סרטון ראש השנה של שר האוצר מסכם יפה את מדיניות המשרד בהנהגתו כמי שממשיך להוביל את הפערים החברתיים בישראל עם נגיעות של חמלה בשולי הדרך.

"כשהחברה מפוררת, החברה לא סולידרית", כך מצהיר משה כחלון בסרטון ראש השנה שהפיץ בעמוד הפייסבוק שלו. הוא מעביר את המסר שבטחון זה לא רק צבא, שאימפריות עם צבאות חזקים נפלו לא בגלל חוזקו של הצבא אלא בגלל חולשת החברה. מכאן הוא יוצא לסקירה של הישגיו החברתיים.

שנה טובה

דבר אחד אפשר לומר בביטחון: זאת תהיה שנה טובה.

Posted by ‎Moshe Kahlon – משה כחלון‎ on Thursday, 6 September 2018

תמונת הפתיחה עוברת ממטס מרשים של להק חיל האוויר לסמל המובהק של העוני בישראל: בנייני שיכונים מוזנחים עם מונה מים מכוסה אבנית ומטפטף. הכתוביות עוברות לדבר על סולידריות חברתית ומתחמקות מעניין הדיור. הקמפיין של כחלון ב-2015 היה בעצם "מה שעשיתי לסלולרי אעשה למחירי הדיור", ואין דבר רחוק מכך. תכנית הדגל "מחיר למשתכן" נתקלה לאחרונה בקשיים משפטיים בשל מנגנון ההגרלות שלה והכניסה את הקונים ללחץ מוצדק. גם אם העניין המשפטי הזה ייפתר לטובת משפחות שזו הדירה הראשונה בבעלותן, הרי שהתכנית מאשררת את מצב העניינים של שוק דיור שמתוכנן כנגד דיירים ובעד בעלי דירות.

התכנית, בביצוע מיטבי, עושה הנחה למעטים מבלי לשנות את שולי הרווח של הקבלנים והבעלים, על חשבון הכנסות המדינה מהקרקע ומבלי לקרוא תיגר על חוקי המשחק שהובילו אל משבר הדיור המתמשך.

צילום דירות שיכונים, שנבנו בבנייה ממשלתית ורבים מהם שימשו כדיור ציבורי, הוא צעד שיווקי ציני. הרי מדינת ישראל בהנהגת כחלון לא הגדילה את מלאי הדיור הציבורי, ובטח לא בנתה יחידות דיור ציבורי חדשות. למעשה, בשנתיים האחרונות זינק מספר המשפחות הממתינות לדיור ציבורי בכ-50% והגיע לכ-3,700.

שר השיכון יואב גלנט השיק תכנית נוצצת של הגדלת מאגר הדיור הציבורי בכ-7,200 דירות בשנה למשך עשור, תכנית שנתקעה בזכות התנגדויות אנשי משרד האוצר עוד בטרם יצאה לדרך, אלה אותם אנשים שעובדים אצל השר כחלון.

גם אם התכנית תצא לפועל ותצליח להוסיף 7,200 יחידות לדיור הציבורי עד סוף שנת 2018 זה צפוי להגדיל את מאגר הדירות בכחצי אחוז לכל היותר מה שיעמיד את אחוז הדירות הציבוריות בישראל על כ-2.5%. הממוצע במדינות ה-OECD הוא 12% וישנן מדינות במערב אירופה בהן הדיור הציבורי מהווה 30%-20% מסך מלאי הדירות.

"הישגו" הגדול של כחלון הוא ירידה מ-150 לכ-145 משכורות לרכישת דירה, עדיין הרבה יותר מאשר לפני עשור ובקצב עלייה גבוה משאר מדינות ה-OECD. הישג שהקבלנים הגיבו אליו בהאטת קצב הבנייה, כדי לחכות למצב שיתאים להם יותר.

הישג נוסף שמתגאה בו הסרטון הוא קיצבה הוגנת לבעלי נכויות. למי ששכח הקצבאות לא הועלו במהלך 16 שנים וגובהן היחסי נשחק ב 50% בעקבות ביטול ההצמדה לשכר הממוצע במשק. לאחר מאבק ארוך ועיקש, שכלל חסימות כבישים ואלימות מצד המשטרה, ובתמיכה ציבורית גבוהה מאד הוסכם על העלאה של 470 שקלים בלבד. והמדובר בנכים בעלי 100% אי-כושר. מיד לאחר חתימת ההסכם  נאמר שאין למדינה יכולת להתחייב על מתווה עלייה מעבר לשנה אחת. גם לאחר ההעלאה הנוכחית ישראל מעניקה קצבאות נכות מהנמוכות במדינות המפותחות.

ביטחון הוא גם לצאת בבוקר ולדעת שיש צהרונים במחירים מוזלים לילדים שלך, ממשיך הסרטון. אבל בישראל רוב הילדים עד גיל 3 נמצאים במסגרות פרטיות שגובות תשלומים חודשיים גבוהים ואינן מפוקחות. המדינה הקימה מועצה לגיל הרך אבל זו לא החלה את עבודתה בגלל כיפופי ידיים בין משרדי החינוך, הרווחה והכלכלה. הגנים בישראל הם מהצפופים בכל מדינות ה-OECD ובזמן שמתגאים באבטלה נמוכה למעשה הורים רבים עובדים ומרבית משכורתם יוצאת על המסגרות לילדים.

בקשר לאבטלה, אז אכן היא נמוכה בשנים האחרונות. אך חשוב לדעת עוד כמה נתונים על שוק התעסוקה:

שליש מהמועסקים לא מקבלים 12 משכורות בשנה. 37% מהשכירים לא מגיעים לשכר המינימום. שיעור העובדים העניים בישראל הוא 14%, מהגבוהים במדינות ה-OECD נתון שנמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות.

כחלון מתגאה גם בהעלאת שכר החיילים הסדירים, דבר חשוב בפני עצמו בשיפור מצבם הכלכלי הרעוע גם כך של צעירים. מה שמעניין בקטע זה בסרטון הוא השפה בה נוקט כחלון כלפי שירותו של החייל בצבא ככזה שכבר אינו "מנוצל ב-700-600 שקלים". זהו מעבר מאתוס של שירות, לאתוס של יחסי עובד מעביד שמגיע בעבורם שכר הולם.

מה לא מופיע בסרטון?

התמונה הגדולה של המצב הכלכלי הישראלי. לצד צמיחה בתוצר בשנים האחרונות ישראל מובילה את המדינות המפותחות באי-שוויון בהכנסות , בשיעור העוני, בשיעור עוני הילדים, ובהשקעות נמוכות מאד בהשוואות בינלאומיות בחינוך, בריאות, רווחה ועוד.

למעשה בנק ישראל טוען כבר שנים בעקביות שבישראל חסרים 130 מיליארד שקלים בשנה כדי להשתוות לממוצע ההוצאה האזרחית במדינות ה-OECD.

מה עשה כחלון בכהונתו בנושא? לא רק שהוא לא הגדיל את ההוצאה הוא גם בחר שלא להשתמש בעודפי הגבייה ממיסים כדי להשקיע במערכות הציבוריות המשוועות לתוספת תקציב.

אז ככל הנראה מדובר במי שבשולי המדיניות הכלכלית הנאו-ליברלית הקשוחה מגלה מעט רכות, אבל לא אגורה יותר מזה. והאמת שגם בקשת הנאו ליברלית מדובר במדיניות יותר קיצונית מרבים אחרים.


אביב שניר קורא וכותב במצפה רמון. עובד במרכז הצעירים ביישוב. חבר מנהיגות בתנועת הפריפריות