הדיווחים על מציאת מאגר גז ענק במצרים הובילו לצלילת מניות הגז בבורסה בתל אביב. בפועל, מדובר רק בהשלמת סקר תלת ממדי וקידוחי חיפוש שיתחילו בעוד מספר שבועות ע"י חברת ENI. המקרה מדגים את הרגישות הגבוהה בערך הכלכלי של מאגרי "תמר" ו"לוויתן" ביחס לגילויי מאגרים באזור, ואת הסיכון שלקחו המשקיעים המוסדיים בישראל, בהסכמתם לרכוש חלק מהבעלות במיזמים הללו.

הדיווח מלפני יומיים באתר Egypt Independent ציטט מקורות במשרד הנפט המצרי לפיהם צפויה הכרזה על תגלית גז ענקית, מה שבינתיים הסתבר כלא נכון. דיווח אתמול (רביעי) באתר Egypt Today מצטט "מקור רשמי" עלום בסקטור הנפט במצרים לפיו תוך מספר שבועות תתחיל חברת ENI האיטלקית לקדוח קידוחי חיפוש בשדה "נור" אחרי קבלת אישור קידוח ממשרד הנפט ולאחר השלמת סקר סייסמי תלת ממדי. לפי הדיווח אתמול, שר הנפט של מצרים, טארק אל מולה, נפגש ב-21 ביוני עם מנכ"ל ENI קלאודיו דסקלזי, ובכירים אחרים בתחום הנפט במצרים. דסקלזי הודיע כי ENI מתכוונת להשקיע עוד 3 מיליארד דולר בתעשיית הגז במצרים בתקופה הקרובה. אל מולה אמר כי פיתוח מאגר "נור" במצרים מתנהל במהירות ומקדים את לוח הזמנים, כך שתפוקתו תעלה במהירות. עליית כושר התפוקה במצרים אפשרו לה לחדול כבר השנה מייבוא גז טבעי נוזלי (LNG) ומעמידה בסימן שאלה את הצורך של מצרים בגז מישראל ומקפריסין, למרות ההכרזות על רצונה ביבוא גז אליה ממדינות אלו.

בשנה האחרונה חגגו יזמי הגז מספר בשורות: מזכרי הבנות לגבי יצוא גז לחברת "דולפינוס" המצרית, ותכניות לרכישת חברת EMG, שלה פוטנציאל לחדש את הולכת הגז ממצרים לישראל.

בישראל נשמעו מבקרים ספקניים ביחס לצורך המצרי בגז ישראלי כאשר כושר ההפקה במדינה נמצא בעלייה. לכן השמועות על מציאת מאגר גז ענק במצרים הובילו לירידות תלולות של מניות הגז בבורסה בישראל. חוזה היצוא למצרים אינו כה משמעותי בעבור מאגר "תמר" הפעיל, שאף הרוויח כבר יותר מכפי שהושקע בו תוך חמש שנים בלבד.

לעומתו, מאגר "לוויתן" נמצא בפיתוח, וללא חוזה היצוא למצרים מצבו הפיננסי לא מזהיר. למרות כל מאמצי משרד האנרגיה, היכולת להגדיל את הביקוש לגז טבעי בישראל מוגבלת. יזמי הגז ירוויחו ממדיניות "ההפרטה הירוקה" אותה מוביל השר יובל שטייניץ הכוללת סגירת תחנות כוח פחמיות והחלפתן בתחנות המונעות בגז טבעי. אמנם, ההסתדרות ועובדי חברת החשמל הצליחו לקבל את הרשות לשחלף בעצמם את התחנות, ללא הפרטה, אך במסגרת הרפורמה במשק החשמל, חברת החשמל תמכור 4.5 תחנות כוח, משוחררות מחוזי רכש גז.

הפרטות אלו, אם יתרחשו, יגדילו את הביקושים במידת מה, כאשר חברת החשמל מתכוונת להתמודד עם אבדן תחנות אלו מבלי לשנות את היקף הרכש המתחייב בחוזה הקיים בזכות זה שתקים תחנות חדשות בהיקף של 1,200 מגהוואט, ובזכות יכולת "לגלגל" התחייבות לרכש גז (TOP) לשנים הבאות.

הנפיצות של מניות הגז

הצרכים הכלכליים של יזמי הגז, והצרכים המשקיים של משק האנרגיה בישראל חופפים רק חלקית. היקף ביקושי הגז בישראל מצדיק בקלות את עלות הפיתוח של מאגר תמר, אך קשה למצוא הצדקה כלכלית לצורכי היתירות האנרגטית של ישראל, כפי שהוגדרו במשרד האנרגיה – שלושה מאגרים פעילים ("תמר", "לוויתן" ומאגרי "כריש-תנין" ) עם שלושה צינורות גז מחוברים לחוף (לצד גיבוי בחירום של האנייה המגזזת של חברת החשמל).

מכיוון שהמדינה לא רצתה להשקיע בעצמה, היא עיצבה מדיניות שונה: מתן הקלות נרחבות ליזמי הגז, העלאת נתח המדינה באופן מתון כגובת מסים על רווחי הגז (ועדת ששינסקי משנת 2011) ואישורי יצוא גז לאחר הבטחת כמות לשימוש במשק הישראלי לפי צפי ביקוש ל-30 שנה.

ההצדקה הכלכלית של פיתוח של מאגר "לוויתן" תלויה בחוזי יצוא אלו כי היקף הביקוש המקומי אינו גדול דיו, ועלול גם לחייב את בעלי המאגר להוריד באופן משמעותי את מחיר הגז, בכדי להסיט לקוחות ממאגרים אחרים. לכן כל ידיעה על חוזה יצוא מקפיצה את ערך המאגרים בישראל, וכל ידיעה על מציאת גז קרוב יותר למצרים יכולה לגרום לירידה בו.

בקבוצת דלק הסבירו כי חוזה היצוא למצרים מיועד לתעשיות מקומיות, ולא למתקני ההנזלה. עם זאת, גם הם הודו כי חלק מהגז יכול בסופו של דבר להימכר מחברת "דולפינוס" למתקני ההנזלה.

ברקע העסקה, עומדים שני קנסות ענק: האחד הוא פסיקת הבוררות לטובת חברת החשמל, של כמעט 1.8 מיליארד דולר, שלא נגבו והמצרים אף הודיעו בעבר כי לא ירכשו גז מישראל עד שעניין זה לא "יוסדר". הקנס השני הוא על השבתת מתקן ההנזלה של "יוניון פנוסה" במצרים, בהיעדר גז, שעשוי להגיע אף ל-8 מיליארד דולר. מדובר בנסיבות חריגות שעלולות לבטל את ההיגיון בתחשיבים כלכליים פשוטים.

ייתכן ששווה למצרים לרכוש גז מישראל, ואף במחיר יקר מגז מקומי, אם יצליחו במהלך זה להשיג ויתור ישראלי על כספי חברת החשמל, ולמנוע מעצמם תשלום קנס גבוה ל"יוניון פנוסה". אם אכן כך יתרחש, מעניין לראות מה תעשה ממשלת ישראל כדי לעמעם את העובדה שהיא הסכימה לוויתורים של 1.8 מיליארד דולר לחברה ממשלתית, בכדי לסלול את הדרך לעסקה בהיקף של עד 15 מיליארד דולר לחברות פרטיות. בחברת החשמל הודיעו שאין להם שום כוונה לוותר על החוב, אך איש לא רואה כעת באיזו דרך יצליחו לגבות את הכסף מהמצרים.

מורכבות נוספת מבחינת "דלק" ו"נובל אנרג'י" הוא אופן ההעברה של הגז הישראלי למצרים, כאשר החברה הציגה שלוש חלופות עקרוניות: השמשה מחדש של צינור EMG להזרמה בכיוון ההפוך, סלילת קטע צינור נוסף מהנגב לסיני והזרמה ארוכה יותר דרך הצנרת הנבנית כעת שתוביל גז מישראל לירדן וממנה למצרים.

עד כמה ישראל תגיע באיחור למשק אנרגיה "ירוק" ?

ארגוני סביבה טוענים כי המחויבות של ממשלת ישראל לבעלי ההון המחזיקים במאגרי הגז בישראל, גורמים לריסון הממשלה בבואה לקדם תכניות להתייעלות אנרגטית ופיתוח מקורות אנרגיה מתחדשים, שאינם מזהמים כלל.

במכרזים האחרונים שפרסמה רשות החשמל, עלות הפקת חשמל סולרי אף נמוכה מעלות הפקת חשמל מגז טבעי. עם זאת, בכדי להתבסס על "חשמל ירוק" במקום שימוש בדלקים, יש לגדיל באופן דרמטי את ההשקעות ברשת החשמל עצמה ופיתוח יכולות אגירת אנרגיה חשמלית, תחום הנמצא בתנופה של מחקר ופיתוח, אך נכון להיום אין בו עדיין פתרונות יעילים ומוכחים לאורך זמן. עובדה שמאפשרת לממשלת ישראל לחזק את החלטתה לבסס את משק האנרגיה בישראל על גז טבעי.

מנגד, מדיניות זו עשויה להשתנות ככל שהטכנולוגיה הזו תבשיל. בתרחיש זה, ערך מאגרי הגז עלול לצנוח בחדות, מפני שהביקוש המקומי לא יוכל לצמוח, ואפשרויות היצוא יהיו נתונות לתחרות של ממש, שלא כמו המבנה המונופוליסטי של השוק המקומי כיום.

המוסדיים לקחו סיכון גדול

מתווה הגז, שקבע מספר רב של הקלות ליזמי הגז, הטיל עליהם גם מספר חובות חדשות, וביניהן מכירת חלקה של "דלק" במאגר "תמר" תוך שש שנים, וירידת חלקה של "נובל אנרג'י" ל-25%.

"תמר פטרוליום" היא חברת אחזקות שגייסה הון מהציבור, ורכשה נתחים מחחלקן של "דלק" ו"נובל אנרג'י" ב"תמר", שהצטברו ל-16.75% כיום. השותפות של המוסדיים ב"תמר פטרוליום" היא גם כבעלי מניות וגם כרוכשי אגרות חוב של החברה.

שווי החברה ירד באופן משמעותי, כ-20%, מאז ההנפקה, ואף יותר מכך בהתחשב בירידות אתמול. אף על פי כן, הצלחה לממש את חוזי היצוא, או התקדמות משמעותית בפרויקט הבינלאומי אותו מקדם שר האנרגיה שטייניץ, להנחת צינור הגז הימי הארוך בעולם מהמזרח התיכון לאירופה עשויה לגרום לעליה בערך המאגרים.

לפי דיווח לבורסה, "נובל אנרג'י" ו"דלק" עדיין מחזיקות ב66% ממניות "תמר פטרוליום", כך שאינן עומדות עדיין בהוראות מתווה הגז. השאלה שעל הפרק היא מה יהיה מחיר המניות הללו עד המועד האחרון להפחתת האחזקות – במהלך שנת 2021.

ההנפקות שנעשו עד כה היטיבו עם בעלי המאגרים הנוכחיים, משום שעיתוי המכירה התרחש כאשר מאגר "תמר" נמצא בשיא רווחיותו, כאשר בעתיד יחל לשלם מס חברות והיטל רווחי יתר. בכך הצליחו בעלי המאגר לקבל מיליארדי שקלים כבר עכשיו, תוך הפחתת הסיכון של עצמם מירידת ערך עתידית, והטלת הסיכון על הרוכשים, ביניהם גם משקיעים מוסדיים ישראלים, המנהלים את חסכונות הציבור.