שר העבודה והרווחה חיים כץ, הורה בסוף מאי השנה לאנשי משרדו לבחון את הפיכת התקן האירופי לפיגומים בטוחים למחייב בישראל. בסוף יולי, גלגל כץ את הנושא לפתחו של שר הכלכלה דווקא, וביקש שיתקן את התקנות הדרושות לשם כך. בינתיים, התקן כבר קיים בישראל, אך הוא 'וולנטרי' בלבד ואינו מחייב.

עד ששרי הממשלה יחליטו מי מהם, אם בכלל, מתכוון להרים את הכפפה ולפעול להפיכת התקן למחייב גם עבור קבלני הביצוע באתרי הבניה, תהינו ב'דבר ראשון' מדוע שחברות הבניה הגדולות, המתהדרות חדשות לבקרים במאמצים אותם הן משקיעות על מנת לשמור על חיי עובדיהן, לא יאמצו את התקן הוולנטרי בעצמן? פנינו בנושא לחמש חברות הבניה המובילות בישראל על פי מדד DUN'S 100 – כולן חברות המכניסות מליארדי שקלים בשנה: שיכון ובינוי מבית סולל בונה, אלקטרה, דניה סיבוס מבית אפריקה ישראל וקבוצת אשטרום.

פיגומים באתר בנייה (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

בדניה סיבוס (מקבוצת אפריקה ישראל), שהכנסותיה השנתיות מוערכות בכ-4.3 מיליארד שקלים, נמסר ל'דבר ראשון': "דניה סיבוס הינה חברת בנייה המתקשרת עם קבלני פיגומים המאושרים על ידי משרד העבודה. על אף שתקן הפיגומים האירופאי הינו תקן וולנטרי שאינו מחייב ואף קיים בישראל מחסור בפיגומים אלה, החברה קיבלה החלטה לאמץ אותו וליישמו בחלק מאתריה".

בשלב זה נראה שהחלטה זו טרם יושמה בשטח, ובדניה סיבוס סירבו להשיב לשאלת 'דבר ראשון' על פי אלו שיקולים תחליט החברה אם ליישם או שלא ליישם את התקן החדש באתרי הבניה, ואיזה שיעור מאתריה צפוי לעבור לפיגומים החדשים בשנה הקרובה.

באלקטרה, שהכנסותיה מוערכות ב-6 מיליארד שקלים, והרווח הנקי שלה מוערך ב-156 מיליון שקלים, מסרו ל'דבר ראשון' כי "החברה נמצאת כיום בתהליך בחינה של התקן האירופאי מול חברות ישראליות העוסקות בתחום".

זירת תאונת העבודה באתר בנייה של חברת אלקטרה בנייה ברחוב פרופ' יובל נאמן בתל אביב (צילום: תיעוד מבצעי מד"א)

מקבוצת תדהר, שהכנסותיה מוערכות בכ-1.4 מיליארד שקלים נמסר כי "באתרי הבניה שלנו, אנו עובדים כבר שנים ע"פ התקן האירופאי ומשתמשים בפיגומים מתוצרת אירופה המותאמים לבנייה של רבי קומות ועומדים בתקנים ובנהלי הבטיחות המחמירים בהם תדהר פועלת. במקרים הבודדים בהם אנו משתמשים בפיגומי זקיפים, אנו עושים זאת על פי התקן הישראלי ובפיקוח קפדני".

בשיכון ובינוי (מקבוצת סולל בונה) שהכנסותיה מוערכות ב-6.4 מיליארד שקלים, והרווח הנקי שלה מוערך בכ-231 מיליון שקלים ובקבוצת אשטרום, שהכנסותיה מוערכות בכ-3.7 מיליארד שקלים והרווח הנקי שלה מוערך בכ-235 מיליון שקלים, סרבו להגיב לפניית 'דבר ראשון' בנושא.

אתר בנייה בו פועל נפל מגובה באתר בניה של קבוצת אשטרום בשדרות ירושלים בתל אביב (צילום: דוברות "קו לעובד").

מחירה של בטיחות

ענף הבניה הוא המסוכן בענפי העבודה בישראל וגובה מדי שנה למעלה מ-30 הרוגים ועשרות פצועים. מתחילת השנה נהרגו בענף 23 עובדים, שני עוברי אורח, ונפצעו כ-28 עובדים באורח קשה. נפילה מגובה היא סיבת המוות והפציעה הנפוצה ביותר בענף, ועל פי דו"ח קו לעובד רבע מהתאונות בענף נגרמות בשל פיגומים שאינם תקינים.

על אף שהתקן הישראלי 1139-1 המבוסס על התקן האירופאי העדכני (EN-12811-1) מחייב את קבלני הפיגומים, הוא אינו חל כיום על קבלני הבניה המזמינים אותם. עליהם חלים רק תקנות בטיחות מיושנות משנת 1988, ובפועל – השוק עושה את שלו. בדיון שנערך בכנסת באוקטובר הסביר יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים חיים ששון, כי מרבית הפיגומים בישראל משמשים לעבודות בניין במשך 12-10 שנים ברציפות, ותיאר תמונת מצב על פיה רבים מהפיגומים נבנים בצורה רשלנית מבחינה הנדסית.

"הבעיה היא הדגמים" הסביר ל'דבר ראשון' עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה. "פיגומים נבנים בשלבים, קומה אחרי קומה. בדגם הזקפים שמקובל בישראל, אתה יכול להציב קומה מעל קומה מבלי שהן יעמדו בתקן. אתה יכול להעלות פיגומים לגובה 15 קומות בלי רכיב אחד של בטיחות, והם מבוססים על לוחות מדרך מעץ ולא אלומיניום כמו הדגם האירופי. לוחות שנזרקים תדיר מגובה, שנמצאים בשמש, שנסדקים ומתייבשים, שמתמלאים בפיח ובטון ונותנים תחושה של בטיחות מדומה שבה אתה נשען על העץ ומוצא את עצמך עף למטה".

עו"ד ישראל אסל (תמונה באדיבות המצולם)

לכאורה, לדבריו ולדברי מומחי בטיחות נוספים עימם דיברנו, ניתן לבנות 'פיגומי זקפים' העומדים בתקן ת"י 1139, אלא שלשם כך נדרשות התאמות שאינן מקובלות כלל בשטח הישראלי – יש לעמוד בעובי צינורות מסויים בשלד הפיגומים, עובי עץ במדרכים, מוטות ברזל במעקות הן בגובה היד והן בגובה אמצע הרגל ועוד. "בפיגומים מהדגמים האירופאים, אתה לא יכול להרכיב את הקומה השנייה מבלי שהרכבת את כל החלקים, כולל אלו הקשורים לבטיחות בקומה התחתונה" מסביר אסל. "המודולריות של הפיגום בנויה בצורה כזו שאתה לא יכול להתקדם אם לא הרכבת את כל הרכיבים".

"הפיגום הזה נוח ובטיחותי יותר והנראות שלו גם מייצגת טוב יותר את החברה"' אמר ל'דבר ראשון' בשיחת טלפון חיים מיכאלוביץ', בעליה של החברה הקבלנית הראשונה אשר הביאה לארץ מערכת פיגומים מהדגם האירופי העומד בתקן, ועושה בה שימוש באתר בניה בתל אביב. "למרות שהוא עולה יותר, לכל הדעות – זו הוצאה יחסית קטנה ביחס לכל הפרויקט ואני מאמין שהיא תעשה רק טוב לבטיחות ולשמה של החברה. הוא גם מאוד נוח באופן המודולרי שהוא בנוי".

שני אתרי בנייה בתל אביב, בימני פיגומים נפוצים בארץ, בשמאלי פיגומים של חברת פרי (צילום: עמר כהן)

יובל שריר, בעליה של חברת PSI project שביצעה את הרמת הפיגומים החדשים העריך כי עלות הפיגומים החדשים והקמתם אכן גבוהה בכ-50%-40% מעלותם של פיגומי הזקפים הישנים, הוצאה נוספת של כ-200-150 אלף שקלים – סכום נמוך יחסית במונחים של פרוייקט בניה.

מערכת הפיגומים מדגם אירופי כזה המוצבת באתר הבניה של מיכאלוביץ' היא ככל הנראה היחידה הזמינה כיום בישראל. אולם, ברור שככל שיזמיות וקבלניות הבניה הגדולות יחליטו להפוך את התקן למחייב, באופן הדרגתי בכלל אתריהן, הדבר יוביל ככל הנראה לייבואן של מערכות פיגומים מתקדמות נוספות לישראל ולחדירתן אל השוק הישראלי גם במידה והליכי החקיקה בנושא יתעכבו. סביר להניח, שאימוצו של התקן על ידי ענקיות הבניה יקל גם את הלחצים שייתכן ומוטלים על הממשלה כנגד הפיכתו למחייב.