במכתב ששלח השבוע המוסד לביטוח לאומי לנותני השירותים עדכן את התעריפים לשעת מטפל, זאת לאור קיצור שבוע העבודה ועליית שכר המינימום השעתי בעקבותיו. "שכר המינימום לשעה עבור המטפלות, ללא קשר לאחוז משרה, הינו 29.12", הודגש. העלאת השכר נדרשת כבר בשכר חודש אפריל.
כבר בשבוע שעבר הנחה הממונה על השכר את נציבות שירות המדינה ואת החשב הכללי להתחיל ליישם את שכר המינימום השעתי החדש. בהתאם, הורה החשב הכללי למשרדי הממשלה השונים לעדכן את התקשרויותיהם עם קבלני השירותים בתחומי השמירה והניקיון.
לאחרונה התכנס פורום דיני העבודה בלשכת עורכי הדין, על מנת לדון בהשלכות צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה. נציג משרד העבודה בדיון אמר כי "האכיפה נעשית לפי הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה וחוק שכר המינימום", חוקים שטרם תוקנו ל-182 שעות, אך הבהיר כי גם בהיבט האזרחי – עשויים מעסיקים להיות חשופים לתביעות מצד עובדיהם.
"החלטת ועדת ההיגוי אומרת את מה שהיא אומרת ולא אומרת את מה שאינה אומרת", אמרה עו"ד מיכל וקסמן-חילי שנשאה דברים בכינוס הלשכה. "היא אומרת שככל שמדובר בשכר מינימום ערך השעה עולה. כעורכת דין, נדמה לי שמכאן נובע שהמשק עבר ל-182 שעות עבודה בחודש. זה לא עולה באופן ישיר מהחלטת ועדת ההיגוי, זו לאו דווקא עמדת התאחדות התעשיינים – אבל נראה לי שיהיה קשה לבוא ולטעון משהו אחר".
על כך הוסיף עו"ד שי תקן, שהשתתף אף הוא בכינוס לשכת עורכי הדין, כי לא היה רוצה לייעץ למעסיק לפעול נגד הפירוש הזה, "כי לא הייתי רוצה לגונן עליו אחר כך בתביעה ייצוגית. לכן צריך להבין את הדברים בהקשר של איך שעובדים יחסי העבודה בישראל, כשהצדדים ליחסי העבודה קובעים נורמה". עם זאת, אמר כי "בית הדין לעבודה יפרש את ההסכם".
