכון של "ארץ נהדרת", המתאר את תופעת הקונים שמגיעים לחנויות רק כדי למדוד ואחר כך רוכשים את אותם המוצרים ברשת.

הדוחות הכספיים של החברות המחזיקות בקניונים, המתפרסמים בימים אלה יחד עם הדוחות של החברות הציבוריות, מציירים תמונה אחרת. על פי שורת הרווח של אותן החברות, נראה כי המשבר של ענף הקמעונאות נעצר אצל הסוחרים. מי שמחזיק בשטחי המסחר עצמם, רשם דווקא עלייה ברווחים.

כך, למשל, הדוחות הכספיים של קבוצת עזריאלי שפורסמו אתמול (רביעי), מציגים רווח נקי של 1.4 מיליארד שקלים ב-2017. זאת לעומת 1.8 מיליארד שקלים ב-2016 ו-0.8 מיליארד שקלים ב 2015. הירידה ברווח הנקי של 2017 נובעת בעיקר מהגדלה של תשלום המס בשנה זו (393 מיליון שקלים) לעומת השנה הקודמת (35 מיליון שקלים).

קבוצת עזריאלי היא מחברות הקניונים החזקות בישראל, ובבעלותה 18 קניונים ומרכזי קניות באזורים המבוקשים ביותר. אומנם הקניונים מהווים כשליש מהשטח הנדל"ני המניב של החברה, אבל הם אחראים ליותר ממחצית מהכנסותיה. השמועות על משבר בענף הקמעונאות ככל הנראה לא הגיעו להנהלת הקבוצה, שמדווחת על תפוסה של כ-99% באתרים שהיא מנהלת, ומקדמת בימים אלה בנייה של מספר פרויקטים חדשים בינהם קניון במתחם שרונה בתל אביב.

חברה נוספת שפרסמה אתמול דוחות כספיים ל 2017 היא ארנה סטאר גרופ בע"מ המחזיקה בין היתר את מרכז סטאר באשדוד ואת קניון ארנה בנהריה. סטאר גרופ הציגה אומנם ירידה בהכנסות מדמי שכירות, מכ-100 מיליון שקלים ב-2016-2015 ל-72 מיליון שקלים ב-2017, זאת במקביל לירידה בשכר הדירה הממוצע למ"ר בחוזים שנחתמו בשנה האחרונה. מצד שני, החברה עברה מהפסד של יותר מ-240 מיליון שקלים ב-2015, ו-80 מיליון שקלים ב-2016, לרווח נקי של 33 מיליון שקלים ב 2017.

האם המשבר בקמעונאות באמת לא מגיע לבעלות הקניונים?

לפער שבין זעקות השבר של הסוחרים לבין הדוחות הכספיים של חברות הקניונים ניתן לתת מספר הסברים. חברות הקניונים מפזרות השקעות וסיכונים במספר תחומים (עזריאלי, למשל, מחזיקה יותר שטח משרדים משטחים קמעונאיים) או במספר ארצות (ארנה פועלת בקזחסטן, לעזריאלי נכסים בארה"ב). אך הסבר זה לא מספק מאחר ועל פי הדוחות הכספיים דווקא השכירות בקניונים מהווה את רוב ההכנסות של שתי החברות.

הסבר נוסף קשור לעודף הכוח שיש לבעלי הקניונים על פני בעלי החנויות. כמו בתחום הדיור להשכרה, כך גם בתחום הקמעונאי, לבעלי החנויות אפשרויות מוגבלות כשרוב הקניונים בישראל נשלטים על ידי מספר מצומצם של שחקנים. בנוסף, לבעלי הקניונים גמישות רבה יותר בהקטנת ההוצאות שלהם לעומת בעלי העסקים, שמרבית הוצאותיהם מורכבות מעלות שכר הדירה והחזקת המלאי שהם יחסית קשיחים.

בנוסף, בעלי הקניונים נהנים מכך שלא כל העסקים הפועלים בקניון סובלים ממגמת הגידול של הרכישה באינטרנט. המסעדות, חנויות המזון ומתחמי הבילוי, לדוגמה,  לא מאוימים באותו האופן מהמסחר באינטרנט.