דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ח בניסן תשפ"ד 26.04.24
20.3°תל אביב
  • 13.0°ירושלים
  • 20.3°תל אביב
  • 14.9°חיפה
  • 20.0°אשדוד
  • 17.2°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 21.0°טבריה
  • 16.9°צפת
  • 19.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
קיצור שבוע העבודה

שבוע העבודה / שבוע העבודה בקק"ל יקוצר ל-40 שעות עד 2020

כך נקבע בפסק הבוררות בין הנהלת הארגון לעובדיו, שניתן על ידי הבורר המוסכם פרופ' ירון זליכה | ב-2019 יעמוד שבוע העבודה על 41 ששעות, וב-2020 יקוצר שוב | תעריף השעה של העובדים יעלה בהתאם

פסל של ציפור, בעיצובו של אליעזר ויסהוף, שהקרן הקיימת מציבה ביערותיה (צילום: Almog, ויקימדיה קומונס)
פסל של ציפור, בעיצובו של אליעזר ויסהוף, שהקרן הקיימת מציבה ביערותיה (צילום: Almog, ויקימדיה קומונס)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

שבוע העבודה בקק"ל יקוצר קוצר בשתי פעימות – בשנת 2019 ל-41 שעות עבודה בשבוע, וב-2020 לשבוע עבודה בן 40 שעות, כך נקבע בפסק בוררות בין הנהלת קק"ל לוועד העובדים, שניתן על ידי הבורר המוסכם פרופ' ירון זליכה. ערך השעה של עובדי הארגון יעלה, בהתאם, בכ-2.3% ב-2019 ובכ-4.6% משנת 2020 ואילך. כמו כן נקבע כי מכסת שעות עבודתו של כל עובד משרד העולה, על 20 שעות בשבוע, תופחת החל מינואר 2019 ואילך בשעה אחת.

בינואר 2018 חתמו ועד העובדים והנהלת קק"ל על הסכם קיבוצי חדש, לאחר תקופה ארוכה של מתח וסכסוכי עבודה בין הצדדים. ההכם הושג בתיווכו של פרופ' זליכה, והותיר עוד מספר סוגיות בלתי מוסכמות בין הצדדים, שהסכימו לפתור אותן במסגרת הליך הבוררות.

עד לקיצור שבוע העבודה ל-42 שעות במסגרת צו ההרחבה הכללי שנכנס לתוקפו באפריל האחרון, עמד שבוע העבודה בקק"ל על 42.5 שעות, בדומה לשבוע העבודה בשירות המדינה – חצי שעה פחות משבוע העבודה הכללי. שבוע עבודה מקוצר נהוג בקק"ל מזה למעלה מ-30 שנה – והחלטת הבוררות הנוכחית ממשיכה מגמה זו.

בעוד שהליכי גישור נפוצים יחסית ביחסי העבודה בישראל, ונעשים על ידי הממונים על יחסי העבודה במשרד העבודה והרווחה, שופטי בית הדין לעבודה בהווה ובדימוס, מומחים לדיני עבודה וכלכלנים – הליכי בוררות מוסכמת בסוגיות כלכליות הן תופעה נדירה יחסית, וארגוני העובדים נוטים שלא לפנות לדרך זו ליישוב סכסוכים. בסוף שנות ה-70 בעקבות גל סכסוכי עבודה קשים במשק, הוקם מוסד לבוררות מוסכמת בשירות הציבורי שיישב עשרות סכסוכי עבודה, אך עם השנים הלכו ופחתו הפניות אליו עד שכיום כמעט ולא נעשה בו שימוש.

על פי רוב, מוכרעות סוגיות כלכליות במסגרת משא ומתן, ועל בסיס יחסי הכוחות הנובעים מכוחם הארגוני של העובדים המאורגנים, ויכולתם לנקוט סכסוך עבודה, עיצומים ושביתה במידת הצורך – אולם כלים אלו טומנים בחובם גם מחיר הן לעובדים השובתים שאינם מקבלים שכר, והן בשל הנזק הנגרם בגינם לעסק או לארגון.

בוררות מוסכמת, לפיכך, היא מנגנון במסגרתו מוותרים העובדים באופן וולונטרי על הכלי הארגוני שבידם, במטרה לצמצם את הנזק הנגרם להם ולחברה מתוך אמון הדדי בין הצדדים במהימנותו של הבורר. תפקידו של הבורר המוסכם במקרה שכזה, היא לנסות ולהכריע את המחלוקות בהתאם לתוצאה שלהערכתו עשויה הייתה להיות במידה והעובדים היו ממצים את כוחם הארגוני ושובתים. יש להדגיש כי בכך שונה הבוררות המוסכמת מהצעות החוק השונות המבקשות לפגוע בזכות השביתה של העובדים באמצעות 'בוררות חובה' – המפקיע למעשה את כוחם של העובדים ואת זכותם להגן ולהיאבק על תנאי עבודתם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!