מאוד קל להטיח ביקורת בשלל מנגנוני משרד הבריאות לאור מצבה הגווע של מערכת הבריאות הציבורית, ולרוב בצדק. הדו"חות השנתיים דוגמת זה של ה-OECD מצביעים באופן ברור על כך שהמערכת הזו מצטמקת, מתכווצת ומתקשה להתמודד עם העומסים והתורים, בעוד אלה שיש להם קצת יותר כסף מעדיפים לקבל שירותים רפואיים במערכת הבריאות הפרטית.
אלא שגם בתוך המערכת המתכווצת הזו פועלים גופים וגורמים שלמרות הקשיים מצליחים לבצע עבודת קודש, לא פחות. דוגמה בולטת לכך היא העבודה המתבצעת לפני ועם כינוס הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות, או בשמה המוכר יותר – ועדת סל התרופות. השנה במיוחד, יש לבקש מהצוות שמרכיב אותה סליחה.
הוועדה עצמה אמנם מקבלת את הכרעותיה לקראת כל סוף שנה אזרחית, אך עבודת המטה לקראת ישיבותיה הסופיות נערכת לכל אורך השנה על ידי צוות בראשות ד"ר אסנת לוקסמבורג, מנהלת חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות. ניתן אגב פשוט לקרוא לה – האמא והאבא של סל התרופות. העבודה של ד"ר לוקסמבורג וצוותה היא לא פחות ממדוקדקת, מקצועית ומופלאה, מופת לאופן שבו שירות ציבורי צריך להיראות.
וזה לא שאנשי הוועדה נהנים מחיים קלים, ממש לא. חברי הצוות של ד"ר לוקסמבורג ויותר מאוחר גם חברי הוועדה נאלצים לגזור גורלות, לקבוע מי לחיים ומי למוות. קשה לחשוב על הכרעות קשות מאלו. לאורך השנים חברי הצוות והוועדה מוכיחים שניתן לבצע עבודה מקצועית ולהגיע להחלטות הגיוניות ומידתיות, קשות ככל שיהיו, תחת הררים של ביקורת חריפה ומכבשי אינטרסים המופעלים מצד חברות התרופות.
הדילמות הללו אף מתחדדות ככל שמתייקרות התרופות והטכנולוגיות הרפואיות. בשנים האחרונות נסקו למשל מחירי התרופות הביולוגיות, שמבוססות על שיטות חדשניות לפענוח המנגנון המולקולרי של מחלות. אף שברור שהתקדמות תעשיית הפארמה כרוכה בעלויות כבדות של מחקר ופיתוח, המחירים הגבוהים עוררו בכל העולם את ההאשמה שחברות התרופות מנהיגות מחירים חזיריים.
יו"ר הוועדה שהתכנסה בסוף השנה שעברה, מנכ"ל איכילוב פרופ' רוני גמזו, ביטא את התסכול בכך שאמר עם סיום עבודת הוועדה כי על המדינה לצאת בפעולה "רגולטורית, ישראלית או בינלאומית, לפיקוח ובקרה של מחירי התרופות", ודרש להפסיק את ה"התנהגות הנצלנית של חלק מחברות התרופות שמעלות את מחירי התרופות באופן שערורייתי". גם לאור תנאי הפתיחה הבעייתיים הללו, פרופ' גמזו וד"ר לוקסמבורג הצליחו לנווט היטב בשנה שעברה, יותר מתמיד, את עבודת הוועדה ולהגיע לתוצאות מקסימליות. על כך מגיעה להם תודה וגם סליחה לאור הביקורת שנשמעה כלפיהם.
