השנים האחרונות לא קלות בעם היהודי. המתח סביב מתווה הכותל, ויכוחים על הגיור, מתח פוליטי סביב יחסינו עם הפלסטינים, קושי עמוק עם סוגיות מבקשי המקלט ומהגרי העבודה, יחסנו אל הפריץ העולמי – נשיא ארצות הברית, האופן בו אנטישמיות מתערבבת לעיתים עם אנטי-ציונות, תופעה עליה משלמים יהודי העולם מחירים לא פשוטים, ועוד ועוד. כל אלו מאתגרים את החיבורים בין מדינת ישראל ליהדות העולם, ובמיוחד לקהילות בארצות הברית.

על רקע זה הסקר שנערך לכבוד כינוס הוועד היהודי-האמריקאי (AJC) שמתקיים בימים אלו בירושלים מעלה שאלות קשות על עתיד העם היהודי. ה-AJC נוסד ב-1906 והוא ארגון א-פוליטי ללא כוונת רווח, העוסק בדיפלומטיה גלובלית ופועל למען בטחון ישראל, להידוק קשרי ארה"ב ומדינת ישראל ולקידום האינטרסים של העם היהודי. הסקר בחן מספר היבטים של הקשר בין יהודי ארצות הברית ליהודים החיים במדינת ישראל.

נשיא המדינה נושא דברים במפגש עם משלחת חברי הועד היהודי אמריקאי (AJC) בירושלים. בדבריו קרא ריבלין ליהודי העולם "השבט החמישי". 10 ביוני 2018 (מארק ניימן / לע"מ)

אפיון היהדות שונה, כך עולה מהסקר. היכולת ליהודי במדינת ישראל להיות בעל לאומיות יהודית ללא קשר דתי מעבר למסורת ותרבות, איפשרה לחידושים בתחום היהדות להתרחש מחוץ לבית הכנסת. בארצות הברית היהודים נכנסו בעיקר למשבצת המיעוט הדתי, ולכן התפתחו שם חידושים מאוד יצירתיים בתחום הדת. בהתאם בישראל אין כמעט אנשים שיגדירו עצמם דתיים רפורמים או קונסרבטיבים, ובארצות הברית אלו התנועות הדתיות הגדולות. כששאלו את משתתפי הסקר לאיזה מגזר דתי הם משתייכים, 37% מהישראלים הגדירו את עצמם כחילונים ופחות מאחוז (0.8) שהגדירו את עצמם כרפורמים, לעומת 16% חילוניים ו-29% רפורמים, מהאמריקאים, בהתאמה. אגב, אחוז היהודים האמריקאים הקונסרבטיבים הוא 14% ואחוז היהודים האמריקאים שלא מצאו את ההגדרה המתאימה בשאלון הוא 25%.

בישראל בשל יחסי הדת והמדינה, ההגמוניה האורתודוקסית ודינמיקות פוליטיות, את התחדשות התרבות היהודית עושים רבים מחוץ למוסדות הדת, אך בקרב יהודי ארצות הברית התחדשויות אלו באות לידי ביטוי ביחסם למספר דברים. כ-80% מיהודי ארה"ב תומכים בנישואים אזרחיים ובגיור רפורמי בעוד הישראלים מתנגדים (55% מתנגדים לנישאים אזרחים ו- 44% מתנגדים לגיור רפורמי). בנוגע לתפילה במתחם משותף לגברים ונשים ברחבת הכותל, סוגיה בגינה המדינה סערה עד לא מזמן בגין לחץ המפלגות החרדיות להקפיא את "מתווה הכותל", 73%מיהודי ארה"ב תומכים בהקמת רחבת תפילה משותפתבעוד 47.7% מיהודי ישראל מתנגדים לכך נחרצות.

גם בנושאים והשקפות פוליטיות, לא תמיד קל להבחין שמדובר בבני אותו עם: כ-80% מיהודי ישראל תומכים בדרך הניהול של טראמפ את מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב, בעוד יותר מחצי, 57%, מיהודי ארה"ב מתנגדים לה. אם ישבתם בציון ביום העברת השגרירות האמריקאית לירושלים בחודש שעבר, והרגשתם את אווירת החג שבאוויר – לא טעיתם. 85% מיהודי ישראל תמכו בהעברת השגרירות לירושלים, בעוד, בקרב יהודי ארה"ב הייתה פחות תמימות דעים למהלך, כש-47%  מיהודי אמריקה התנגדו לו. בכל מקרה, כ-68% מיהודי ישראל מאמינים שעל יהודי ארה"ב להפסיק להשפיע על מדיניות ישראל. 43% מיהודי ארה"ב הסכימו לאמירה זו.

שוני זה נובע גם מגישה שונה לסכסוך הישראלי פלסטיני. מהסקר עולה כי 48% מהיהודי ישראל מתנגדים לפתרון שתי המדינות ו-59% מיהודי ארה"ב דווקא תומכים בחלוקת הארץ. זה אינו שוני כל כך עמוק אך אם לוקחים בחשבון את ההתרחקות של הדור הצעיר יותר מישראל נראה שניתן לשער כי מגמה זו תחריף בעתיד.

אך הממצאים הקשים יותר הם באופן בו הנסקרים ענו על טיב הקשר בין יהודי ארצות הברית ליהודי ישראל. אהישראלים נוטים להרגיש קרובים יותר לאמריקאים היהודים מאשר היהודים האמריקאים מרגישים כלפי הישראלים. לשאלה: "אם נשתמש במטפורת משפחה, איך אתה מגדיר את מערכת היחסים בין יהודי ארה"ב (לישראלים) \ ישראל (לאמריקאים)" ענו 28% מיהודי ישראל כי הם רואים ביהודי ארה"ב אחים שלהם, בעוד 31% מהיהודי ארה"ב טוענים כי הם לא מרגישים שום קרבה, משום סוג, ליהודים בישראל. כ-40% מיהודי ארה"ב ו-39% מיהודי ישראל, מאמינים כי מערכת היחסים ביניהם היא, מטאפורית, מערכת יחסים של משפחה מורחבת. נתון מעניין נוסף הוא ש-15% מיהודי ארה"ב וכ-19% מיהודי ישראל מאמינים כי מערכת היחסים בין יהודי המדינות תיחלש בחמש השנים הקרובות, 60% מיהודי ארה"ב מאמינים שהיא תישאר אותו דבר, ורק 29% מיהודי ישראל מאמינים כי מערכת היחסים דווקא תתחזק. מניתוח הנתונים, נראה כי הקהילות דווקא מתרחקות אחת מהשנייה, כאשר יהודי ישראל לא לגמרי מודעים לפער ההולך ונפער בינם לבין יהודי אמריקה.

איך ניתן להבין את תוצאות הסקר? נחזור לבסיס. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. מיהו העם היהודי? לכאורה חוק השבות מגדיר כל מי שאפילו אחד מסביו או סבותיו יהודי כחלק מהעם המחזיק מניות בנדל"ן המשותף שלנו לחוף הים התיכון. זו אותה ההגדרה שהיטלר השתמש בה. כלומר מי שעשוי להיות מאוים בשל יהדותו יכול לראות את עצמו חלק מהעם, או לפחות לקבל הכרה במסלול מקוצר בפליטותו. לא בטוח שזו הדרך הכי מוצלחת להגדיר שייכות, אבל היו יכולות להיות דרכים רעות יותר.

העם היהודי, מאז השואה והקמת מדינת ישראל, פרוש מספרית בעיקר בשני מקומות. יש הרבה יהודים בעולם, כ-14.5 מיליון, מתוכם כ-6.5 מיליון בארץ ו-5.7 מיליון בארה"ב (ועוד קצת פחות מחצי מיליון בקנדה). יש גם לא מעט קהילות יהודיות, אבל במדינת ישראל יש את רוב יהודי העולם, כאשר רק בשנים האחרונות מספר היהודים במדינת ישראל עבר את מספר היהודים בארצות הברית.

קיימת תחרות היסטורית בין מדינת ישראל ליהדות ארצות הברית. כמו תחרויות אחרות במהלך ההיסטוריה היהודית, נניח בין בבל לירושלים, זו לא רק מחלוקת לשם שמיים. לאורך הדורות, העם היהודי היה מאוד טוב בלריב אחד עם השני. כשהמתנגדים והחסידים הלשינו אחד על השני לשלטונות בליטא ואוקראינה, כשהייקים לא רצו להתחתן עם האיסטה יודן, כשהתימנים שעלו לירושלים בשנת תרמ"ב (1882) נזרקו אל מחוץ לעיר כי שאר היהודים מכל העדות לא רצו להכיר ביהדותם, הם לא חידשו הרבה. הרי ירושלים נפלה על שנאת חינם. יש גם כמובן דוגמאות הפוכות. הצלה, התגייסות, חיבורים, קיבוץ גלויות, כל ישראל חברים.

התנועה הציונית אף הציבה בבסיסה את לקיחת האחריות על העם היהודי כולו. אפשר לקרוא לא מעט הוגי דעות מראשית הציונות כדי לתקף אמירה זו, אבל אפשר פשוט לראות גישה זו גם בחוק השבות המוזכר לעיל, וגם ביחסה של מדינת ישראל לקליטת עלייה, אחריותה כלפי קהילות יהודיות במצוקה, תרומתה לחינוך יהודי בקהילות שונות, ועוד ועוד. הציונות ראתה את מרכזו של העם היהודי במדינת ישראל. לעומת זאת גורמים שונים בקהילה הגדולה ביותר בעת הקמת המדינה, יהודי ארצות הברית, אפילו אז, לא מאוד אהבו את הקונספט והתנגדו לעמדה זו במספר דרכים. על הגדרתה של מדינת ישראל כמייצגת של יהדות העולם, כדוברת בשמם, כאחראית עליהם, היו ויכוחי ויכוחים גם בתוך הציונות וגם מחוצה לה.

אם תולדות המתח ברורים, ואם המצב הקיים ידוע, מה ניתן לעשות? הנושא לא מטריד הרבה יהודים ישראלים, כפי שניתן לראות מהסקר, אך מי שכן מוטרד מזה מחפש הרבה דרכים לחבר את הקצוות, ליצור מרכז משותף ולקרב את יהדות העולם למרכז הציוני בישראל, ואת יהודי מדינת ישראל לאחיהם ברחבי העולם.

במפגש שנערך עם משלחת כנס ה-AJC נאם נשיא המדינה רובי ריבלין. בדבריו התייחס לחזונו בדבר ארבעת השבטים החיים במדינת ישראל, ומקומם של יהודי העולם בתמונת עולם זו. הנשיא ברך את חברי הארגון בבואם לירושלים והביע הערכה על האהבה הגדולה של חברי הארגון לישראל ולעם היהודי מימי הקמת הארגון ועד ימינו. ״כבוד גדול לקבל אתכם כאן בירושלים", אמר הנשיא. "אתם השבט החמישי, אתם בשר מבשרה ומרוחה של ישראל. ילדינו בישראל לא יודעים די עליכם ואנחנו לא מכירים מספיק את חייכם ועלינו לשנות זאת". עוד אמר הנשיא כי הכוח של ישראל ויהדות התפוצות רב כאשר פועלים יחד ובשיתוף פעולה ועלינו למצוא דרכים נוספות לעשות זאת לטובת העולם כולו.

זוהי הצעה מעניינת להתמודדות עם המתח הקיים היום בין יהודי מדינת ישראל ליהודי ארצות הברית, אך נראה שיהיה צורך לשכנע לא מעט אנשים שהקשר בין כל חלקי העם היהודי, באשר הוא שם, ראוי בכלל לחיזוק ולהעמקה.