דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מסתננים

גירוש המהגרים / המדינה תשיב ובג"ץ יקבע: האם נוהל ההרחקה למדינה שלישית יצא לפועל?

רק באוגוסט האחרון קבע בג"ץ כי הנוהל חוקי, אך לאחר עתירות שונות החליט בית המשפט הגבוה לצדק לעצור את ההליך עד לתשובת המדינה - שתינתן היום | במוצאי שבת התקיימה עצרת גדולה בכיכר רבין כנגד הגירוש | האם למדינה חלופות אחרות?

שוטר במשטרת ההגירה בוחן את המסמכים של מבקשי מקלט בתל אביב. יולי 2009 (צילום ארכיון: אורי לנץ/ פלאש90)
שוטר במשטרת ההגירה בוחן את המסמכים של מבקשי מקלט בתל אביב. יולי 2009 (צילום ארכיון: אורי לנץ/ פלאש90)
יהל פרג'

פחות משבוע לתאריך בו אמורה המדינה להתחיל את ביצוע נוהל ההרחקה למדינה השלישית של האפריקאים השוהים באופן בלתי חוקי בישראל, אמורה היום (שני) המדינה להשיב לדרישת בג"ץ בדבר נוהל ההרחקה למדינה השלישית. כזכור, לפני כשבועיים קיבל בג"ץ את טענותיהם של ארגוני זכויות האדם כי נוהל ההרחקה למדינה שלישית, נוהל אותו אישר בג"ץ רק באוגוסט האחרון, אינו עומד באמנות הפליטים השונות וכי במדינות אלו צפויות סכנות למגורשים. הנוהל, באופן פורמלי, מדבר על הרחקה למדינה שלישית של גברים בגילאי 65-18, שאינם אחראיים על ילדים, שלא הגישו בקשת מקלט או שבקשתם נדחתה.

כבר באמצע פברואר קבע בית הדין לערערים כי המדינה אינה עושה די בבחינתה את בקשות המקלט, והורה למדינה להכיר כפליט בגבר אריתראי שנמלט מצבא אריתריאה. בית הדין קבע כי חוות הדעת של המדינה שגויה, לפחות במקרה של העותר, בדק את טענותיו וקבע כי העותר זכאי למעמד פליט. עו"ד אלעד כהנא, הפועל בקליניקה לזכויות פליטים מזה חמש שנים, ליווה את העתירה של מבקש המקלט מאריתריאה לצד ענת בן דור, והוא טוען כי כמה אלפים של בקשות מקלט של אריתריאים נדחו על בסיס חוות דעת שהוגשה למדינה לפיה אין להכיר כפליטים באריתראים הנמלטים מהצבא. מרשות האוכלוסין נמסר בזמנו כי הם "לומדים את פסק הדין ואת השלכותיו בטרם תתגבש החלטה לגבי דרך הפעולה בהמשך".

הפגנת המחאה נגד גירוש המסתתנים האפריקנים ומבקשי המקלט בכיכר רבין 24 במרץ 2018 (צילום: 'עוצרים את הגירוש')
הפגנת המחאה נגד גירוש המסתתנים האפריקנים ומבקשי המקלט בכיכר רבין 24 במרץ 2018 (צילום: 'עוצרים את הגירוש')

בתקופה האחרונה מפזרים פוליטיקאים שונים ממשלת נתניהו רמזים לכך שנוהל ההרחקה, כפי שהוחלט עליו באוגוסט האחרון, לא יצא לפועל באופן הזה. ראשונה ניתן למנות את סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, אשר נשמעה מטילה ספק במהלך ישיבת ממשלה ביכולת המדינה לוודא כי שלומם של האפריקאים המורחקים אכן נשמר, כפי שמתחייב מהחלטת בג"ץ.

גם דבריו של שר הפנים אריה דרעי, אותם אמר לעיתונאי רינו צרור במהלך ראיון לגל"צ בשבוע שעבר, מהם ניתן להסיק אולי על מהלך הכולל מדינות אירופה בהרחקת האפריקאים מישראל: "אני האחרון שרוצה לגרש אדם אחד, עד היום לא גירשנו מסתנן אחד. אני מאוד רוצה למצוא תוכנית לפתרון הומני ואני במשא ומתן עם מוסדות האו"ם ועם מדינות במערב אירופה כדי למצוא תוכנית משותפת. עם כל הרגש ההומני שיש לי כלפיהם, והם אנשים כמוני וכמוך ואני לא מתייחס אליהם כאל מספרים, אבל הם לא פליטים הם מהגרי עבודה. יש כ-3,000 מביניהם שהם פליטים מדארפור. בד-בבד עם המדיניות של היציאה מרצון. סגרתי את מתקן חולות. חלק מהמסתננים ישארו ויפוזרו. אם כל-כך כואב למדינות האו"ם שיקלטו אותם, אם לא אני דבק במדיניות שהחלטתי עליה".

בחודשיים האחרונים, העלה הילוך הקמפיין נגד גירוש האפריקאים למדינה שלישית והתקיימו הפגנות של נשים, ילדים, תושבות ותושבי דרום ת"א, באוניברסיטאות ועוד, כשבמוצאי שבת האחרונה התקיימה עצרת גדולה בכיכר רבין בת"א.

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!