סוגיית תעריף השכר השעתי אחרי צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה מתקרבת, ככל הנראה, לסיום. אבל אם לשפוט מהכינוס שערך אתמול (ראשון) פורום דיני העבודה בלשכת עורכי הדין בנושא, הקצוות הפתוחים שנותרו בשאלת השפעותיו של צו ההרחבה על שוק העבודה מעסיקות ועוד יעסיקו את אנשי המקצוע בתחום. כעת נראה שמי שייאלצו לענות על מרבית השאלות הם בתי הדין לעבודה. בינתיים הצדדים להסכם  – ההסתדרות הכללית ונשיאות הארגונים העסקיים  – סבורים שהנורמות החדשות שיצרו, כבר יתפסו בשטח, ואילו נציג משרד העבודה טען כי "האכיפה נעשית לפי הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה וחוק שכר המינימום". שני חוקים, יש לציין, שלא תוקנו עדיין בעקבות ההסכם או צו ההרחבה.

"מה שעשו ב-1995 זה להעביר את המשק לנורמה של 186 שעות עבודה חודשיות, מה שעשו עכשיו זה להעביר אותו ל-182. גם אז היה הפרש של כשבעה חודשים בין צו ההרחבה לתיקון של חוק שכר המינימום", אמר עו"ד שי תקן, שליווה את תהליך קיצור שבוע העבודה מטעם ההסתדרות. עו"ד מיכל וקסמן-חילי, ראש אגף עבודה בהתאחדות התעשיינים, הוסיפה כי "ככל שהדברים נוגעים לעובדים שמשתכרים שכר מינימום נראה שאין שאלה – זה עולה באופן אוטומטי בהתאם להבהרה שפרסמו הצדדים". לקריאת ביניים שטענה כי לשם כך נדרש צו הרחבה נוסף, השיבה כי "העמדה שלנו היא חד משמעית שזה חל על כל המשק".

עם זאת, וקסמן-חילי ותקן סייגו את עצמם, והבהירו כי הם הגיעו לפורום להציג את דעתם ופירושם המשפטי כעורכי דין, ולא את עמדות ההסתדרות וההתאחדות.

האודיטוריום בלשכת עורכי הדיו היה מלא באופן חריג לישיבות הפורום. חלק מהנוכחים אף הקדימו להגיע כדי לתפוס מקום. "נדמה שכל עורכי הדין לעבודה יהיו כאן היום", היה מי שאמר. על אף שרשימת השאלות לפאנל נאספה מראש, האווירה הייתה טעונה מאוד, במהלך הדיון ונזרקו לאוויר הרבה קריאות ביניים ושאלות, ונשמעו בקהל מלמולים של הסכמה או הסתייגות. "אנחנו לא יודעים מה להגיד להנהלת החשבונות", אמרה אחת מעורכות הדין.

"כמות השאלות גדולה מכמות הסעיפים, ואנחנו נתקלים בשאלות שאיננו יודעים לענות עליהן, ואנחנו אמונים לייעץ ללקוחותינו" פתחה עו"ד יעל דולב, המכהנת לצד תקן כיושבת ראש משותפת של הפורום, והנחתה את הדיון.

"החלטת ועדת ההיגוי אומרת את מה שהיא אומרת ולא אומרת את מה שאינה אומרת" אמרה עו"ד וקסמן-חילי, "היא אומרת שככל שמדובר בשכר מינימום ערך השעה עולה. כעורכת דין, נדמה לי שמכאן נובע שהמשק עבר ל-182 שעות עבודה בחודש. זה לא עולה באופן ישיר מהחלטת ועדת ההיגוי, זו לאו דווקא עמדת התאחדות התעשיינים – אבל נראה לי שיהיה קשה לבוא ולטעון משהו אחר".

על כך הוסיף עו"ד תקן כי "לא הייתי רוצה לייעץ למעסיק לפעול נגד הפירוש הזה, כי לא הייתי רוצה לגונן עליו אחר כך בתביעה ייצוגית. לכן צריך להבין את הדברים בהקשר של איך שעובדים יחסי העבודה בישראל, כשהצדדים ליחסי העבודה קובעים נורמה". עם זאת, אמר כי "בית הדין לעבודה יפרש את ההסכם".

נציג הרגולטור בדיון, עו"ד אור רוזנמן עוזר ראשי הסדרה ואכיפה בלשכה המשפטית של משרד העבודה הבהיר כי "המטרה היא באמת להביא את המשק לנורמה של 42 שעות בשבוע, קרי 182 שעות בחודש". על הדרך בה ינהג המנהל, אמר כי "האכיפה נעשית לפי הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה וחוק שכר המינימום שכרגע לפחות עדיין לא תוקנו". אך סייג כי "כמובן שבתי הדין, בתביעות אזרחיות, יתחשבו בצו ההרחבה".

משמעות דבריו של רוזנמן היא שמעסיקים שיתעקשו שלא להעלות את שכר המינימום השעתי מ-28.5 שקלים ל-29.1 שקלים, ולקצר את שבוע העבודה בשעה – לא יהיו חשופים, נכון לעכשיו, לתביעה פלילית או לעיצומים כספיים מצד המדינה, אך הם עשויים למצוא עצמם נתבעים על ידי עובדיהם.

עו"ד רוזנמן הוסיף כי משרד העבודה והרווחה מתעתד גם לפרסם הנחיות ברורות והבהרות רשמיות בנוגע לפרשנות הצו, אולם לעת עתה הם עוד אוספים לשם כך את השאלות הפתוחות העולות ממנו.

באופן מפתיע, הייתה זו דווקא עו"ד וקסמן-חילי, המייצגת על פי רוב את עמדת המעסיקים, שהבהירה כי משמעות קבלת ההנחה שהמשק עבר לנורמה של 182 שעות עבודה חודשיות, היא גם עלייה בערך השעה לצורך חישוב שעות נוספות או זכויות סוציאליות, של עובדים המועסקים על פי אחוזי משרה חלקיים – במידה והם משתכרים שכר חודשי ולא שעתי. אפילו אם שכרם גבוה משכר המינימום.

מנגד, הפתיע עו"ד תקן כשחידד שבמקומות שבהן צבירת ימי החופשה והמחלה היא שעתית, יש צורך להתאים אותן לקיצור שבוע העבודה. "מה זה אומר? במקומות שהצבירה היא לפי שעות – אם לעובד יש 186 שעות חופשה צבורה – מהחודש צריך להיות לו 182", אמר ואף המליץ לעורכי הדין לעדכן בעניין את לקוחותיהם.

שאלה נוספת שנשאלה היא האם יש להעלות את תעריף השעה של עובדים שעתיים, המשתכרים למעלה משכר המינימום. "העיקרון לפי ההסכם הוא שהתקציב לא משתנה. למשל עובד שמשתכר 50 שקלים לשעה ועובד פחות מ-42 – הדבר היחיד שישתנה הוא שכנראה שהסוציאליות שלו יהיו לפי 182" אמרה וקסמן-חילי. "כשאני קוראת את זה אני רואה שכל מה שהסעיף התכוון זה שלא יהיה שינוי והעובד לא יפגע כתוצאה משינוי שבוע העבודה. כשאנחנו מדברים על שכר שהוא מעל לשכר המינימום".

מנגד, אמר עו"ד תקן כי במקרים בהם העובד מועסק בשכר שעתי אך בהיקפי משרה הקרובים לאלו של משרה מלאה, הוא הנחה את לקוחותיו להעלות את תעריפם של עובדיהם המועסקים באופן שעתי ב-2.2% (כלומר ביחס שבין 186 ל-182 שעות), על מנת שלא להפלות אותם מול מקביליהם המועסקים בשכר חודשי. "לא יכול להיות נורמה של שיטת חישוב אחת לעובד שעתי ואחרת לעובד חודשי" הסביר, "יש נורמה אחת במשק והיא 182 שעות. במבחן התוצאה יש שתי דרכים לעשות זאת והן מגיעות לאותו דבר – או להעלות את השכר השעתי – או לשלם לו את השעה ה-43 למרות שהוא לא עובד אותה בפועל. תשאלו את עצמיכם איך הייתם מנסחים הסכם עבודה לעובד חדש – האם תעדיפו לתת לו 4 שעות בשבוע במתנה? סביר שלא".

גם עו"ד אבראהים כילאני, ממונה אזורי על יחסי עבודה במשרד העבודה והרווחה אמר כי הוא מנחה מעסיקים הפונים עליו לעדכן את ערך השעה והשכר, אך הבהיר כי זו פרשנותו האישית ולא עמדת משרד העבודה והרווחה, וכי המלצותיו בתחום זה למעסיקים ולעורכי הדין אינן מחייבות. עוד הבהיר, כי במידה ועובד או עובדת זכאים לשעת הורות יומית (שכונתה בעבר "שעת הנקה") או לשעת היעדרות בגין מילואים של בן או בת זוג – שעה זו אמורה להינתן להם בנוסף לקיצור שבוע העבודה על פי צו ההרחבה.

וקסמן-חילי ותקן הבהירו שמטבעם, הסכמים קיבוציים כלליים מנוסחים בזהירות ובכלליות ואינם יורדים לרזולוציות פרטניות מדי. "כולכם משפטנים, ולכל אחד מכם הזכות לפרשנות. אבל אנחנו בעולם יחסי העבודה, ובעולם יחסי העבודה צריך להיזהר ממשפטנות יתר" אמר עו"ד תקן, המגיע מעולם יחסי העבודה הקיבוציים ואשר כיהן בעברו כיו"ר האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות. לדבריו מאז ומעולם הובילו ההסתדרות והמעסיקים את הנורמות המקובלות בכלל המשק באמצעות הסכמים וצווי הרחבה, והקדימו פעמים רבות את המחוקק. כך לדבריו גם ב-1995 עברו כשבעה חודשים עד שתוקן חוק שכר המינימום בעקבות קיצור שבוע העבודה, ואילו חוק שעות עבודה ומנוחה לא תוקן בנושא זה עד היום (ועדיין מופיע בו כאילו שבוע העבודה בישראל הוא בן 45 שעות). "מי יבחן בסופו של דבר את הפרשנויות? בית הדין לעבודה. שאולי יבחן את זה אחרת על עובד ב-1000 שקל וחמש שעות, ועובד ב-30 שקל שעובד משרה מלאה אבל סופרים לו את זה שעתי".