שכר נמוך מהמינימום, היעדר הפרשות סוציאליות, הלנות שכר והיעדר כל ביטחון תעסוקתי – אלה הם תנאי העבודה של שחקניות ושחקנים בתיאטראות בארץ שנחשפו אתמול (שני) בוועדה לביקורת המדינה, ושנובעים בעיקר מהעסקתם במתכונת 'פרילנס'.

"תיאטראות מנצלים את זה שיש יותר שחקנים מהנדרש, ושהיכולת של עובד בחוזה פרילנסרים לעמוד על זכויותיהם היא פחותה. אונסים את השחקנים לחתום על חוזי פרילנס – והדבר ההזוי זה שזה כסף ציבורי. מדינת ישראל תמכה ב-94 מיליון שקלים בתיאטראות שברובם מועסקים שחקנים כפרילנסרים", אמר מנכ"ל ארגון השחקנים – שח"ם, אורי רשטיק. טרם הישיבה פרסמה השרה רגב הודעה כי תבחן מתן תמריצים למוסדות תרבות שיעניקו זכויות סוציאליות לאמנים, אולם נציגי משרד התרבות בדיון סירבו להתחייב כי התקנות החדשות יקבעו העסקה ישירה של האמנים בתנאי הסף לתקצוב.

Posted by ‎שח"ם – ארגון השחקנים בישראל‎ on Monday, 7 May 2018

"ב-2013 בקאמרי, פנו אלי והציעו לי תפקיד בהצגה, ואמרו לי שהתשלום הוא 250 שקלים להצגה" סיפר דניאל בוצר, שחקן וחבר הוועד המנהל בשח"ם. "באתי לחתום על החוזה, וראיתי שזה לא משנה איפה ההצגה – בקאמרי או בקריית שמונה – זה עדיין 250 שקל. כשאמרתי להם שזה לא נראה לי מקובל או חוקי הם אמרו לי – 'אין בעיה. יש עוד אלפים בתור שישמחו לתפקיד'. אז הסכמתי מתוך תקווה שבתפקיד הבא יעלה השכר – רציתי להתברג במערכת הרפרטוארית. לפעמים הייתי צריך לצאת ב-15:00 ולחזור הביתה באחת בלילה". מלבד הוצאות הנסיעות, ציין כי היה עליו להפריש עבור עצמו גם את דמי הביטוח הלאומי והפרשה לפנסיה על חשבונו בלבד. "את רוב מה שאתה מקבל אתה צריך להפריש כדי לחיות בעתיד".

"שחקנים מפחדים לתבוע" אמר רשטיק, "ניתחנו חוזה של שחקן שקיבל 6,000 שקלים עבור שלושה חודשי חזרות. ראינו שהוא הרוויח 13 שקלים לשעה – בלי תנאים סוציאליים. בחשבונית".

על פי הנתונים שהציג רשטיק, רק 200 מתוך 1,700 השחקנים והשחקניות בישראל המועסקים בכלל התיאטראות מועסקים במסגרת חוזי עבודה רגילים, בעוד היתר מועסקים למעשה במתכונת קבלנית של פרילנס – שתכליתה לטשטש את יחסי העובד-מעביד השוררים ביניהם לבין התיאטראות המעסיקים אותם. צורת העסקה זו מבקשת להציג את העובד כ'נותן שירות' או 'ספק' של התיאטרון, המגיש לו קבלות עבור שכרו במקום להיות זכאי לתלוש שכר. עו"ד אדם כהן שטורם משח"ם הסביר כי על הפרילנסרים לא חלות למעשה זכויות עובדים כגון מניעת אפליה במקומות עבודה וזכויות נשים בהיריון כעל עובדים אחרים. עם זאת, בשורה של תביעות שהגישו שחקנים בעבר, הכירו בתי הדין לעבודה בדיעבד ביחסי העובד-מעביד שחלו ביניהם לבין התיאטראות בהם עבדו.

Posted by ‎שח"ם – ארגון השחקנים בישראל‎ on Monday, 7 May 2018

עירית טפרסון, היא אחת מאותן שחקניות אשר תבעו את תיאטרון הבימה בגין שורה של הפרות כלפי זכויות העובדת שלה, לאחר שהועסקה במשך 14 שנה כפרילנסרית. "המקרה שלי הוא יוצא דופן משום ששחקנים פוחדים לעמוד על הזכויות שלהם. אני תבעתי את התיאטרון הלאומי. במשך שלוש שנים הייתי מולם בבתי משפט" העידה בפני הוועדה. "הבימה שינתה סעיף בחוזה ללא הסכמתי. לפי החוזה שלי המשכורת שלי היתה צריכה להיות צמודה לתוספות היוקר במשק, וביטוח לאומי שילמתי במשק 6 שנים גם את חלק המעביד. שחקנים מפחדים להסתכסך עם התיאטרון כי אחרת לא תהיה להם עבודה. לי לא היתה ברירה, אני אם חד הורית לשני ילדים שאחד מהם עם צרכים מיוחדים". לדבריה בעקבות התביעה, הפסיקה הנהלת התיאטרון לשלם לה את שכרה על מנת להפעיל עליה לחץ, וזאת על אף שהוסיפה לעבוד ולהופיע בהצגות. "הייתי בטוחה שהכל יגמר במכתב מעורך דין והתיאטרון יתפשר מולי, אבל נאמר לי 'תתבעי אותנו!'. עבדתי חמישה חודשים בלי משכורת כשאני מפרנסת לבד שני ילדים. נאמר לי – את רוצה את הכסף? אז תסכימי בתנאים שלנו. ואחר כך לקח לי הרבה זמן למצוא עבודה חדשה כי הנהלות תיאטרון לא אוהבים שחקנים שעומדים על הזכויות שלהם".

"נכנסתי להיריון, ובאמצע הצגה נכנסה המנהלת וצעקה עלי איך אני מעיזה להכנס להריון כשיש לה שלאגר ביד, והיא תדאג באופן אישי שלא אעבוד יותר בתיאטרון. ככה בפנים, על השולחן", סיפרה השחקנית אסתי זקהיים, המכהנת גם כיו"ר שח"ם. "עברו מאז כמה שנים, ואני עדיין כל פעם מקבלת טלפון מבמאי או במאית שרצו אותי, ואמרו להם 'לא אצלנו בתיאטרון'".

"יש פה כשל שוק בין המצב החוקי למצב בפועל. רוב הפרילנסרים הם עובדים בפועל" הסביר עו"ד ערן גולן, מומחה לדיני עבודה. "יש שלוש דרכים להתמודד עם זה – ארגוני עובדים, תביעות ייצוגיות או דרך המימון. העובדים זוכים במשפט אבל אחר כך יש להם קושי למצוא עבודה, ועבור יתר השחקנים שום דבר לא משתנה. אנחנו צריכים לבחון איך אפשר לשנות את המצב הכולל". ראש מינהל התרבות במשרד התרבות, גלית והבה שאשו, אמרה כי המשרד צפוי לתקן כבר השנה תקנות שיאפשרו לו לתמוך כספית בפעולות של איגודי העובדים לקידום מעמדם של אמנים מקצועיים והכשרות בנושא זכויות. לצד זאת הסבירה כי המשרד פנה להנהלת כלל מוסדות התרבות והאיגודים המקצועיים, הן בתחום התיאטרון והן בתחומי אומנות נוספים כריקוד ומוסיקה, במטרה לבחון תיקון תקנות שיאפשרו לתמרץ כאמור, מוסדות 'שיעניקו זכויות סוציאליות' לאמנים, שהם מקווים לפרסם עד תחילת שנת 2019. לדבריה תקנה כזו קיימת כבר בתחום הריקוד המתעדפת מבחינה תקציבית גופים הדואגים לרווחתן של הרקדניות.

Posted by ‎שח"ם – ארגון השחקנים בישראל‎ on Monday, 7 May 2018

יו"ר הוועדה שלי יחימוביץ' ואנשי ארגון שח"ם תהו מדוע תנאי העסקה מינימליים, ואופני העסקה הוגנים, אינם מעוגנים כתנאי סף לתמיכה במוסדות תרבות. על כך השיבה והבה שאשו כי "מבחני התמיכה מכוונים את ההתנהגות. לנגד עיננו חוק יסוד חופש העיסוק, הזכות של כל גוף להסדיר את יחסיו עם מי שהוא עובד איתם, לצד זכויות סוציאליות של מי שאני לא קוראת לו עובדות ועובדים אלא יוצרות ויוצרים. ואני לא שוכחת גם את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו".

רשטיק הגיב לדברים אלה והבהיר כי הארגון מברך על הכוונה לקדם את זכויות השחקנים והשחקניות, אך אינו רואה כל סתירה בין חוק יסוד חופש העיסוק לבין קביעת תנאי סף ברורים של העסקה הוגנת לתמיכה במוסדות התרבות. גם עו"ד גולן טען בתוקף כי "חוק יסוד חופש העיסוק לא נותן זכות להעסיק עובדים במתכונת פרילנסרים מדומה, ולעובדים ישנה הזכות להיות מועסקים על פי זכויות העבודה. "אני חושב שיש מקום לקבוע תנאי סף שיקבעו שמי שרוצה לקבל מימון מהמדינה יעסיק אותם באופן ישיר".

לדיון הגיע עו"ד יאיר דוד, המייעץ לתיאטראות הבימה והקאמרי. יו"ר הוועדה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' מתחה ביקורת חריפה, והביעה אכזבה מכך שאף מנהל מטעם מוסדות אלו לא בחר להגיע לדיון בעצמו. "אם היו יושבים כאן המנכ"לים והסמנ"כלים קולם היה נשמע. אי אפשר לשלוח לפה עו"ד חיצוני ואז להתלונן שקולם לא נשמע", אמרה. עו"ד דוד טען כי בתיאטראות אלו מתקיימים משאים ומתנים קיבוציים מול ארגוני העובדים, ולדבריו שחקני התיאטרון אינם מקבלים שכר הנופל משכר המינימום הקבוע בחוק. "עושק של זכויות ותשלום שכר שלא עומד בסטנדרטים הבסיסיים ביותר, הוא לא תקין ולא צריך לקרות. אבל ישנם שחקנים שמיוזמתם ומרצונם מבקשים להיות פרילנסרים כי הם לא רוצים להיות מחוייבים או עובדים של התיאטרון. הפרת זכויות היא לא בבית ספרנו ואם נעשה דבר לא תקין הוא יתוקן".

"בצעירותי עבדתי כפרילנסרית בקול ישראל ונוצלתי עד עפר" הגיבה יחימוביץ' לדבריו, והוסיפה: "אל תספר לי שיש עובדים שמבקשים להיות נעשקים. ונגיד שיש כאלה – מה עם אלא שרוצים לקבל שכר וזכויות?". אורי רשטיק הוסיף כי ישיבת מו"מ שתוכננה להתקיים היום בוטלה לאחר שהנהלת הבימה פנתה אליו ואמרה לו כי תבטל את הפגישה במידה ולא יפנה לוועדה בכנסת ויבקש לבטל את הדיון. לדבריו השיב שהצדדים יפגשו בוועדה.

לאחרונה אושרו תקנות של משרד העבודה והרווחה, אותן יזם השר חיים כץ בשיתוף פעולה עם ארגון שח"ם, על פיהן כל אמן שיחתום על חוזה העסקה בכתב לתקופה של שלושה חודשים או חמש הופעות יוכר בביטוח הלאומי באופן אוטומטי כשכיר. שינוי זה צפוי לחייב את  התיאטראון להפריש עבורם דמי ביטוח לאומי, גם במידה והוגדרו כפרילנסרים, ויקל על השחקנים למצות את זכאותם לזכויות סוציאליות הניתנות לכלל השכירים במשק על ידי הביטוח הלאומי כגון דמי אבטלה.

מלבד אמנים ושחקנים, צורת ההעסקה במתכונת 'פרילנס' הולכת וצוברת תאוצה מאז שנות ה-90 בישראל ובעולם, ונפוצה מאוד גם במקצועות העיתונות, הצילום, ההדרכה וכן במקצועות טיפוליים ייחודיים כגון טיפול באומנות, בבעלי חיים וכו'. בעוד שבמקרים רבים מדובר בהעדפה אישית של עובדים לעבוד כעצמאיים, במקרים אחרים דוחפים המעסיקים את שוק התעסוקה למודל קבלני זה, עליו חלים פחות חוקי עבודה, החוסך להם כאמור את עלויות ההעסקה, מקשה על יכולת ההתארגנות ומייצר עובדים חלשים יותר. כך מוצאים עצמם עובדים רבים כ'פרילנסרים באל כורחם' – על אף שהיו מעדיפים לעבוד כשכירים.