חברת דואר ישראל תשלם 50 אלף ש"ח לעובדת שהועסקה כדוורית במרכז חלוקה בנתניה, בתנאים פיזיים לא ראויים: ללא חשמל, מים ושירותים, כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בפסק דין שניתן לפני כשבועיים, רגע לפני חג הפסח. בכתב ההגנה טענה חברת דואר ישראל כי קבלת טענות העובדת תוביל ל'הפסקת חלוקת הדואר בישראל', זאת כיוון שמרבית הדוורים נדרשים לעבוד תוך הליכה רגלית ממושכת בלא הגנה מפגעי מזג אוויר ובלא שירותים, ואף ציינו כי החברה מפעילה מרכזי חלוקה נוספים, דומים לזה בו עבדה, 'בלא שהעובדים מתקוממים על כך'.

העובדת הועסקה במשך כשבע שנים במבנה טרומי קטן ששימש לחלוקת דואר, ואשר לא היה מחובר לחשמל במשך רוב תקופת ההעסקתה, מיוני 2007 עד דצמבר 2013, כחודש טרם סיום העסקתה של התובעת. בהיעדר חשמל לא ניתן היה להפעיל במבנה מאוורר או מיזוג, והטמפרטורה בו הגיעה בחדשי הקיץ עד ל-40 מעלות. פתיחת דלת המבנה בחודשי הקיץ הייתה חושפת את העובדת לשמש קופחת, והחברה סירבה אף להתקין בכנסיה גגון שימנע זאת. בחודשי החורף לא היה המבנה מחומם, ואף דלף מים מהתקרה. בימים בהם עבדה לאחר שעות שקיעת השמש, נאלצה להאיר את עבודתה באמצעות פנס.

על מנת להגיע לשירותים הקרובים כדי לעשות את צרכיה, הייתה צריכה העובדת לצאת למבנה אחר, שהיה אמנם במרחק מאה מטרים – אך מעבר לשני כבישים בלא מעברי חציה. דבר זה היה קשה על העובדת בייחוד בימי החורף הגשומים. גם היעדר המים הזורמים במבנה אילץ את העובדת להביא עמה את מי השתייה שלה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"נדגיש בהקשר זה את המובן מאליו", כתב השופט ספיבק, בפסק הדין כי "כל עובד זכאי לתנאים פיזיים הולמים במקום עבודתו. הזכות לתנאים פיזיים הולמים נגזרת מהחובה החוקתית המוטלת על כל מעסיק, מכוחו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לשמור על כבוד העובד, על צרכיו ועל סביבת עבודה ראויה עבורו." לצד זאת ציין ספיבק כי המחוקק התייחס במפורש לחובת מעסיקים במפעלים לדאוג להתקין שירותים זמינים לעובדיהם מכוח פקודת הבטיחות בעבודה – ולחוק החדש המחייב מעסיקים ומזמיני שירות של עובדי שמירה לדאוג לעובדיהם למחסה ראוי מפני פגעי מזג האוויר, גישה לשירותים, למים ולחשמל. על אף שהעובדת לא הועסקה במפעל או בשמירה, הבהיר ספיבק, "ניתן ללמוד על דרך ההיקש מהוראות אלו מהם התנאים ההולמים במקום עבודה שלהם היתה זכאית הנתבעת".

בית הדין לעבודה לא קיבל את טענת דואר ישראל כי בשל העובדה כי מרבית הדוורים בישראל עובדים בשטח בכל מזג אוויר, קבלת טענותיה של העובדת תגרור את הפסקת חלוקת הדואר במדינה. "אין בכך כדי לבטל את חובתה של הנתבעת לדאוג לתנאים פיזיים הולמים לאותם אלה מבין הדוורים, כמו התובעת, שמועסקים באופן קבוע בתוך מבנים', הבהיר השופט ספיבק. עם זאת קיבל ספיבק את טענת דואר ישראל כי היעדר טופס 4 ('אישור איכלוס') כשלעצמו אינו מהווה הוכחה כי מבנה כלשהו אינו ראוי להעסקת עובדים, אך הבהיר כי היעדר טופס כזה מגביר את חובת ההוכחה של המעסיק כי תנאי ההעסקה במבנה אכן ראויים – דבר שדואר ישראל כשל להוכיח. בנוסף לפיצויים בגין עגמת נפש, חוייבה החברה גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך עשרת אלפים ש"ח.

טרם הועסקה העובדת בתפקיד זה במתכונת עובדת זמנית בדואר ישראל, הועסקה משך שבע וחצי שנים כדוורית רגלית באמצעות חברות קבלן. על פי דו"ח הממונה על השכר לשנת 2016, חברת דואר ישראל הינה שיאנית המגזר הציבורי בהעסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, עם 1101 עובדי כוח אדם, מהם 440 דוורים ושליחים ו-517 עובדי מיון ותיוק. 228 מעובדי כוח האדם שהועסקו בדואר ישראל בשנת 2016 הועסקו במשרה מלאה, ו-105 נוספים הועסקו בשיעור של למעלה מחצי משרה אך פחות ממשרה מלאה.

מדואר ישראל נמסר לדבר ראשון: "פסק הדין התקבל אצלנו היום ואנו לומדים אותו".