במהלך השבועיים האחרונים נראה כי קרן אפריקה נעה במהירות לעבר שלום אזורי. אירוע רדף אירוע, החל בביקורו ההיסטורי של נשיא סומליה, מוחמד עבדולאהי מוחמד פרמאג'ו, באריתריאה וההכרזה ב-30 ביולי על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות וכלה בחתימה על חוזה שלום נוסף בדרום סודאן בין הנשיא, סאלבה קיר, לבין סגנו לשעבר, רק מצ'אר, ב-5 באוגוסט. במקביל, אתיופיה וסודאן התחילו לדון על מתווה סופי של הגבול ביניהן, ראש ממשלת אתיופיה הצליח לאחות את הקרעים בתוך הכנסייה האתיופית וב-7 באוגוסט ממשלת אתיופיה חתמה על הסכם עם הנהגת החזית לשחרור אורומו, היושבת באסמרה ולוחמת מזה יותר מארבעים שנה למען הגדרה עצמית, לסיום מעשי האיבה בתוך אתיופיה. הסכם זה הושג, ככל הנראה, בתיווכו של נשיא אריתריאה, איסייאס אפוורקי.

המדינה היחידה, נכון לעכשיו, שאינה מעורבת בתהליכים הללו היא ג'יבוטי. למרות שג'יבוטי היא מדינה קטנה המונה פחות ממיליון תושבים, חשיבותה האסטרטגית עצומה. היא גובלת בצפון באריתריאה, במערב ובדרום באתיופיה, בדרום מזרח בסומלילנד ובמזרח במיצרי באב אל-מנדב ובמפרץ עדן. מיקומה האסטרטגי על מיצרי באב אל-מנדב (בעברית: שער הדמעות) ובקרבת תימן וסומליה, שתי המדינות שחוסר היציבות שבהן מאיים על חופש השייט בים סוף – הופכים אותה למדינה בעלת הכי הרבה בסיסים צבאיים זרים בעולם. בג'יבוטי יש בסיסים צבאיים לצרפת, ארה"ב, האיחוד האירופי, יפן, איטליה והחל מלפני שנה גם לסין וכן נוכחות של חיילים גרמנים וספרדים. במקביל, בשל מיקומה האסטרטגי, גם המעצמות האזוריות – איחוד האמירויות, סעודיה, קטאר וטורקיה – מבקשות לבצר בה את נוכחותן, אך לאו דווקא באמצעות בניית בסיס צבאי אלא באמצעות ניהול וחכירת נמלים.

מפת מדינות קרן אפריקה ותימן (גרפיקה: אידאה)

מצב זה יצר במהלך החודשים האחרונים, וביתר שאת בשבועיים האחרונים, התנגשות ישירה בין ג'יבוטי וסין מצד אחד לבין איחוד האמירויות מצד שני שיש לו השלכות מיידיות על התקדמות תהליך השלום האזורי בקרן אפריקה. בשנת 2008, ג'יבוטי העניקה לחברת DP World, שבסיסה בדובאי, זיכיון לתקופה של חמישים שנה לניהול ולהפעלת נמל המכולות בדוראלה – נמל המכולות הגדול ביותר באפריקה.

אולם, בפברואר 2018, נשיא ג'יבוטי הודיע על סיום מיידי וחד צדדי של החוזה עם החברה עקב תשלומים בלתי חוקיים ששילמה כדי להבטיח את הזיכיון לניהול הנמל. חברת DP World התלוננה כי מעשה זה הוא בלתי חוקי וההכרעה בנושא הועברה לידי בית דין בינלאומי לבוררות היושב בלונדון. ג'יבוטי לא המתינה להכרעת בית הדין ובתחילת יולי 2018 חנכה את אזור הסחר החופשי הגדול ביותר באפריקה, שניבנה על-ידי סין, והכולל בתוכו בין השאר את נמל המכולות בדוראלה. חברת DP World, מצידה, הזהירה את ממשלת ג'יבוטי שלא לערב צד שלישי, קרי את סין, בהפרת תנאי החוזה ביניהן, שלפיו החברה נהנית מזכויות ניהול בלעדיות של הנמל.

ואכן, המצב הסתבך עוד יותר כאשר ב-2 באוגוסט, בית הדין הבינלאומי לבוררות פסק נגד ממשלת ג'יבוטי. פסיקה זו הובילה לצחצוח חרבות בין ג'יבוטי לבין DP World. בעקבות הפסיקה, חברת DP World אמרה כי בית הדין אישר את חוסר החוקיות שבתפיסת הנמל ואת העובדה כי הזיכיון עודו תקף ומחייב. עוד הוסיפה כי היא תשקול את צעדיה. ממשלת ג'יבוטי, מנגד, הודיעה כי היא אינה מכירה בפסיקת בית הדין וכי הדרך היחידה ליישוב הסכסוך היא באמצעות תשלום פיצויים לחברה. בתגובה, חברת DP World הוציאה הודעה לתקשורת בה האשימה את ג'יבוטי כמי שאינה מכירה במשפט הבינלאומי.

ספינה של צי ארה"ב מפטרלת בנמל ג'יבוטי. אוגוסט 2016 (צילום:Vladimir Melnik / Shutterstock.com)

אך, מבחינתה של ג'יבוטי, לסכסוך עם חברת DP World שהמילה האחרונה בו טרם נאמרה, יש השלכות מאד קשות. לשיטתה, איחוד האמירויות עושה כל שביכולתו על מנת לנקום בה על ביטול הזיכיון. לפיכך, היא מילא איחוד האמירויות תפקיד חשוב בהשגת הסכם השלום בין אריתריאה לבין אתיופיה שנחתם לפני חודש באסמרה, זאת על מנת להעביר את הנמל העיקרי שישרת את אתיופיה מנמל ג'יבוטי לנמלי אסאב ומצוע שבאריתריאה וכך, לנשלה מחלק הארי של הסחורות והמטענים שעד כה עברו דרכה אל אתיופיה וממנה ולגרום לה הפסדים כלכליים משמעותיים. תחושה זו רק התחזקה בשבוע האחרון בעקבות הודעת הרשות האתיופית לענייני ים ב-4 באוגוסט לפיה בעוד שבועיים יחל נמל מצוע להעניק שירותי מטען והעברת סחורות לאתיופיה וממנה ובעקבות דיווחים מאותו היום על ביקור של פקידים וטכנאים מחברת DP World בנמל אסאב לקראת פתיחתו בקרוב להעברת סחורות ומטענים מאתיופיה ואליה.

נוסף על כך, ג'יבוטי ציפתה כי לאחר שנחתם הסכם השלום בין אריתריאה לבין אתיופיה היא תהיה הבאה בתור. זאת, בשל מצב המלחמה הקיים בינה לבין אריתריאה בעקבות הקרבות שפרצו ביניהן ביוני 2008 בנוגע לשליטה על ראס דומיירה, טריטוריה הממוקמת בגבול בין שתי המדינות. אולם, לא רק שהיא הופתעה כאשר היה זה דווקא נשיא סומליה שהוזמן לבקר באסמרה אלא שגם היחסים בינה לבין סומליה הפכו להיות מתוחים בעקבות הצהרתו של נשיא סומליה ב-30 ביולי כי על האו"ם להסיר את הסנקציות מעל אריתריאה. בעקבות הצהרה זו, דווח כי ג'יבוטי החזירה את שגרירה מסומליה. הצהרה זו אף זכתה לקיתונות של ביקורת מצד המפלגות העיקריות בסומליה ומנשיאה לשעבר של סומליה, חסן שיח' מחמוד, שדרשו ממנו להתנצל בפני ג'יבוטי.

אוניית משא עמוסות מכולות עוגנת בנמל ג'יבוטי (צילום: Druid007 / Shutterstock.com)

עדות ליחסים המתוחים בין ג'יבוטי לסומליה ניתן היה לראות דווקא בעת החתימה על הסכם השלום בין סאלבה קיר לריק מצ'אר בח'רטום ב-5 באוגוסט. אל טקס החתימה היה אמור להגיע נשיא סומליה בראשות משלחת רמת דרג. בסופו של דבר, ראש ממשלת סומליה, חסן עלי ח'ירה, הגיע במקומו. הסיבה לכך היא שנשיא ג'יבוטי הטיל וטו על הגעתו של נשיא סומליה לטקס ואיים כי לא יגיע לטקס אם נשיא סומליה יגיע אליו מאחר והיחסים בין ג'יבוטי לבין סודאן הם טובים ונשיא סודאן, עומר אל-בשיר, לא רצה להעכירם, הוא ביקש מנשיא סומליה שלא להגיע.

למרות שג'יבוטי חשה מאוימת מתהליכי השלום והנורמליזציה בקרן אפריקה ומחרישת המזימות של איחוד האמירויות כנגדה, אתיופיה קיבלה על עצמה לתווך בין אריתריאה לבין ג'יבוטי על מנת לסיים את מצב המלחמה הקיים בין שתי המדינות ולצרף גם את ג'יבוטי אל תהליכי השלום והנורמליזציה האזוריים. אולם, בגלל הסכסוך הקיים בין איחוד האמירויות לבין סין וג'יבוטי אין זה מספיק. לפיכך, יישוב המשבר הזה תלוי לא רק באתיופיה, אלא גם ביכולתן של סין, איחוד האמירויות וארה"ב, שבסיסה בג'יבוטי נמצא ממש בשכנות לבסיס הסיני ולנמל דוראלה, ליישר את ההדורים ביניהן.