בעקבות אישור הרפורמה בחברת החשמל בממשלה אתמול, צפויה להודיע היום (ב') הממשלה על הסרת העתירה לבג"ץ אותה הגישה במטרה להגביל את זכות השביתה בשירותים החיוניים – כך נודע ל"דבר ראשון". עם זאת, נראה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לא זנח את כוונותיו, והוא מוביל מתקפה חריפה נגד זכות השביתה שעשויה להתפתח בקרוב גם לכדי צעדי חקיקה.

בישיבת הממשלהשנערכה אתמול תקף נתניהו בבוטות חסרת תקדים את העבודה המאורגנת, ואמר כי הוא מנסה להיאבק כבר שנים "בשאלטרים" ולא מצליח. לדבריו, "לפני 100 שנה היה צורך בוועדי העובדים, בשנים שבהן העסקה של ילדים הייתה נפוצה במשך שעות ארוכות. כיום, במקום להגן על העובדים — הם פוגעים בחברה עוד יותר. כיום צריך לשמור על האזרחים מפני הוועדים".

למרות דברים אלה של ראש הממשלה, אושרה הרפורמה. עם זאת, נתניהו עלול לפנות לניסיון אחר להגביל את זכות השביתה – חוק בוררות חובה. בהסתדרות מבהירים שמהלך כזה לא מקובל עליהם וכי יילחמו בו. מעניין לציין, כי בעבר במשרד האוצר הייתה התנגדות להסדר של בוררות חובה, בשל האפשרות שבורר חיצוני יקבל סמכות להורות לאוצר לשנות החלטות תקציביות בבוררות על תוספת שכר.

מאז החתימה על ההסכם מול ההסתדרות לפני כשבועיים לא הודיעה הממשלה מתי תמשוך את העתירה. ההודעה על משיכת הבג"ץ נדחתה לאחר דחיית הדיון על הרפורמה בממשלה בשבוע שעבר, אך כעת צפויה הממשלה להודיע על ביטול העתירה. מטרת הבג"ץ הייתה להגביל את יכולתה של ההסתדרות להשבית את מה שמוגדר כ"שירותים חיוניים", כדי לאפשר לממשלה להכתיב את תנאי הרפורמה במשק החשמל, ללא התחשבות בהשגות עובדי חברת החשמל וההסתדרות לגבי המהלך שראשיתו בחקיקה משנת 1996. הממשלה טענה כי ועד עובדי חברת החשמל מונע את יישום הרפורמה על ידי שביתה פוליטית, שאינה מותרת בישראל. העובדים טענו שמדובר בשביתה כלכלית, כאשר הרפורמה פוגעת אנושות בזכויותיהם. המהלך עצמו – הפרטת מרבית מערך הייצור וחלקים נוספים במשק החשמל, לצד הוצאה של יחידות מהחברה – והשלכותיו על העובדים, לא נעשו מתוך משא ומתן עימם.

לאחר חודשים בהם התבצר בעמדתו לפיה יש לקדם את העתירה באופן עקרוני, ללא תלות במצב המגעים בין הצדדים, הודיע לפני כחודשיים ראש הממשלה בנימין נתניהו כי סיכם עם שר האוצר משה כחלון ושר האנרגיה יובל שטייניץ שימשוך את העתירה בבג"צ נגד זכות השביתה, בתמורה להסכמה על הרפורמה להפרטה חלקית של משק החשמל. בהודעה נכתב כי הוחלט שבמידה שבחודש וחצי מרגע ההצהרה יבשיל המו"מ המתקדם עם ההסתדרות בנוגע להשלכות הרפורמה על העובדים, לכדי הסכמים קיבוציים ויבוטלו שני פסקי דין שהכירו בזכות השביתה של העובדים בנסיבות של כפיית הרפורמה עליהם:  אחד מבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ושני מבית הדין הארצי לעבודה, תתייתר העתירה לבג"ץ והמדינה תשמור את כל טענותיה, כך שעתירה עקרונית דומה תתאפשר בעתיד. ההסתדרות לא צפויה להתנגד לביטול פסקי הדין,שכן לטענתה זכות השביתה עומדת באופן עקרוני גם ללא פסקי הדין, ומציאות של משא ומתן והסכמות בין המדינה להסתדרות מייתרות גם את הצורך בשביתה וגם בהליכים המשפטיים.

פורום יצרני החשמל הפרטיים צפוי להישאר לבדו כעותר כנגד זכות השביתה של עובדי חברת החשמל. ייתכן כי יבחר למצות את ההליך המשפטי בכל זאת, שכן הפורום מתנגד גם למתכונת הרפורמה, אשר לדעתו מהווה הפרטה רכה מדי. עם זאת, ללא הממשלה לצידם, סיכויי הפורום בעתירה ירדו במידה משמעותית.

המערכה הארוכה על השביתה

כפי שאמר אתמול ראש הממשלה, אין זו הפעם הראשונה בה הוא מנסה לצמצם את זכות השביתה. בשנת 2013 הוביל משרד ראש הממשלה, כשבראשו עומד בנימין נתניהו, יחד עם משרדי האוצר, המשפטים והכלכלה ניסוח הצעת חוק ממשלתית שעניינה קביעה של תחומים ושירותים, כגון בריאות, חוץ ותשתיות, אשר יוגדרו כחיוניים ולפיכך תיאסר על עובדיהם הזכות לשבות. הצעת החוק ביקשה לכונן מוסד שתפקידו יהיה לנהל "בוררות" בין נציגות העובדים והמדינה. ההסתדרות, כמובן, הודיעה כי קידום הצעת חוק זו תוביל למאבק חריף כנגד הממשלה, שיוכל בעצמו להגיע לכדי השבתה כללית של המשק.

הצעת חוק בוררות חובה שיחקה תפקיד במו"מ הקואלציוני להרכבת הממשלה הנוכחית, ב-2015. נציגי ראש הממשלה במו"מ ביקשו לדאוג שהסיעות השונות המצטרפות לקואליציה יתמכו בהצעת החוק, אולם משה כחלון וסיעת כולנו תבעו להוריד את הנושא מסדר היום כתנאי לכניסתם לממשלה. עם זאת, דואג הליכוד לשמור על הצעת החוק על אש קטנה ובטווח עין. אחד מצעדיה הראשונים של ח"כ שרן השכל מהליכוד עם כניסתה לכנסת, היה הגשתה מחדש – הפעם כהצעת חוק פרטית. במהלך הדיונים לניסוח חוק ההסדרים הצמוד לתקציב 2017-2018, העלה נתניהו את הנושא שוב בשיחה שקיים עם שר האוצר והפקידות הבכירה במשרדו. "אתם יודעים איך אפשר להשיג צמיחה של 5%? יש רק דרך אחת לעשות זאת. חוק בוררות חובה" אמר, ופנה באופן אישי לשר כחלון: "משה, אני ואתה כבר עבדנו יחד לא מעט. אנחנו לא תמימים. בוא נעביר את החוק הזה".

למעשה נושא הגבלת זכות השביתה מהווה אג'נדה מרכזית של נתניהו, עוד מימיו כשר האוצר בשנת 2003, כחלק מפעולתו להחלשת כוחה של העבודה המאורגנת בישראל. "לא ניתן לדבר הזה להימשך. אם ההסתדרות תמשיך בדרך זו, נשלול ממנה את הדרך לשתק את המדינה" אמר אז נתניהו, נוכח גל שביתות שהגיעו כתגובה למדיניות הקיצוצים וההפרטה שהוביל, ובייחוד כנגד הפרטת הפנסיות. גם באותה עת, נופף נתניהו בשורת הצעות חוק שנועדו להגביל את זכות השביתה – ביניהן, הצעה לחייב הצבעה טרם נקיטת שביתה במגזר הציבורי וטרם נקיטת שביתה כללית, וכן בקשה להאריך את משך תקופת הצינון בין הכרזה על סכסוך עבודה, לבין נקיטת צעדים ארגוניים מ-15 ל-60 יום.