רו"ח איריס שטרק ופרופ' יעקב נגל הודיעו על הסרת מועמדותם לחברות בוועדה למינוי בכירים. נגד כוונת המינוי של השניים הוגשה עתירה בטענה כי הם אינם נציגי ציבור, אלא עושי דברו של ראש הממשלה. לאחר שבג"ץ הטיל צו מניעה כנגד המינוי, הודיעו כאמור השניים כי הם מושכים את מועמדותם.
הוועדה למינוי בכירים מאשרת את מועמדותם של המינויים הבכירים בממשל כמו נגיד בנק ישראל והמשנה לו, ראשי הצבא וראשי זרועות הביטחון האחרות. רואת החשבון איריס שטרק, שנבחרה לאחרונה לנשיאת לשכת רואי החשבון, הודיעה אתמול (רביעי) על הסרת מועמדותה לתפקיד. משטרק נמסר: "בחירתי בימים אלה לנשיאת לשכת רואי החשבון בישראל תדרוש השקעה של מירב הזמן והמרץ למען ציבור רואי החשבון בישראל". יעקב נגל כתב ביום ראשון, ערב ראש השנה, למזכיר הממשלה אבישי ברוורמן מכתב ובו הוא מבקש להסיר גם הוא את מועמדותו. ברקע הדברים ניצב צו המניעה שהוציא בג"ץ לפני כשבוע כנגד מינוי השניים, בעתירה שהגיש עו"ד יובל יועז, בשם התנועה לטוהר מידות.
נגל הסביר את בקשתו כך: "שמחתי לראות ששופטי בג"ץ מצאו לנכון להדגיש שבאופן אישי לא דבק בי שום רבב (ההדגשות כאן ובהמשך במקור – א.ר) וה'פגם' היחיד שמעיב על מינויי הוא העובדה שתפקידי כראש המל"ל בפועל היה משרת אמון מטעם ראש הממשלה ולכן הוא מרמז על קרבתי אליו ועל היותי 'עושה דברו', זאת במיוחד לאור העובדה כי גם מאז שסיימתי את תפקידי במל"ל הטיל עלי ראש הממשלה משימה לאומית נוספת (הטיפול בחוק השואה הפולני ביחד עם עו"ד צ'חנובר – א.ר). למרות האבסורד וחוסר ההיגיון המוחלט בטיעונים אלו, אני מבקש ממך להציג בפני הממשלה את בקשתי לשחרר אותי מהמינוי שקיבלתי, על מנת לא לעכב מינויים חשובים שהוועדה המכובדת אמורה לדון בהם בחודשים הקרובים".
מהתנועה לטוהר המידות נמסר כי "טוב עשו שטרק ונגל שהפנימו את הערות שופטי בג"ץ ובחרו להתפטר מוועדת גולדברג מבלי להמתין לפסק דין שיחייב אותם לעשות כן. יש להצר על כך שהפרקליטות והיועמ"ש התגייסו להגן על מינויים כה בלתי ראויים, לוועדה האמונה על בדיקת המועמדים לתפקידים החשובים ביותר במערכת הציבורית. יש לקוות שלהבא יהיה ברור למקבלי ההחלטות כי נציגו של ראש הממשלה איננו יכול לשמש נציג מטעם הציבור.
"ניתן היה לצפות מן הראשון לשומרי הסף, היועץ המשפטי לממשלה, כי יבהיר לראש הממשלה שלא ניתן להגן בבג״ץ על מינוי מקורביו לוועדה למינויים בכירים. היועץ מנדלבליט כשל בשיקול דעתו, ואת הצו על תנאי שהוציא בג״ץ בעתירת התנועה יש לראות ככרטיס צהוב ליועץ המשפטי לממשלה, בבחינת אזהרה למינויים שבדרך".
