לאחר שבית הדין האזורי לעבודה קבע שהנהלת המסעדה פגעה בהתארגנות העובדים והביאה לחיסולה והטיל עליהם לשלם פיצויים בסך 300 אלף שקלים, מסעדת קפה נואר הגישה ערעור לבית הדין לעבודה.
במסעדה טוענים כי כלל אין להם 'שדרה ניהולית', ולכן לא ייתכן שעברו על הוראת פסק דין פלאפון על פיה למנהל אסור להתערב בזכות ההתארגנות של עובדיו. כמו כן טענו כי פיטורי מובילים בהתארגנות היו בלא קשר להתארגנות העובדים וכי לא נפל כל פגם חוקי בהתנהלותם למול ההתארגנות.
טענות אלו נשענות על היצמדות לפסק הדין הקודם שניתן בתיק בבית הדין הארצי לעבודה, על-ידי השופטת אריאלה גילצר כץ, שדחתה לחלוטין את טענות הסתדרות הנוער העובד והלומד. אלא שפסק דין זה בוטל לחלוטין על ידי סגן נשיאת בית הדין הארצי, השופט אילן איטח, שקבע כי לא נימקה די את החלטתה, התעלמה מראיות שהוצגו בפניה וסתרה את הלכת פלאפון שהתקבלה בבית הדין הארצי ונבחנה גם בבג"צ. בצעד חריג, אף הורה השופט איטח על העברת התיק מידיה של השופטת גילצר כץ, להרכב שיפוטי חדש בבית הדין האזורי.
בניגוד לפסק דינה של השופטת גילצר כץ כאמור, פסק דינה של השופטת יפית מזרחי-לוי שניתן באוגוסט הוא מפורט, משתרע על 72 עמודים וכולל התייחסות לתשתית הראייתית. השופטת קיבלה את מרבית טענות הסתדרות הנוער העובד והלומד, וקשרה בין פעילות הוועד הפנימי במסעדה להנהלה, קבעה שההנהלה הפרה את הוראות פס"ד פלאפון, פיטרה והילכה אימים על מובילי ההתארגנות ועוד.
לוי ציינה בפסק דינה כי היא מתחשבת בגודלה של המסעדה בגובה הפיצויים שקבעה. לצד זאת ציינה כי הסכום צריך להיות כזה שירתיע מעסיקים עתידיים מלפגוע בהתארגנויות עובדים, וכי עליו להלום את הפגיעות החמורות בעובדים ובהתארגנות שאף הובילה לחיסולה. במסעדה מלינים עם זאת בערעור גם על גובה הפיצויים, שלדבריהם גבוה ביחס לנהוג בפסיקה וטוענים, בהמשך להתבטאויותיהם בתקשורת, כי במידה ולא יופחתו ייתכן ויאלצו לסגור את העסק. טענה זו אינה מגובה בנתונים כספיים המעידים על מצבה הכלכלי של המסעדה.
בתגובה להגשת הערעור מסרו בהסתדרות הנוער העובד והלומד כי בכוונתם גם כן לערער על גובה הסכום שנפסק כנגד המסעדה. "בניגוד לטענות המסעדה השכם והערב", מסר אורי מתוקי, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בנוער העובד והלומד, "מדובר באחת המסעדות החזקות והמצליחות ולבעליה עסקים אחרים מצליחים לא פחות. אם היו טורחים לעמוד בדרישות החוק, ולא לפגוע בהתארגנות העובדים שלהם, ואולי אף מגיעים להסכם לטובת כל הצדדים – לא היו נדרשים לשלם בעבור הפגיעה, וכן הוצאות משפטיות וכדומה".
