פסק הדין שנתן היום (שני) נשיא בית הדין הארצי לעבודה יגאל פליטמן במעמד פרישתו, משנות לחלוטין רבות מהנורמות הנהוגות כיום בהעסקת עובדים בענף המלצרות. ההחלטה תכנס לתוקף בעוד תשעה חודשים, ובינתיים עשינו לכם מעט סדר וניסינו לענות על כל השאלות שעולות ביחס לשינוי הצפוי:

האם פסק הדין אומר שלא יהיו יותר טיפים במסעדות?
פסק הדין אינו מבטל את שיטת הטיפים – אלא מסדיר אותה. הוא קובע כי יש לראות בכספי הטיפ בענף המסעדנות הכנסה של המסעדה אשר חייבת לשמש לתשלום שכר עובדי השירות במסעדה – ומבחינת המלצרים הטיפ הוא שכר עבודה לכל דבר ועניין המזכה אותם בזכויות סוציאליות ותנאי עבודה נוספים שהמעסיק יהיה מחויב לשלם, מעבר לכספי הטיפים. יתכן וחלק מהמסעדות יעדיפו לוותר על שיטת הטיפים בכלל ופשוט לכלול בחשבון 'דמי שירות' אחוזים קבועים ו/או בשכר שעתי לנותני השירות. ככלל תושפע מדיניות השכר של כל מסעדה על פי יכולותיה הכלכליות, יכולתה ורצונה להתחרות על כוח אדם איכותי וכוח המיקוח של העובדים העשויים להתארגן לשם שיפור תנאיהם.

האם הפסיקה החדשה משפיעה גם על ענפים אחרים מלבד ענף המסעדנות? מה לגבי קייטרינג?

בית הדין הבהיר במפורש כי הוא חל על תשלום תשר בענף המסעדנות בלבד (מסעדות, בתי קפה, ברים ופאבים). בענף הקייטרינג, אולמות וגני האירועים ישנו הסכם קיבוצי וצו הרחבה הקובעים כי הטיפ לא יהווה חלק משכר העבודה. לפיכך, בניגוד לנהוג בענף המסעדנות, על המעסיק לשלם לפחות שכר מינימום בנוסף לכספים שמקבל העובד מהטיפ, והוא אינו מחוייב בתשלום תנאים סוציאליים על כספי הטיפ.

אילו זכויות סוציאליות יושפעו מפסק הדין?
עבור כלל שכרו של העובד, כולל הטיפים, יופרשו 'הפרשות החובה' הכוללות את ההפרשה לביטוח הלאומי ולקרן פנסיה בשיעור של 6.5% הפרשות מעסיק ו-6% נוספים הפרשות מצד העובד. לפיכך במידה ויפוטר העובד יהא זכאי לתשלום דמי אבטלה מהביטוח הלאומי בהתאם להכנסתו הממוצעת הכוללת את הטיפים, וכן במידה וחלילה יפגע בתאונת עבודה יחושבו הטיפים בחישוב גובה הגמלה לה הוא זכאי. כמו כן, יחושבו הטיפים לצורך זכאות לפיצויי פיטורים, ימי מחלה, ימי חופשה, ימי הבראה, וכן בגין ימי מילואים, היריון, טיפולי פוריות או אבל.

האם מותר למעסיק לקחת את הטיפ לעצמו?
בית הדין הבהיר כי היות והלקוח משלם את הטיפ עבור עובדי השירות ששרתו אותו (מלצרים, ברמנים, עובדי מטבח וכו') – על המעסיק חלה החובה לחלק אותו בין עובדים אלו. חל עליו איסור לעשות בו שימושים אחרים, זאת בניגוד לנהוג כיום מצד מעסיקים רבים לשלשל חלקים מכספי הטיפ הניתנים לעובדיהם לכיסם. על אף שהוא מחוייב לשלם בגינו את מלוא הזכויות הסוציאליות, חל עליו איסור להפריש זכויות אלו מתוך כספי הטיפ למעט במידה וקיבל לכך הסכמה מפורשת מהעובד, ובתנאי שישלם לו למעלה משכר המינימום. לפיכך מומלץ לשים יתר תשומת לב לחוזי העבודה במקומות עבודה חדשים או לרענוני נהלים במקומות העבודה הקיימים, ולהתייעץ טרם חתימה על מסמכי ויתור על זכויות עם הסתדרות הנוער העובד והלומד המייצגת את עובדי סקטור המסעדנות, או בכל סוגיה אחרת שאינה ברורה לכם.

האם בנוסף להכנסה מהטיפ מחוייב המעסיק לשלם גם שכר מינימום?
על פי פסיקתו של בית הדין, הטיפים הם חלק אינהרנטי מהשכר הכולל של העובד, ובמידה והטיפים אינם מגיעים לגובה שכר המינימום (ובכלל זה גם זכאות לתוספות שכר בגין שעות נוספות ועבודה בשבת ובחג כקבוע בחוק) מחוייב המעסיק להשלים את היתרה. עם זאת הוא אינו חייב לשלם שכר מינימום בנפרד מהתשלום הניתן מהטיפים. זאת, בניגוד למשל להצעת החוק שהגיש ח"כ דב חנין בנושא.

מה יהיה על טיפים במזומן?
פסק הדין מבהיר כי כספי הטיפ יחשבו לשכר עבודה בין אם יועברו בקופה ובין אם לאו, בין אם ירשמו בספרי המסעדה ובין אם לאו. היות והוא מטיל על המעסיק את האחריות לשלם בגינם הפרשות וזכויות סוציאליות, סביר שידרשו מרבית המעסיקים להעביר את כלל הטיפים דרך הקופה באופן מסודר, או לפחות לבצע רישום של כל כספי הטיפ הניתנים לעובדים, אם הדבר לא נעשה ממילא עד כה.

האם יוטלו על הטיפים מיסים?
רואי החשבון עימם התייעצנו בנושא מעריכים כי קביעתו של בית הדין שהטיפים מהווים הכנסה של המסעדה מחייבת למעשה תשלום 17% מע"מ בגינם. בנוסף, משמעות תשלום הטיפים דרך תלושי השכר לעובדים היא שהם יחושבו לצורכי תשלום מס הכנסה וביטוח בריאות  מוגדל, במידה והעובד הגיע לסכומי סף המס, דבר שלא קורה ברוב המקרים.

מתי נכנס השינוי לתוקף?
היות ופסק הדין דורש היערכות של גורמים רבים, וביניהם המעסיקים והמוסד לביטוח לאומי, קבע בית הדין הארצי כי ההלכה החדשה תכנס לתוקף רק בראשית שנת 2019 (זאת למעט שני התיקים הספציפיים שהדיון בהם הביא להכרעה זו). בית הדין הבהיר כי שהות זו נועדה גם על מנת לאפשר למחוקק לגבש תיקון חקיקה חלופי. מזה שנים ארוכות שבתי הדין לעבודה קוראים להסדרת הנושא בחקיקה, וייתכן שההלכה החדשה תעודד את הצדדים הנוגעים לכך להגיע להסכמות שיאפשרו חקיקה שכזו. ייתכן שחלק מהמעסיקים יבקשו כבר במהלך השנה הקרובה להתחיל ולהטמיע במסעדות שבבעלותם את נהלי השכר החדשים הנגזרים מפסק דין זה – עוד טרם כניסתו לתוקף חוקי.