בדרך להוצאת רישיון בנקאי של ממש, ב-2019 תיפתח 'הקרן להלוואות חברתיות', אשר תעניק הלוואות בריבית נמוכה. מאחורי היוזמה נמצאת 'עוגן', לשעבר 'האגודה להלוואות ללא ריבית', אשר תמשיך את המסלול ההלוואות הקיים במקביל לקרן החדשה המיועדת לעסקים קטנים ויחידים.

לאגודה להלוואות ללא ריבית יש סניף פיזי אחד בירושלים, ממנו היא פועלת ומנהלת במקביל 11,000 הלוואות, או מעל 60,000 הלוואות מאז שהתחילה. תחת השם החדש – 'עוגן' – רוצים כעת למנף את הניסיון והידע הנרכש בכדי להקים בנק חברתי בישראל, אשר יעניק הלוואות בריבית נמוכה. בקרן החדשה שתיפתח בחודשים הקרובים יש 33 מליון דולר ובה יקבלו המשקיעים ריבית של עד 1%, כאשר חלקם ויתרו על זכותם לריבית בכלל. ההלוואות יינתנו בריבית שתנוע קרוב לטווח של 4-5%. בעתיד, מתכוונים בעוגן להוציא רישיון בנקאי מלא, בצורה שתאפשר להם לקבל הפקדות מהציבור הרחב.

דייויד אנג’ל הוא ראש מחלקת גיוס משאבים ב'עוגן'. בשיחה עם 'דבר ראשון' סיפר על השם החדש: "השם הקודם שלנו מאוד אהוב עלינו ומאוד מדויק, אבל הוא שם קצת ארוך ובינלאומי. שינינו כי במשך השנים גייסנו כספים להלוואות, בעיקר מחוץ לארץ, כי בשנות ה-90 לא היה כסף בארץ. מאז, ברוך השם, הכלכלה התפתחה מאוד והיום אנחנו פונים גם לתורמים פוטנציאליים ישראלים ולזה צריך שם ישראלי עברי. במדינה יחסית עשירה במימדים בינלאומיים, גם מבחינה מוסרית טוב שאנחנו פונים לישראלים". הסיבה השניה היא פתיחת המיזם החדש להלוואות בריבית נמוכה, לצד הלוואות ללא ריבית שמתקיימות באופן מסורתי.

עניין של הון עצמי

בשל כוונת בנק ישראל לעודד כניסת שחקנים חדשים לתחום הבנקאות הורידו את דרישת ההון העצמי המינימלי. "אנחנו כבר יושבים על ההון העצמי הנדרש של 50 מליון ₪, שהעברנו מההון העצמי של העמותה, להון העצמי של המיזם החדש, שיוקם במסגרת של  חברה לתועלת הציבור", מסביר אנג'ל. בשלב השני, מבקשים בעמותה להפוך את הקרן לבנק ממש, לעבור מהפיקוח של רשות שוק ההון לפיקוח על הבנקים, בהתאם לדרישות בנק ישראל. "בפורמט החדש, כיוון שאנחנו עכשיו מגייסים ולוקחים פקדונות ממה שגייסנו בתור תרומות, אנחנו יכולים גם לתת הלוואות הרבה יותר גדולות בריבית נמוכה – הלוואות משפיעות יותר ללווה. נוכל לתת הלוואות לעסקים קטנים עד גובה של 200,000 ₪ – הרבה יותר מאשר קודם".

לא מתחרים בבנקים

למרות החזרה האינסופית על המילה 'תחרות' בכל המצגות של בנק ישראל והאוצר, המציאות בתחום הבנקאות נראית אחרת. היכולת להתחרות בבנקים היא פונקציה של היקף ההון העצמי. כאשר גוף מיצה את יכולתו להלוות כסף – פונקציה של היקף ההון העצמי – אין הוא יכול להתחרות יותר, אלא רק לחלק את השוק. תחרות יכולה להתקיים רק על הלוואות שעוד לא ניתנו. מכיוון שמדובר בפערים עצומים בהיקפי ההון, הרי שאין בכך שום תחרות ממשית. לפי אנג'ל, אין בכוונת המיזם להתחרות בבנקים, מפני שהוא מיועד דווקא לציבור אשר סובל בדרך כלל מהדרה פיננסית ולא יכול לקבל הלוואה בבנקים, או לקבל אחת בריבית מאוד גבוהה. "אנחנו לא נגד הבנקים, אנחנו עוזרים לאלו שהבנקים לא בנויים לספק להם שירות. הם פחות מעניינים אותם מבחינה פיננסית. אנשים עם גישה מוגבלת מאוד לאשראי בר השגה הנדרש לשיפור החיים".

מודל עסקי שונה

בנק חברתי פועל במודל עסקי שונה, אשר מאפשר לו לגבות ריבית נמוכה על הלוואות. לפי אנג'ל "בנק חברתי – הוא בנק ללא מטרת רווח. במקום לפעול לטובת בעלי המניות הוא בנוי לפעול לטובת הלקוחות. בכל רמה במבנה הארגוני של בנק חברתי יש רוח אחרת, כזו ששמה אנשים לפני רווחים. גם אם זה ברמות השכר, ביחס ללקוחות ולתנאים, תנאי החיתום, למחירים, לעמלות". בבנק מעוניינים לאמץ את הצעת האוצר  לסבסוד מערכות מחשוב לבנקים חדשים, אך עדיין צריכים להתמודד עם גורם היתרון בגודל של הבנקים הוותיקים. אנג'ל מסביר ש"אנחנו קיימים כבר 28 שנים. ברור שיש לנו הוצאות חדשות בעקבות המיזם החדש, אבל אנחנו לא מקימים יש מעין. יותר מזה. במשך 28 שנות פעילות, בנינו מודל רזה, עם 2% הוצאות תפעוליות. אנחנו מנהלים כעת 11,000 הלוואות ויותר מ-60,000 מאז שהתחלנו. הדיגיטל הוא חלק מהפתרון, והפעולה ללא מטרת רווח היא חלק יותר גדול מהפתרון. ברגע שאתה שולל את הצורך להרוויח, פתרת את המלכוד של כל העניין הזה". לבנק החדש מיועדים לקום גם מספר סניפים פיזיים, אך בשלב זה לא ברור עדיין כמה והיכן יקומו.

שיעור החזרים מעולה

במודל הקיים של הלוואות ללא ריבית מצליח הבנק להגיע לשיעור החזרים גבוה של 99.3%. ההישג נובע לא רק מהסינון הראשוני מי ייקבל הלוואה ומי יידחה, אלא איך יתייחס אליו הבנק לאחר שהכסף כבר הוענק. "אנחנו לא מאמינים בלדחוף לאנשים הלוואות שרעות להם, ואנחנו רואים את התופעה הזו כל הזמן – בעיקר ממנגנון האשראי החוץ בנקאי – כל אחד מקבל SMS 24/7 על הלוואות שאין לו מושג אפילו איך הם קיבלו את המספר שלו. אנחנו מאמינים בהנגשה של ההלוואות שלנו והציבור צריך לדעת שהפלטפורמה הזו קיימת בעבורם, וזה כמובן דורש חשיפה, אבל אם כן, אנחנו מאמינים גדולים בלהלוות כסף חכם – כסף ביחד עם ליווי פיננסי שהוא חלק אינטגרלי מהשירות וזה משרת אותנו לטובת הלווים וגם לשמור על כספי הבנק", אומר אנג'ל, "אנחנו מלווים לעסקים עם תכנית עסקית שמוגשת ע"י יועץ עסקי מקצועי – יועצים מארגונים שותפים כמו מט"י ואחרים".

שינוי אנקדוטלי לעומת שינוי מערכתי

היוזמה החיובית של בנק חברתי, למרות יתרונותיה, היא קטנה מאוד בהיקפיה. באוצר ובבנק ישראל בחרו לקדם את שיפור המערכת הבנקאית באמצעות הוספת שחקנים לשוק הבנקאי והחוץ בנקאי, אך רובם הם שחקנים מאותו הסוג – הרווח בעבורם הוא המטרה היחידה, ולכן הם לא צפויים לגרום לשינוי דרמטי.

בעבר, בחרה המדינה לנקוט בצעדים אחרים, שהשפיעו על שוק הבנקאות באופן ישיר – הלוואות מוזלות ומענקים מטעם משרד השיכון לדיור, הגבלת מספר וגובה העמלות וחיוב הבנקים ליצירת מסלולים מוזלים של תשלום קבוע לפעולות שגרתיות. שינוי עומק לטובת הציבור לא צפוי להתרחש רק במתכונת של הנמכת סף הכניסה לשוק המימון, הקלת המעבר בין הבנקים והנמכת דרישות הפיקוח, כפי שנעשה ברפורמה האחרונה, המבוססת על המלצות ועדת שטרום.

שינוי משמעותי יותר מתרקם כיום בתוך השוק הפיננסי, כאשר באופן חריג מנהלי חברות האשראי פועלים כנגד בעליהם הנוכחיים בבנקים, בבקשה להגביל את האפליקציות של בנק הפועלים ובנק לאומי – "ביט" ו"פפר פיי". לטענת חברות האשראי, מדובר בפגיעה בתחרות, אך מבחינת הצרכן, שלרוב זקוק לאמצעי תשלום נח, יותר מאשר לתשלום נדחה, כפי שחברות האשראי מספקות, יש באפליקציות אפשרות לשינוי עמוק יותר – אפשרות לשלם גם בין יחידים בנוחות מהסלולר ולא רק לבתי עסק. עלות ההפעלה זולה לעומת חברות האשראי, בייחוד בצד של בתי העסק, אשר כיום משלמים לחברות האשראי סכומים גבוהים, בייחוד בקרב עסקים קטנים.

בפיקוח נבון, ניתן לגרום לכך ש'הפגיעה בתחרות' תתועל דווקא לטובת הציבור הרחב, שלא תמיד זקוק לשירות של תשלום נדחה, עליו סביר יותר לגבות תשלומי ריבית לחברת האשראי, לעומת העלות האפסית של תשלום מיידי.