דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ה' בתשרי תשפ"ה 07.10.24
25.2°תל אביב
  • 21.3°ירושלים
  • 25.2°תל אביב
  • 24.7°חיפה
  • 24.9°אשדוד
  • 22.7°באר שבע
  • 25.8°אילת
  • 25.5°טבריה
  • 20.4°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דבר השבוע

הפוליטיקה של המזון / כיצד ישפיעו שינויי האקלים על הצלחת שלנו, ומדוע ישראל לא נערכת לכך?

פלסטינים קוצרים חיטה ברצועת עזה (צילום: רהים חטיב / פלאש 90).
פלסטינים קוצרים חיטה ברצועת עזה (צילום: רהים חטיב / פלאש 90).

ההתחממות הגלובלית פוגעת ביכולת לייצר מזון ברחבי הגלובוס, וישראל, שתלויה במזון מיובא, עלולה לעמוד בפני מחסור | "זו לא שאלה של האם, אלא של מתי", מזהירה היועצת הסביבתית ד"ר חגית אולנובסקי

יונתן קירשנבאום

מעל לראש של מרבית הישראלים, בימים אלו פוקד את העולם אחד מגלי החום המשמעותיים ביותר בהיסטוריה. בחלקים גדולים מצפון אירופה נשברו בשבועות האחרונים שיאי הטמפרטורה, וחלקים גדולים מהם חווים בצורת של ממש. בסקוטלנד, מדינה שבה הטמפרטורה הממוצעת במהלך הקיץ היא מעט מעל 20 מעלות צלסיוס, נרשמו טמפרטורות של מעל ל-30, ובגרמניה נאלצה הממשלה להטיל הגבלות על המהירות בכבישים המהירים בעקבות סדקים שהחלו להיווצר בהם.

בחלקים מאירופה התבטאה ההתחממות בגל שריפות יער ענקיות. ביוון נהרגו מעל ל-70 בני אדם בשרפה, ובצפון פינלנד, אזור שנמצא בתוך החוג הארקטי, משתוללות שריפות בעקבות חום קיצוני של מעל ל-30 מעלות. לטענת הרוב המוחלט של המדענים, מדובר בסימנים של ההתחממות הגלובלית, שאותם לא ניתן למנוע, אולי רק לצמצם או להאט. תופעות אקלים קיצוניות מסוג זה עתידות להתרחש באופן תדיר יותר ברחבי העולם בעשורים הקרובים, והטמפרטורות הממוצעות עתידות לעלות.

שריפת יער ביוון ממערב לאתונה (צילום: AP Photo/Theodora Tongas).
שריפת יער ביוון ממערב לאתונה (צילום: AP Photo/Theodora Tongas).

השאלה כמה יעלו הטמפרטורות הממוצעות בעתיד תלויה במידה בה מדינות העולם יפחיתו את פליטת גזי החממה. לפני שנתיים נחתם הסכם עליו חתמו מרבית המדינות בעולם, שמגביל את הפליטות לרמה שתאפשר עלייה של 2 מעלות בלבד מעל הממוצע. עם זאת, גם לעלייה "מוגבלת" זו יהיו השלכות מרחיקות לכת על האקלים במרבית האזורים בעולם.

לעליית הטמפרטורות העולמיות עתידיות להיות גם השפעות פוליטיות מרחיקות לכת. אחת הסיבות לכך היא העובדה ששינוי האקלים פוגע ביכולת ייצור המזון העולמית. כבר היום לשינוי האקלים ישנן השפעות 'קשות על רעב ברחבי העולם, והתופעה גוררת מלמחות אזרחים והגירה המונית.

חום ורעב הולכים ביחד

"לשינוי אקלים יש כמה השפעות על היכולת לספק מזון" מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, יועצת ומרצה בתחום ניהול סיכוני בריאות וסביבה. "המקומות היותר רגישים בעולם הם המקומות בהם המזון נמצא בחוסר, מקומות שבהם קשה יותר לגדל אותו, או מדינות עניות יותר. קודם כל, אנחנו מגדלים מעט מאד זנים. הזנים האלו גדלים בטמפרטורות ובכמות משקעים מאד מסוימת. כשזה משתנה, התוצרת החקלאית קטנה מאד – ואז אין מספיק אוכל".

על פי נתוני האו"ם, שני העשורים האחרונים התאפיינו בירידה בשיעור הרעב העולמי: בעשרים השנים האחרונות יצאו כ-200 מיליון בני אדם ברחבי העולם מההגדרה "תחת סיכון לרעב", ורמות תת-התזונה הכרונית הצטמצמו במחצית.

עם זאת, בשנים האחרונות חל שינוי מגמה ומשנת 2014 מספר האנשים הסובלים מרעב נמצא בעליה. כיום, 11% מאוכלוסיית העולם סובלת מרעב. החוקרים מייחסים זאת לתופעות אקלים קיצוניות כמו בצורת וסופות, שהורסות את היבולים באזורים העניים ביותר של העולם. לאחרונה פיתחו מספר חוקרים בריטיים את "מדד הביטחון התזונתי העולמי" שמדרג אזורים בעולם לפי רמת הביטחון שיש לתושביהם ביחס ליכולת לספק מזון.

מה שמשפיע על מידת הביטחון התזונתי הם תנאים פוליטיים וכלכליים, אבל פעמים רבות יכולות תופעות טבע קיצוניות לגרום למשברים בשני תחומים אלו. על פי נתוני האו"ם, מאז שנת 2005 תופעות הקשורות לשינוי אקלים היוו כ-26% מהנזק הכלכלי לחקלאות. לטענתם, הנזק הכלכלי של בצורות בתקופה הזו מוערך בכ-29 מיליארד דולר, בעיקר באזורים עניים של העולם. הפסדים אלו פגעו קשות באוכלוסיות שפרנסתן מבוססת על ייצור חקלאי וגרמו למחסור במזון.

שדה מרעה יבש בגרמניה, עקב בצורת קשה בצפון אירופה (Peter Foerster/dpa via AP)
שדה מרעה יבש בגרמניה, עקב בצורת קשה בצפון אירופה (Peter Foerster/dpa via AP)

לטענתה של אולנובסקי, העניין לא מתמצה בכך שבצורות מקטינות את היקף היבול. "עלייה בטמפרטורות, שבעצמה פוגעת ביבול, גם מעודדת מזיקים שפועלים בטמפרטורות חמות יותר", היא אומרת. "ככל שהטמפרטורות עולות, המזיקים האלו מתפשטים לאזורים שהם לא היו פעילים בהם עד עכשיו. מזיקים בחקלאות יכולים לפעמים לגמור תוצרת של שדה שלם".

בנוסף מצביעה אולנובסקי על תופעות של ירידה בערך התזונתי של המזון. "לאחרונה גילו שכשריכוז הפחמן הדו חמצני באוויר עולה, האורז מכיל פחות ערכים תזונתיים  – כלומר פחות ויטמינים ומינרלים. זה נזק משמעותי מאוד עבור מיליוני אנשים בעולם השלישי שניזונים בעיקר מאורז, כמעט בלי פירות וירקות, ויוצר להם מחסור חמור עוד יותר בערכים תזונתיים".

למחסור חמור כזה במזון יהיו ככל הנראה השפעות חברתיות ופוליטיות חמורות. הבנק העולמי מעריך שבשנים הקרובות יהפכו כ-143 מיליון בני אדם ל"מהגרי אקלים"- אנשים שנאלצים לעקור מבתיהם בחיפוש אחרי מזון או מקלט מתופעות אקלים קיצוניות. למעשה, תופעות טבע מהסוג הזה עשויים לגרום למשברים כלכליים שיאלצו מיליונים לחפש אחרי מקום חדש ובטוח יותר לחיות בו. " לאנשים לא יהיה מה לאכול אז הם יקומו וילכו עד שהם ימצאו אוכל, כמו בני ישראל שירדו למצרים" אומרת ד"ר אולנובסקי.

"לא רחוק היום שבו שינוי אקלים בעולם ישפיע על מה שאנחנו אוכלים פה בישראל"

תופעות כמו שינוי אקלים וחוסר ביטחון תזונתי נראים כמו עניין שמתרחש באפריקה ובאסיה, אבל ד"ר אולנובסקי טוענת שישראל חשופה לסכנות של שינוי האקלים – ולא ערוכה אליהם. ד"ר אולנובסקי טוענת שלמרות הדימוי העצמאי של החקלאות הישראלית, הרבה מתהליך הייצור של המזון מבוסס דווקא על ייבוא מוצרים. כך, כשיווצר מחסור באותם המצרכים ברחבי העולם, הדבר עשוי להשפיע גם על מחירי המזון בארץ.

"קודם כל, הנושא של טמפרטורה ומשקעים משפיע כבר היום על החקלאות. גם בכך שמזיקים חדשים מגיעים אלינו כי הטמפרטורות יותר גבוהות, וגם החלוקה הלא טובה של המשקעים. יש לנו ימים מאד מאד גשומים, ואז שבועיים בלי גשם בכלל. זה ממש פוגע בכמות היבול בישראל", מסבירה אולנובסקי.

"דבר שני, ומה שאנשים בדרך כלל לא יודעים בארץ, הוא שבעצם אנחנו לא עצמאיים מבחינת היכולת לגדל מזון. רוב הדגנים שאנחנו אוכלים מיובאים מחוץ לארץ. בישראל מגדלים מעט מאד חיטה, ומה שגדל משמש בעיקר למאכל בהמות. אנחנו לא מגדלים חיטה איכותית ללחם, שאותה אנחנו מייבאים. אם יהיה מחסור בחיטה בעולם המדינות יפסיקו לייצא. היום אנחנו לא מסוגלים לגדל מספיק חיטה בשביל להאכיל את כל הישראלים."

לחם מקמח מלא (shutterstock)
לחם מקמח מלא (shutterstock)

"כמעט 100% מהביצים והעוף שנצרך בארץ הוא ישראלי, אז רוב האנשים חושבים שנוכל להמשיך לגדל אותם ושאנחנו עצמאיים – אבל זה ממש לא נכון. 100% מהמזון של העופות מיובא מחו"ל, ולא מיוצר בארץ. אם למשל יהיה שיטפון גדול או גל חום בברזיל, לא נוכל לייבא יותר, או שזה יהיה יקר מאד. אנחנו לא רחוקים מהיום שבו שינוי אקלים בעולם ישפיע על מה שאנחנו אוכלים פה בישראל. מצבנו לא גרוע כמו מדינות עולם שלישי, אבל אנחנו לחלוטין לא ערוכים למצב שבו מדינות יפסיקו לייצא מזון"

לטענת ד"ר אולנובסקי, במקרים של עלייה משמעותית במחירי ייבוא המזון, תעמוד הכלכלה הישראלית ללא יכולת לתת מענה תזונתי לאזרחי ישראל. מצד אחד, היבואנים הפרטיים עשויים להפסיק לייבוא בעקבות עליית המחירים, או למכור את המוצרים במחיר גבוה כך שמחירי המזון יזנקו. מצד שני, אין כיום תכנית ממשלתית להתמודדות עם מצב מסוג זה. ד"ר אולנובסקי טוענת שהשאלה היא לא האם עליית מחירים כזו תורגש בישראל, אלא מתי.

"מבחינת מדינת ישראל ומשרד החקלאות, התרחיש שיום אחד לא נוכל לקנות חיטה לא נלקח מספיק בחשבון. אין לנו עצמאות תזונתית, אין ביטחון תזונתי לאומי, ואף אחד לא מטפל בזה כרגע" אומרת ד"ר אולנובסקי. למדינת ישראל יש אמנם מאגר חירום של חיטה, אבל הוא יוכל להספיק רק לזמן קצר.

האפשרות העומדת בפני ממשלת ישראל כדי להתמודד עם תסריט כזה היא סבסוד רחב של מוצרי מזון במידה ועליית מחירים כזו תתרחש. במקרה כזה, מדינת ישראל תסבסד את הייבוא, או תייבא בעצמה, תמכור את המוצרים במחיר נמוך ותספוג את ההפסדים . עם זאת, צעד כזה ידרוש כנראה לפרוץ את מסגרות התקציב, דבר שנעשה קשה יותר ויותר בשנים האחרונות.

קטיף בשדה ברוקולי בעמק יזרעאל 2 בפברואר 2018 (צילום: ענת חרמוני/ פלאש90)
קטיף בשדה ברוקולי בעמק יזרעאל 2 בפברואר 2018 (צילום: ענת חרמוני/ פלאש90)

אפשרות שנייה היא שינוי דפוסי הגידולים בישראל, באופן שכמה שיותר מהמזון שנצרך בה גם יגדל בה. גם במקרה הזה תידרש השקעה רחבה של המדינה במתן תמריצים לחקלאים לשנות את גידוליהם, ואפילו במימון חלק מהוצאותיהם.

מול הצורך שמסמנת אולנובסקי להגברת העצמאות התזונתית של ישראל, הרוח שנושבת מהממשלה היא בדיוק הפוכה. המייצג הבולט של הגישה הזו הוא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, התומך בביטול מוחלט של הסובסידיה הממשלתית לחקלאות, ובייבוא כל תוצרת אפשרית אם היא זולה יותר מזו המיוצרת בארץ. לפני כשנתיים, בכנס מושב אחיטוב לחקלאות, אמר שמחון כי "כל הלחם שלנו מיובא. ועוד הרבה מאוד דברים אחרים, כמו בשר, מגיעים מייבוא. כך שכל הסיפור הזה ש'אם לא נגדל לא יהיה לנו מזון' זה לא הסיפור" – אמירה שאינה מתייחסת כלל למצב של קושי לייבא את המזון הזה.

ד"ר אולנובסקי טוענת שגם פעילות ברמה המקומית עשויה לתרום לעלייה בביטחון התזונתי בישראל. "יש תהליך בכל העולם שבו הערים ולא המדינות לוקחות אחריות על חיי התושבים – על הבריאות שלהם, על התזונה שלהם. קרוב למאתיים ערים בעולם כבר חתמו על אמנת מילאנו – אמנת מזון עולמית של ערים – ותל אביב הייתה העיר הראשונה בישראל שחתמה על האמנה". הערים שחתומות על אמנת מילאנו מתחייבות לדאוג לפתרונות מקומיים למצוקות רעב.

השנה תארח תל אביב את הכנס השנתי של הערים החתומות על האמנה. הכנס יעסוק ביכולתן של הערים לקחת אחריות על שיפור חיי התושבים, ובכלל זה על הנגשת מזון בריא ובר קיימא – גם בשגרה וגם באירועים של מזג אוויר קיצוני או אירועי חירום אחרים. לתל אביב, שהצטרפה לאמנה בשנת 2015, יזמה תכנית עירונית לשיפור מערכת המזון בעיר. בתחילת ספטמבר, תארח תל אביב את הכנס השנתי של הערים החתומות על האמנה – כמעט 200 ערים מרחבי העולם, כולל מאפריקה ואסיה – ובהזדמנות זו מצטרפות לאמנה ערים ישראליות נוספות, בהן הרצליה, רמת גן, כפר סבא ועוד. בכנס ידונו נציגי הערים על שינוי האקלים, השפעתם על זמינות המזון לתושבי הערים בעולם, והצעדים שיש לנקוט על מנת לבנות חוסן עירוני ולוודא אספקת מזון בריא בשגרה ובחירום.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!